הרב שלמה יוסף אליאך

From ויקישיבה
Revision as of 16:40, 3 March 2009 by דניאל ונטורה (talk | contribs) (דף חדש: '''הרב שלמה יוסף אליאך''' (1860- 1951 - ח' תמוז תש"א) היה רב, עסקן ציבור ושר"ר. הוא ארגן את התמיכה של [[יהדות ארצות...)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

הרב שלמה יוסף אליאך (1860- 1951 - ח' תמוז תש"א) היה רב, עסקן ציבור ושר"ר. הוא ארגן את התמיכה של יהדות ארצות הברית לתושבי הישוב הישן בארץ ישראל במאה ה-19. בתרנ"ה (1895) הוא נשלח מטעם ועד הכוללים לארצות הברית במטרה לארגן את עזרתם לכוללים ולמוסדות תורה וחסד בארץ. הוא הקים אגודה בשם "ציון המצוינת" לפעולות לטובת ארץ ישראל. בשנת תרנ"ט (1899) חזר לירושלים ונתמנה למזכיר ועד כל הכוללים בירושלים.

בנו, דר' רבי דוד אליאך היה במשך 43 שנה מראשי בישיבה דפלטבוש בניו-יורק - מנהל בית הספר הגבוה. בשנת 1996 זכה , יחד עם רעייתו, יפה אליאך, פרופ' למדעי היהדות בברוקלין קולג' וערכה את קיר התמונות במוזיאון השואה האמריקני בוושינגטון, להכרה בפעילותם החינוכית מהקונגרס של ארצות הברית [1].

תולדות המשפחה

הרב שלמה יוסף נקרא במקור רבי שלמה גלוברמן. הוא היה נצר לשולשלת החסידית לבית קרלין, הסבא-רבא שלו היה אחיו של רבי אהרון הגדול מקרלין, מייסד שולשלת קרליו ותלמיד של המגיד ממזריטש. אחד הסבים היה ר' שלמה, רבה של קרלין והוא עלה ארצה עם בנו ר' אברהם אשר והתיישב בטבריה. אימו התיחסה לשולשלת לעלוב, ממשפחת בידרמן. אימו הייתה בתו של ר' דוד בידרמן , נכד לרבי דוד מלעלוב מחסידות לעלוב . גם רעייתו הייהת מהשלשלת (ראו להלן).

הוא נסע לארצות הברית כל-מנת לאסוף תרומות למוסדותיו. היא נפגש אצל הרבנים וארגן את "אגודת הרבנים" - גוף אשר המשיך בתמיכתו שנים רבות ביהודי "הישוב הישן". נסע להודו וסייע ליהודיה בתרופה לריפוי חולים רבים מבני הקהילה. היה גם בצפון אפריקה כאשר היה עבר ממקום למקום רכוב על סוס.

כאשר היה מחסור במי-שתייה הוא ארגן רכבות שהביאו מים מהכפר ביתר, ליד ירושלים. הוא גם הביא את "מכונת הקרח" הראשונה מצרפת לירושלים.

לנוכח המצוקה של יהודי העיר העתיקה הוא פנה לדר' בנימין זאב הרצל והעלה תוכניות ליישוב תושבי העיר במקומות חדשים. יוזמה שלא יצאה לפועל. הוא המשיך את מגעיו עם ראשי הציונות אך גם אלו לא נשאו פרי.

עם חסידות קרלין

אבי רעייתו, רבי הירש קריניקער ‏‏[1], היה ממנהיגי חסידי קרלין. קבוצה מהן הגיעו לארץ יחד עם עליית תלמידי הבעל שם טוב והתיישבו בטבריה - שם הקימו בית כנסת המצוי לשפת ים כנרת. חלקם עברו לירושלים והקימו בית כנסת בשכונת בית ישראל‏‏[2].

גם בהעיר העתיקה היה בית כנסת של חסידי קרלין, בקומה השנייה, מעל ביתו של רבי הירש קריניקער. היה זה גם בית מדרש ונערכו בו הילולא ליהארצייט. ר' הירש שימש בתפקיד "משגיח" בישיבת "חיי עולם" בעיר העתיקה. הוא היה בקשרים טובים עם הרב אברהם יצחק קוק ודאג שחסידיו יכבדו אותו.

בצלאל לנדוי במאמרו הישוב החסידי בירושלים בראשיתו כתב : " בשנת תרל"ג (1873) הגיעו לירושלים כמה מחסידי קרלין, שנשארו ללא מנהיג לאחר פטירת רבי אהרן מקארלין בעל "בית אהרן" (בשנת תרל"ב), ובנו רבי אשר מסטולין (בשנת תרל"ג), וביניהם רבי ברוך מטוראוו, אולם שנים אחדות לפני כן כבר נתארגן מנין של חסידי קרלין בירושלים, ובעל "בית אהרן" הביע קורת רוח על שחסידי קרלין מיוצגים בפלטרין של מלך."

מול התורכים

במלחמת העולם הראשונה הוא עזר ליהודים רבים להתחמק משרות בצבא העות'מאנית והיה מעורב בעזרה למחתרת "ניל"י". לאחר שהלשינו עליו, הוא נעצר והועבר ל"כלא עכו". הוא חשש שגזר-דינו יהיה מוות והחליט לברוח מהכלא. הוא ברח והגיע ליפו שם פגש ערבי וקנה ממנו את הדרכון שלו. ‏‏[3]. שמו של הערבי היה "אליהו" (אליג'ה) ובדרכון היה רשום Eliageh. וכך שינה את משפחתו מגלוברמן לאליאך, שפירושו "רק אלי". בדרך זה נעלם שמו המקורי ןהתורכים פסקו מלחפש אחריו.

"בית התבשיל והכנסת אורחים אליאך" בשכונת שערי פינה המשיך להתקיים אחרי מותו.

הערות שוליים

  1. ‏על-שם עיר מוצאו קריניק בגבול פולניה וליטא ‏
  2. ‏ עוד אחד הוקם לאחר מכם בכניסה לשכונת הבוכרים בשם "בית אהרן" על-שם מייסד השלשלת רבי אהרן הגדול מקרלין
  3. ‏בזמנו תמונות לא היו בתעודות‏

לקריאה נוספת

  • דוד אליאך, עבר שלא עבר - זכרונות מתקופת הרת עולם - ניו-יורק תשס"ח