הרב שלמה יוסף זוין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Ravzevin.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרב זוין נואם (ברקע תמונתו של [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]]]
'''הרב שלמה יוסף זוין''' היה חבר [[מועצת הרבנות הראשית]] ועורך [[האנציקלופדיה התלמודית]]. נולד בעיר קאזמירוב שבפלך מינסק בשנת תרמ"ח, לאביו הרב אהרן מרדכי, רב העיר. מילדותו ניכר בכשרונות יוצאי דופן. למד ב[[ישיבת מיר]] הליטאית אצל [[הרב אליהו ברוך קמאי]] ובישיבת בוברויסק ה[[החסידות|חסידית]](ברוח חסידי [[חב"ד]]), בראשות הרב שמריהו נח שניאורסון. קיבל סמיכה לדיינות והוראה מ[[הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין]]- בעל [[ערוך השולחן]], מ[[הרב יוסף רוזין]] (הרוגאצ'ובר) ומהרב שניאורסון.   
'''הרב שלמה יוסף זוין''' היה חבר [[מועצת הרבנות הראשית]] ועורך [[האנציקלופדיה התלמודית]]. נולד בעיר קאזמירוב שבפלך מינסק בשנת תרמ"ח, לאביו הרב אהרן מרדכי, רב העיר. מילדותו ניכר בכשרונות יוצאי דופן. למד ב[[ישיבת מיר]] הליטאית אצל [[הרב אליהו ברוך קמאי]] ובישיבת בוברויסק ה[[החסידות|חסידית]](ברוח חסידי [[חב"ד]]), בראשות הרב שמריהו נח שניאורסון. קיבל סמיכה לדיינות והוראה מ[[הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין]]- בעל [[ערוך השולחן]], מ[[הרב יוסף רוזין]] (הרוגאצ'ובר) ומהרב שניאורסון.   
נשא לאשה את חיה לאה בת ר' יוסף יעקב לוין.  
נשא לאשה את חיה לאה בת ר' יוסף יעקב לוין.  

גרסה מ־14:03, 12 ביוני 2011

הרב זוין נואם (ברקע תמונתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג

הרב שלמה יוסף זוין היה חבר מועצת הרבנות הראשית ועורך האנציקלופדיה התלמודית. נולד בעיר קאזמירוב שבפלך מינסק בשנת תרמ"ח, לאביו הרב אהרן מרדכי, רב העיר. מילדותו ניכר בכשרונות יוצאי דופן. למד בישיבת מיר הליטאית אצל הרב אליהו ברוך קמאי ובישיבת בוברויסק החסידית(ברוח חסידי חב"ד), בראשות הרב שמריהו נח שניאורסון. קיבל סמיכה לדיינות והוראה מהרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין- בעל ערוך השולחן, מהרב יוסף רוזין (הרוגאצ'ובר) ומהרב שניאורסון. נשא לאשה את חיה לאה בת ר' יוסף יעקב לוין. כשהיה בסביבות גיל שמונה עשרה, התחיל להתכתב עם גדולי דורו.

כיהן ברבנות בערים קאזמירוב, קלימוב, מגלין ונובוזיבקוב שברוסיה.

בשנת תרפ"א ערך את הקובץ התורני "יגדיל תורה", יחד עם הרב יחזקאל אברמסקי. כמו כן ערך קובץ בשם מדיני בשם "אחדות" בקייב שבאוקראינה.

בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והחל למסור שיעורים בבית המדרש למורים של המזרחי.

כיהן במועצת הרבנות הראשית לשיראל.

כתב ספרים רבים:

  • מפעלו הגדול- האנציקלופדיה התלמודית (טרם יצאה לאור בשלמותה)- אנציקלופדיה הלכתית למושגים, הגדרות והלכות שונות בתלמוד. יוצאת לאור על ידי "יד הרב הרצוג" ו"מכון האנציקלופדיה התלמודית" בירושלים.
  • אישים ושיטות- ניתוח שיטותיהם של כמה מגדולי ישראל.
  • לאור ההלכה - סקירות בנשואים הלכתיים
  • המועדים בהלכה- עיונים הלכתיים בסוגיות הקשורות למועדי ישראל
  • סיפורי חסידים- קובץ סיפורי חסידים על התורה והמועדים.
  • סופרים וספרים.

נפטר בכ"א באדר א' תשל"ח.

לקריאה נוספת

  • הרב יצחק דדון, אתחלתא היא- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה חלק ב' ירושלים תשס"ח, עמ' שנט- שסז.
  • ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 232.