הרב שלמה עמאר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תיקון ז' חלקים שו"ת ולא ד')
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Ravamar.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה משה עמאר. {{מקור|צילום:פלאש 90}}]]
[[תמונה:Ravamar.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה משה עמאר. {{מקור|צילום:פלאש 90}}]]
'''הרב שלמה משה עמאר''' הוא [[הראשון לציון]] ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]] לשעבר.  
'''הרב שלמה משה עמאר''' הוא רבה הספרדי של [[ירושלים]], ולשעבר [[הראשון לציון]] ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]].  


== תולדותיו<ref>עפ"י [http://www.rabanut.co.il/show_item.asp?levelId=60148 אתר הרבנות הראשית תל-אביב יפו].</ref> ==
== תולדותיו<ref>עפ"י [http://www.rabanut.co.il/show_item.asp?levelId=60148 אתר הרבנות הראשית תל-אביב יפו].</ref> ==
שורה 11: שורה 11:
את שירותו הצבאי עשה במחלקה לזיהוי חללים. ניסיונו בסוגיות החללים והנעדרים התבטא גם בפסיקותיו ההלכתיות. כך למשל, התיר נשים מעגינותן בהסתמך על דו"חות המעבדה לזיהוי פלילי (מז"פ) של משטרת ישראל.
את שירותו הצבאי עשה במחלקה לזיהוי חללים. ניסיונו בסוגיות החללים והנעדרים התבטא גם בפסיקותיו ההלכתיות. כך למשל, התיר נשים מעגינותן בהסתמך על דו"חות המעבדה לזיהוי פלילי (מז"פ) של משטרת ישראל.


בשנת תשס"ב מונה לרב הראשי ל[[תל אביב]] -[[יפו]], ובתשס"ג נבחר לכהן במשרת הראשון לציון ולרב הראשי הספרדי של [[מדינת ישראל]], לצידו של הרב האשכנזי [[הרב יונה מצגר]]. בשנת תשע"ג סיים את תפקידו, ובמקומו נבחר [[הרב יצחק יוסף]]. בשנת תשע"ה הגיש את מועמדותו לתפקיד רבה הספרדי של ירושלים.  
בשנת תשס"ב מונה לרב הראשי ל[[תל אביב]] -[[יפו]], ובתשס"ג נבחר לכהן במשרת הראשון לציון ולרב הראשי הספרדי של [[מדינת ישראל]], לצידו של הרב האשכנזי [[הרב יונה מצגר]]. בשנת תשע"ג סיים את תפקידו, ובמקומו נבחר [[הרב יצחק יוסף]]. בשנת תשע"ה נבחר לכהן כרבה הספרדי של ירושלים, לצד [[הרב אריה שטרן]].  


הרב עמאר נשוי למזל ואב ל-12 ילדים.  
הרב עמאר נשוי למזל ואב ל-12 ילדים.  
שורה 33: שורה 33:
{{סדרה|הקודם= [[הרב אליהו בקשי דורון]]|הבא=[[הרב יצחק יוסף]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי הספרדי]]}}
{{סדרה|הקודם= [[הרב אליהו בקשי דורון]]|הבא=[[הרב יצחק יוסף]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי הספרדי]]}}
{{סדרה|הקודם=[[הרב חיים דוד הלוי]]|הבא=-|רשימה=רבנים ראשיים ספרדיים ל[[תל אביב]]}}
{{סדרה|הקודם=[[הרב חיים דוד הלוי]]|הבא=-|רשימה=רבנים ראשיים ספרדיים ל[[תל אביב]]}}
 
{{סדרה|הקודם=[[הרב שלום משאש]]|הבא=-|רשימה=רבנים ראשיים ספרדיים ל[[ירושלים]]}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}



גרסה מ־20:04, 21 באוקטובר 2014

קובץ:Ravamar.jpg
הרב שלמה משה עמאר. צילום:פלאש 90

הרב שלמה משה עמאר הוא רבה הספרדי של ירושלים, ולשעבר הראשון לציון והרב הראשי לישראל.

תולדותיו[1]

נולד בעיר קזבלנקה שבמרוקו בשנת תש"ח. בשנת תשכ"ב עלה ארצה עם הוריו. למד במוסד "תפארת ציון" בבני-ברק ובישיבת שלומי, ובהיותו בן 21 הוטל עליו למלא את מקומו של רבה של שלומי.

במקביל החל בלימודי דיינות אצל הרב יעקב רוזנטל, אב בית הדין בחיפה.

בתש"ל מונה לרב, ולאחר מכן למנהל מחלקת הכשרות בנהריה ולרב המושב מגדים (מדרום לחיפה). בתוך כך הוסמך כשוחט ובודק, כרב מושב וכרב עיר. הקדיש זמן רב לטיפול בבעיות הפרט. סיים לימודי דיינות ומונה כדיין בביה"ד האזורי בבאר שבע ובפתח תקוה.

את שירותו הצבאי עשה במחלקה לזיהוי חללים. ניסיונו בסוגיות החללים והנעדרים התבטא גם בפסיקותיו ההלכתיות. כך למשל, התיר נשים מעגינותן בהסתמך על דו"חות המעבדה לזיהוי פלילי (מז"פ) של משטרת ישראל.

בשנת תשס"ב מונה לרב הראשי לתל אביב -יפו, ובתשס"ג נבחר לכהן במשרת הראשון לציון ולרב הראשי הספרדי של מדינת ישראל, לצידו של הרב האשכנזי הרב יונה מצגר. בשנת תשע"ג סיים את תפקידו, ובמקומו נבחר הרב יצחק יוסף. בשנת תשע"ה נבחר לכהן כרבה הספרדי של ירושלים, לצד הרב אריה שטרן.

הרב עמאר נשוי למזל ואב ל-12 ילדים.

הרב עמאר נחשב לתלמידו המובהק של הרב עובדיה יוסף. הרב עמאר מעריץ את רבו במידה בלתי רגילה[2], ורגיל לכתוב עליו: "ומי יבוא אחר המלך"[3]. ומנגד - רבו מחזיר הערכה ואהבה, מצטט מדבריו בספריו[4], מעביר אליו שאלות חמורות שאין שהות בידו להתפנות אליהן[5], ביקש ממנו להעיר הערות על סִפרוֹ[6], ואף נועץ בו בשאלה בהלכה[7].

ספריו

קישורים חיצוניים

הקודם:
הרב אליהו בקשי דורון
הרב הראשי הספרדי הבא:
הרב יצחק יוסף
הקודם:
הרב חיים דוד הלוי
רבנים ראשיים ספרדיים לתל אביב הבא:
-
הקודם:
הרב שלום משאש
רבנים ראשיים ספרדיים לירושלים הבא:
-

הערות שוליים

  1. עפ"י אתר הרבנות הראשית תל-אביב יפו.
  2. למשל: "בקול ישראל צוטט הרב עמאר: 'הרב עובדיה יוסף הוא גדול הדור, וכמה דורות לא היה פוסק הלכה שכזה, וכל מי שמערער אחריו הוא כמערער אחרי השכינה'. הרב עמאר אמר עוד כי במשך עשרות שנים ראה כי מי ששלח ידו נגד הרב יוסף לא יצא נקי. הוא אמר כי צריך להיזהר בכבודו ובכבוד תורתו של הרב יוסף וביקש מהציבור להתפלל שלא תהיה שנאת חינם ולא יפגע עם ישראל מהפגיעה בכבוד התורה של גדול הדור" (ערוץ 7; דברים דומים בכיכר השבת).
  3. למשל, ראה שו"ת שמע שלמה (ח"ד או"ח סי' יא, עמ' נ) ביחס לאכילת מצת יד בליל הסדר לכזית המחוייב, כנגד דעת הרב שלום משאש; וכן ביחס לנושאים אחרים.
  4. ראה יביע אומר ח"ט או"ח סי' קח סוף אות פה; שם יו"ד סוף סי' ג; שם סי' ד אות ג-ד; שם סי' לא אות ה; ועוד.
  5. ראה שו"ת יביע אומר (ח"ט או"ח סוף סי' מב): "...ובקשתי מידידי הרב הגאון מהר"ש עמאר נר"ו שיעיין בהערותיו של הרה"ג א. בקשי דורון נר"ו בענין זה, וישיבני דבר..." (מובא ג"כ בשו"ת שמע שלמה ח"ד או"ח סוף סי' טז, עמ' עט). וכן ראה שמע שלמה שם חו"מ סי' יד (עמ' שח); ועוד.
  6. ראה מכתבו לרבו, הרב עובדיה יוסף, בשו"ת שמע שלמה ח"ג או"ח סי' יג (עמ' נ): "באתי להודות להדר"ג שליט"א על מתנתו הנפלאה... ספרו הבהיר והמאיר עיני ישראל 'מאור ישראל' ח"א על הש"ס, בו כיבדני מעכ"ת... ומעתה אכתוב לפני הדר"ג שליט"א מאשר מצאה ידִי, יד כהה, מידי עוברי בין בתרי אמרותיו הטהורות... ואע"פ שאיני כדאי לכתוב להדר"ג, מ"מ חזקה עלי אמרתו בעת שנתן לי הספר, ופקודתו שמרה נפשי..."
  7. ראה שו"ת יביע אומר (ח"ט אה"ע סוף סי' ו): "...גם התייעצתי בזה עם ידידי הגר"ש עמאר שליט"א..." (מובא בשו"ת שמע שלמה ח"ג אה"ע סוף סי' ב, עמ' רנ).
  8. בשם הספר רמוז שם המחבר, שכן שמע - ראשי תיבות של שמו: שלמה משה עעמאר.
  9. לזכר אמו מרת מרים ז"ל.