הרהור עבירה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: איסור מחשבת זנות וניאוף. אסור להרהר בעבירה, שנאמר {{מקור|(במדבר טו, לט)}}: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינ...)
 
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
איסור מחשבת זנות וניאוף. אסור להרהר בעבירה, שנאמר {{מקור|(במדבר טו, לט)}}: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", ודרשו חכמים: "אחרי עיניכם" - זה הרהור עבירה.
איסור מחשבת זנות וניאוף. אסור להרהר בעבירה, שנאמר {{מקור|במדבר טו, לט|כן}}: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", ודרשו חכמים: "אחרי עיניכם" - זה הרהור עבירה.


אמרו חכמים {{מקור|(בבלי:יומא כט, א)}}: "הרהורי עבירה - קשים מעבירה". בטעם הדבר נחלקו הראשונים: רש"י {{מקור|(שם)}} מפרש: "תאוות נשים קשה להכחיש את בשרו יותר מגופו של מעשה", ואילו הרמב"ם {{מקור|(מחשבה:מורה נבוכים חלק שלישי פרק ח)}} מפרש: "מפני שהחוטא בהרהור חוטא בשכל, במבחר מדותיו, ואינו דומה מרי של עבד פחות למרי של שר גדול".
אמרו חכמים {{מקור|בבלי:יומא כט, א$יומא כט.|כן}}: "הרהורי עבירה - קשים מעבירה". בטעם הדבר נחלקו הראשונים: רש"י {{מקור|(שם)}} מפרש: "תאוות נשים קשה להכחיש את בשרו יותר מגופו של מעשה", ואילו הרמב"ם {{מקור|מחשבה:מורה נבוכים חלק שלישי פרק ח$מורה נבוכים ח"ג פ"ח|כן}} מפרש: "מפני שהחוטא בהרהור חוטא בשכל, במבחר מדותיו, ואינו דומה מרי של עבד פחות למרי של שר גדול".


על הפסוק בספר במדבר: "ויקצוף משה על פקודי החיל" מובא בגמרא {{מקור|(בבלי:שבת סד, א)}}: "אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אמר להם משה לישראל: שמא חזרתם לקלקולכם הראשון (לזנות עם בנות מואב, ולכן אתם צריכים קרבן). אמרו לו: לא נפקד ממנו איש. אמר להם: אם כן כפרה למה? אמרו לו: אם מידי עבירה יצאנו מידי הרהור לא יצאנו; מיד ונקרב את קרבן ה'. תנא דבי רבי ישמעאל: מפני מה הוצרכו ישראל שבאותו הדור כפרה? מפני שזנו עיניהם מן הערווה".
על הפסוק בספר במדבר: "ויקצוף משה על פקודי החיל" מובא בגמרא {{מקור|בבלי:שבת סד, א$שבת סד.|כן}}: "אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אמר להם משה לישראל: שמא חזרתם לקלקולכם הראשון (לזנות עם בנות מואב, ולכן אתם צריכים קרבן). אמרו לו: לא נפקד ממנו איש. אמר להם: אם כן כפרה למה? אמרו לו: אם מידי עבירה יצאנו מידי הרהור לא יצאנו; מיד ונקרב את קרבן ה'. תנא דבי רבי ישמעאל: מפני מה הוצרכו ישראל שבאותו הדור כפרה? מפני שזנו עיניהם מן הערווה".


[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה: גילוי עריות]]
[[קטגוריה: גילוי עריות]]
[[קטגוריה: תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה: תרי"ג מצוות]]

גרסה מ־07:38, 19 באפריל 2012

איסור מחשבת זנות וניאוף. אסור להרהר בעבירה, שנאמר (במדבר טו, לט): "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", ודרשו חכמים: "אחרי עיניכם" - זה הרהור עבירה.

אמרו חכמים (יומא כט.): "הרהורי עבירה - קשים מעבירה". בטעם הדבר נחלקו הראשונים: רש"י (שם) מפרש: "תאוות נשים קשה להכחיש את בשרו יותר מגופו של מעשה", ואילו הרמב"ם (מורה נבוכים ח"ג פ"ח) מפרש: "מפני שהחוטא בהרהור חוטא בשכל, במבחר מדותיו, ואינו דומה מרי של עבד פחות למרי של שר גדול".

על הפסוק בספר במדבר: "ויקצוף משה על פקודי החיל" מובא בגמרא (שבת סד.): "אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אמר להם משה לישראל: שמא חזרתם לקלקולכם הראשון (לזנות עם בנות מואב, ולכן אתם צריכים קרבן). אמרו לו: לא נפקד ממנו איש. אמר להם: אם כן כפרה למה? אמרו לו: אם מידי עבירה יצאנו מידי הרהור לא יצאנו; מיד ונקרב את קרבן ה'. תנא דבי רבי ישמעאל: מפני מה הוצרכו ישראל שבאותו הדור כפרה? מפני שזנו עיניהם מן הערווה".