הרובע היהודי: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==יהודים בירושלים== | ==יהודים בירושלים== | ||
לאחר חורבן [[בית שני]] נשארו יהודים בודדים בעיר. מסופר על [[רבי עקיבא]] כי בעוד חבריו הצטערו ובכו בראותם את חורבנה של ירושלים ושממות מקדש ה' שעליו נאמר "והזר הקרב יומת" <ref>ספר במדבר א, נ"א</ref> וכעת "שועלים הלכו בו" הרי רבי עקיבא ראה בחורבן את התחלת קיום ייעודי הגאולה וכך ניחם אותם באמרו אליהם: " "תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב <ref>מיכה ג', יב</ref> - לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער - בזכריה כתיב <ref>זכריה ח, ד</ref> עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים - עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת! בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו" <ref>מכות כ"ד, א"-ב</ref>. התקווה לחידוש הישוב היהודי בירושלים לא פסקה מעולם. | לאחר חורבן [[בית שני]] נשארו יהודים בודדים בעיר. מסופר על [[רבי עקיבא]] כי בעוד חבריו הצטערו ובכו בראותם את חורבנה של ירושלים ושממות מקדש ה' שעליו נאמר "והזר הקרב יומת" <ref>ספר במדבר א, נ"א</ref> וכעת "שועלים הלכו בו" הרי רבי עקיבא ראה בחורבן את התחלת קיום ייעודי הגאולה וכך ניחם אותם באמרו אליהם: " "תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב <ref>מיכה ג', יב</ref> - לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער - בזכריה כתיב <ref>זכריה ח, ד</ref> עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים - עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת! בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו" <ref>מסכת מכות כ"ד, א"-ב</ref>. התקווה לחידוש הישוב היהודי בירושלים לא פסקה מעולם. | ||
לאחר [[מרד בר כוכבא]], אדריאנוס קיסר החליט על הריסת העיר ובניה של עיר אלילית במקומה ואסר על כניסת היהודים בשעריה. | לאחר [[מרד בר כוכבא]], אדריאנוס קיסר החליט על הריסת העיר ובניה של עיר אלילית במקומה ואסר על כניסת היהודים בשעריה. | ||
גרסה מ־15:37, 8 במרץ 2009
|
|
הרובע היהודי בעיר העתיקה או בשם המקורי "הישוב היהודי בין החומות" היה מרכז חיי היהודים בירושלים מאז המאה ה-16, מועד כיבוש העיר בידי האימפריה העות'מאנית. מאז חורבן בית שני היו יהודים בעיר, אפילו רבים במספר, אבל רובע מוגדר קיים רק מימי השלטון ההעות'מאני. מספר היהודים ברובע הגיע לשיאו ערב מלחמת העולם הראשונה - כ-50,000 במספר. במלחמת העצמאות נפל הרובע בידי צבא ממלכת ירדן, כאשר מספר תושביו נאמד ב-2,000. הרובע שוחרר במלחמת ששת הימים ושוקם. היום מספר תושביו מגיע ל-5,000 נפש. הוא מהווה מרכז לישיבות ואתר תיירות עקב קרבתו להר הבית ולשריד שנותר מהכותל המערבי.
יהודים בירושלים
לאחר חורבן בית שני נשארו יהודים בודדים בעיר. מסופר על רבי עקיבא כי בעוד חבריו הצטערו ובכו בראותם את חורבנה של ירושלים ושממות מקדש ה' שעליו נאמר "והזר הקרב יומת" [1] וכעת "שועלים הלכו בו" הרי רבי עקיבא ראה בחורבן את התחלת קיום ייעודי הגאולה וכך ניחם אותם באמרו אליהם: " "תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב [2] - לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער - בזכריה כתיב [3] עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים - עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת! בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו" [4]. התקווה לחידוש הישוב היהודי בירושלים לא פסקה מעולם.
לאחר מרד בר כוכבא, אדריאנוס קיסר החליט על הריסת העיר ובניה של עיר אלילית במקומה ואסר על כניסת היהודים בשעריה.