הרוגי מלכות: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בטעם הדבר, נחלקו אמוראים: לדעת אביי, מפני שהרוגי מלכות נהרגו שלא בדין משום כך יש להם כפרה {{מקור|(ואפילו אלה שהומתו על פי פסק דינם של מלכי ישראל, מכל מקום מכיון שלא הומתו על פי דין תורה, משום כך יש להם כפרה)}}; ולדעת רבא הטעם הוא: מפני שמתו שלא כדרך כל הארץ, ולכן אינם דומים למתים מתוך רשעם שאין להם כפרה. | בטעם הדבר, נחלקו אמוראים: לדעת אביי, מפני שהרוגי מלכות נהרגו שלא בדין משום כך יש להם כפרה {{מקור|(ואפילו אלה שהומתו על פי פסק דינם של מלכי ישראל, מכל מקום מכיון שלא הומתו על פי דין תורה, משום כך יש להם כפרה)}}; ולדעת רבא הטעם הוא: מפני שמתו שלא כדרך כל הארץ, ולכן אינם דומים למתים מתוך רשעם שאין להם כפרה. | ||
יתירה מזו, בגמרא (בבא בתרא דף י עמוד ב, פסחים דף נ עמוד א) נאמר שהרוגי מלכות אפילו כהרוגי לוד (לולינוס ופפוס, עיין תענית דף יח עמוד ב) "אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן". | |||
גרסה מ־03:01, 9 באוגוסט 2009
|
|
אנשים שהומתו על פי פסק דינם של מלכי ישראל או מלכי אומות העולם.
הרוגי מלכות, אף על פי שמתו ברשעם, ללא עשיית תשובה - מיתתם זו כפרתם, שנאמר (תהלים עט, א - ב): "מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך וגו' נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ" - "חסידך" הם חסידך ממש, ו"עבדיך" הם אלה שעשו את כל הרעות אשר שנא השם, אלא שכיון שנהרגו (בחורבן הבית) נקראו "עבדיך".
בטעם הדבר, נחלקו אמוראים: לדעת אביי, מפני שהרוגי מלכות נהרגו שלא בדין משום כך יש להם כפרה (ואפילו אלה שהומתו על פי פסק דינם של מלכי ישראל, מכל מקום מכיון שלא הומתו על פי דין תורה, משום כך יש להם כפרה); ולדעת רבא הטעם הוא: מפני שמתו שלא כדרך כל הארץ, ולכן אינם דומים למתים מתוך רשעם שאין להם כפרה.
יתירה מזו, בגמרא (בבא בתרא דף י עמוד ב, פסחים דף נ עמוד א) נאמר שהרוגי מלכות אפילו כהרוגי לוד (לולינוס ופפוס, עיין תענית דף יח עמוד ב) "אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן".