הרמב"ם והקבלה: הבדלים בין גרסאות בדף
(אין לומר שהרמב"ם ח"ו המציא טעמי מצוות, ואין זה נכונה כלל הטענה הזאת, ועיין שם.) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==הסוברים שהרמב"ם ידע קבלה והשתמש בה== | ==הסוברים שהרמב"ם ידע קבלה והשתמש בה== | ||
רבים מגדולי ישראל סוברים שהרמב"ם הכיר את הקבלה והשתמש בה בכתביו. הם מראים כי ישנם מקומות בהם הרמב"ם הסתמך על הקבלה (ראה להלן). ביניהם: [[מהר"ם אלשקר]]<ref>בתשובתו על "ספר האמונות" של [[רבי שם טוב אבן שם טוב]], {{מקור|שו"ת מהר"ם אלשקר קיז}}</ref>, [[הרב מאיר שפירא]] מלובלין<ref>[[שו"ת]] "אור המאיר" חלק א' סי' לא</ref>, [[רבי חיים פלאג'י]]<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21033&st=&pgnum=7&hilite=| חיים ומלך על הרמב"ם, הלכות דעות פרק ד הלכה ג'] ובספרו "חיים ומזון" על זוהר חדש חלק א' דף רעו עמוד א.</ref> ובנו [[רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י]]<ref>בספרו "אבות הראש" על מסכת [[אבות דרבי נתן]], ובספרו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6916&st=&pgnum=73&hilite=| יפה תלמוד על מסכת שבת דף קה עמוד ב'].</ref>, [[רבי צדוק הכהן מלובלין]]<ref>{{מקור|פרי צדיק בראשית פרשת וישב}} </ref> [[הרב חיים דוד הלוי]]<ref>שו"ת "עשה לך רב" חלק ה' סימן י"ז ועוד</ref>, [[רבי יצחק אייזיק סאפרין]]- ה[[אדמו"ר]] מקומרנא<ref>"נתיב התורה" שביל א', "זוהר חי" פרשת וארא אות כ"ד, בספרו "היכל הברכה" ובהערה בכתב ידו בספר [[שם הגדולים]] לחיד"א.</ref>, נכדו רבי משה טויב מקאלוב<ref>קובץ "עץ חיים" (באבוב) חלק ו'.</ref>, רבי חנוך העניך טייטלבוים אב"ד סאסוב<ref>שו"ת {{מקור|מפענח נעלמים ה}}</ref>, [[רבי גרשון חנוך ליינר]] מראדזין<ref>"ההקדמה והפתיחה" ("ההקדמה לעין יעקב").</ref>, [[הרב עובדיה הדאיה]]<ref>{{מקור|ישכיל עבדי ז יו"ד לג}} סעיף ב</ref>, [[הרב ראובן מרגליות]]<ref>בכתב העת "סיני"{{דרוש מקור}}, בכותרת "[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?155538&&page=6 הרמב"ם והזוהר]"</ref>, הרב בן ציון ישראלי<ref>חוברת " | רבים מגדולי ישראל סוברים שהרמב"ם הכיר את הקבלה והשתמש בה בכתביו. הם מראים כי ישנם מקומות בהם הרמב"ם הסתמך על הקבלה (ראה להלן). ביניהם: [[מהר"ם אלשקר]]<ref>בתשובתו על "ספר האמונות" של [[רבי שם טוב אבן שם טוב]], {{מקור|שו"ת מהר"ם אלשקר קיז}}</ref>, [[הרב מאיר שפירא]] מלובלין<ref>[[שו"ת]] "אור המאיר" חלק א' סי' לא</ref>, [[רבי חיים פלאג'י]]<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21033&st=&pgnum=7&hilite=| חיים ומלך על הרמב"ם, הלכות דעות פרק ד הלכה ג'] ובספרו "חיים ומזון" על זוהר חדש חלק א' דף רעו עמוד א.</ref> ובנו [[רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י]]<ref>בספרו "אבות הראש" על מסכת [[אבות דרבי נתן]], ובספרו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6916&st=&pgnum=73&hilite=| יפה תלמוד על מסכת שבת דף קה עמוד ב'].</ref>, [[רבי צדוק הכהן מלובלין]]<ref>{{מקור|פרי צדיק בראשית פרשת וישב}} </ref> [[הרב חיים דוד הלוי]]<ref>שו"ת "עשה לך רב" חלק ה' סימן י"ז ועוד</ref>, [[רבי יצחק אייזיק סאפרין]]- ה[[אדמו"ר]] מקומרנא<ref>"נתיב התורה" שביל א', "זוהר חי" פרשת וארא אות כ"ד, בספרו "היכל הברכה" ובהערה בכתב ידו בספר [[שם הגדולים]] לחיד"א.</ref>, נכדו רבי משה טויב מקאלוב<ref>קובץ "עץ חיים" (באבוב) חלק ו'.</ref>, רבי חנוך העניך טייטלבוים אב"ד סאסוב<ref>שו"ת {{מקור|מפענח נעלמים ה}}</ref>, [[רבי גרשון חנוך ליינר]] מראדזין<ref>"ההקדמה והפתיחה" ("ההקדמה לעין יעקב").</ref>, [[הרב עובדיה הדאיה]]<ref>{{מקור|ישכיל עבדי ז יו"ד לג}} סעיף ב</ref>, [[הרב ראובן מרגליות]]<ref>בכתב העת "סיני"{{דרוש מקור}}, בכותרת "[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?155538&&page=6 הרמב"ם והזוהר]"</ref>, הרב בן ציון ישראלי<ref>חוברת "אהבת המלך" עמ' 31.</ref>, רבי אלעזר הורוויץ<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=977&st=&pgnum=36&hilite=| שו"ת יד אלעזר סי' לב]</ref> ועוד. | ||
===ראיות לדבריהם=== | ===ראיות לדבריהם=== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
*הרמב"ם כותב: "אמרו חכמים הראשונים, כל ה[[כעס|כועס]] כאילו עובד [[עבודה זרה]]" {{מקור|רמב"ם דעות ב ז|כן}}, שהמקור לזה הוא בזוהר ({{מקור|חלק א כז ע"ב}}, {{מקור|ח"ג קעט ע"א}}, {{מקור|חלק ג רלד ע"ב}}, {{מקור|זהר חדש נח כא סע"א}}), ובגמרא נאמר רק "הקורע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה" {{מקור|בבלי שבת קה ע"ב|כן}}. מכאן ראיה שהמקור עליו הסתמך הרמב"ם הוא ספר הזוהר. | *הרמב"ם כותב: "אמרו חכמים הראשונים, כל ה[[כעס|כועס]] כאילו עובד [[עבודה זרה]]" {{מקור|רמב"ם דעות ב ז|כן}}, שהמקור לזה הוא בזוהר ({{מקור|חלק א כז ע"ב}}, {{מקור|ח"ג קעט ע"א}}, {{מקור|חלק ג רלד ע"ב}}, {{מקור|זהר חדש נח כא סע"א}}), ובגמרא נאמר רק "הקורע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה" {{מקור|בבלי שבת קה ע"ב|כן}}. מכאן ראיה שהמקור עליו הסתמך הרמב"ם הוא ספר הזוהר. | ||
==הסוברים שהרמב"ם הכיר את הקבלה אבל לא השתמש בה | * הרבי מאיז'ביצא מצא תימוכין להשקפתו שהרמב"ם עסק בנסתרות מטעם מצוות [[לחם הפנים]]. הרמב"ם (מורה נבוכים חלק ג, פרק מ"ה) כתב כי "אבל השלחן ושיהא עליו לחם תמיד איני יודע לכך טעם, ולא מצאתי עד כה לאיזה דבר איחסהו". באופן דומה לכך, גם [[האר"י]] בפיוטו לשבת בשחרית (זמן לחם הפנים) כתב כי "יגלי לן טעמי דבתריסר נהמי" (יגלה לנו הטעם שבשנים עשר הלחמים). | ||
==הסוברים שהרמב"ם הכיר את הקבלה אבל לא השתמש בה== | |||
היו שטענו שהרמב"ם הכיר את הקבלה, אך לא פרסם אותה ולא התייחס אליה בפירוש בכתביו, מפני שהם מיועדים לכל עם ישראל, ולא ליחידי סגולה. ([[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] בשם [[הבעל שם טוב]]<ref>"ספר השיחות" קיץ ת"ש עמ' 41.</ref>, [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]]<ref>בהערה על ספר השיחות שם; וכן ב"אגרות קודש" ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=273&hilite= ח"ב עמ' רמז אגרת רחצ] ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=412 עמ' שפו אגרת שצט], ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15950&st=&pgnum=262 ח"ג עמ' רכד-רכה אגרת תקנא הערה ג]). </ref>, וכן מובא בשמו של [[הרצי"ה קוק]]<ref>בקונטרס 'גדול שימושה'.</ref> וכן שיטת ה"מגדל עוז" להלן). | היו שטענו שהרמב"ם הכיר את הקבלה, אך לא פרסם אותה ולא התייחס אליה בפירוש בכתביו, מפני שהם מיועדים לכל עם ישראל, ולא ליחידי סגולה. ([[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] בשם [[הבעל שם טוב]]<ref>"ספר השיחות" קיץ ת"ש עמ' 41.</ref>, [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]]<ref>בהערה על ספר השיחות שם; וכן ב"אגרות קודש" ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=273&hilite= ח"ב עמ' רמז אגרת רחצ] ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&st=&pgnum=412 עמ' שפו אגרת שצט], ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15950&st=&pgnum=262 ח"ג עמ' רכד-רכה אגרת תקנא הערה ג]). </ref>, וכן מובא בשמו של [[הרצי"ה קוק]]<ref>בקונטרס 'גדול שימושה'.</ref> וכן שיטת ה"מגדל עוז" להלן). | ||
==הסוברים כי הרמב"ם לא הכיר את הקבלה== | ==הסוברים כי הרמב"ם לא הכיר את הקבלה== | ||
גרסה מ־22:33, 19 בינואר 2021
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: הערך בנוי כרשימת דעות ומקורות, ולא מבאר את שורש העניין: ההבדלים בין תפיסת הרמב"ם לבין תפיסת הזוהר וחכמי הקבלה, העובדה שהזוהר נתגלה דור וחצי אחרי פטירת הרמב"ם, דרכי ההתמודדות עם הקשיים השונים, ערבוב בין הקבלה לזוהר. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
אחת השאלות החשובות אודות חייו של הרמב"ם ותורתו היא השאלה אודות יחסו לספר הזוהר בפרט ולתורת הקבלה. לדעת רבנים חוקרים אין כאן שאלה, כיוון שספר הזוהר נכתב על ידי משה די לאון (וחבורתו) לאחר הרמב"ם, והוא העתיק מכתבי הרמב"ם.
הסוברים שהרמב"ם ידע קבלה והשתמש בה
רבים מגדולי ישראל סוברים שהרמב"ם הכיר את הקבלה והשתמש בה בכתביו. הם מראים כי ישנם מקומות בהם הרמב"ם הסתמך על הקבלה (ראה להלן). ביניהם: מהר"ם אלשקר[1], הרב מאיר שפירא מלובלין[2], רבי חיים פלאג'י[3] ובנו רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י[4], רבי צדוק הכהן מלובלין[5] הרב חיים דוד הלוי[6], רבי יצחק אייזיק סאפרין- האדמו"ר מקומרנא[7], נכדו רבי משה טויב מקאלוב[8], רבי חנוך העניך טייטלבוים אב"ד סאסוב[9], רבי גרשון חנוך ליינר מראדזין[10], הרב עובדיה הדאיה[11], הרב ראובן מרגליות[12], הרב בן ציון ישראלי[13], רבי אלעזר הורוויץ[14] ועוד.
ראיות לדבריהם
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
- ניסוח של הלכות שונות ובמיוחד הראשונות והיסודיות של ספר היד לרמב"ם הל' יסודי התורה נראות ממש כהעתק בתרגום מהזהר, עם שינוים קלים, שעמד עליהם להסבירם הרבי מליובאוויטש, בלקוטי שיחות.
- הרמב"ם כותב: "אמרו חכמים הראשונים, כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה" (רמב"ם דעות ב ז), שהמקור לזה הוא בזוהר (חלק א כז ע"ב, ח"ג קעט ע"א, חלק ג רלד ע"ב, זהר חדש נח כא סע"א), ובגמרא נאמר רק "הקורע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה" (בבלי שבת קה ע"ב). מכאן ראיה שהמקור עליו הסתמך הרמב"ם הוא ספר הזוהר.
- הרבי מאיז'ביצא מצא תימוכין להשקפתו שהרמב"ם עסק בנסתרות מטעם מצוות לחם הפנים. הרמב"ם (מורה נבוכים חלק ג, פרק מ"ה) כתב כי "אבל השלחן ושיהא עליו לחם תמיד איני יודע לכך טעם, ולא מצאתי עד כה לאיזה דבר איחסהו". באופן דומה לכך, גם האר"י בפיוטו לשבת בשחרית (זמן לחם הפנים) כתב כי "יגלי לן טעמי דבתריסר נהמי" (יגלה לנו הטעם שבשנים עשר הלחמים).
הסוברים שהרמב"ם הכיר את הקבלה אבל לא השתמש בה
היו שטענו שהרמב"ם הכיר את הקבלה, אך לא פרסם אותה ולא התייחס אליה בפירוש בכתביו, מפני שהם מיועדים לכל עם ישראל, ולא ליחידי סגולה. (רבי יוסף יצחק שניאורסון בשם הבעל שם טוב[15], רבי מנחם מנדל שניאורסון[16], וכן מובא בשמו של הרצי"ה קוק[17] וכן שיטת ה"מגדל עוז" להלן).
הסוברים כי הרמב"ם לא הכיר את הקבלה
לעומת זאת, ישנם הטוענים כי הרמב"ם כלל לא הכיר את הקבלה ולא ראה את הזוהר. בשיטה זו החזיקו הרב אברהם יצחק הכהן קוק[18], רבי אברהם יעלין[19], רבי יוסף חיים מבגדד[20], רבי חיים ויטאל[21], הרב יוסף קאפח[22], החיד"א[23], רבי משה קוניץ[24], הרב חיים קנייבסקי[25], הרב עובדיה יוסף[26] רבי יוסף אירגאס[27], הראב"ד[28], רבי חיים חזקיהו מדיני[29], רבי שלמה הלוי אלקבץ[30], הרב פנחס זביחי[31], רבי יואל טייטלבוים[32], רבי מאיר אבן גבאי[33] ועוד.
דחיות להוכחות הסבורים שהרמב"ם השתמש בקבלה
חלקם נתנו כמה תירוצים לגבי אותם המקומות שהרמב"ם כותב דברים שמקורם בקבלה:
- הרמב"ם ראה את כתבי הגאונים, שהם הכירו את הקבלה.
- היו מדרשים ששאבו גם הם מתורתו של רשב"י כמו הזוהר, ונכתבו בהם עניינים דומים או זהים לעניינים שנכתבו בזוהר, ומדרשים אלו אבדו מאיתנו במהלך השנים, ועליהם הסתמך הרמב"ם.
- נתגלו לו ברוח הקודש רעיונות קבליים.
- מתוך עניינים קרובים לדברי הזוהר שמופיעים בגמרא ובמדרשים, הסיק הרמב"ם מסקנות דומות למסקנות הזוהר.
- הרמב"ם הצליח להגיע למסקנות דומות למסקנות הזוהר בעזרת חקירות שכליות ופילוסופיות (כפי שניסח זאת הרצי"ה קוק: "יש הרבה דרכים להגיע למעלה"[34]).
הסוברים שבסוף ימיו הכיר את הקבלה
היו שכתבו כי הרמב"ם הכיר את הקבלה בסוף ימיו (רבי יצחק אברבנאל[35], הרב מרדכי אליהו[36], ספר הדורות[37], אחד ממפרשי הרמב"ן על התורה[38], וכן המגדל עוז דלהלן).
שיטת ה"מגדל עוז"
המגדל עוז[39] כותב: "אבל הוא בעצמו (הרמב"ם) ידע כי דרך האמת נעלמת ואינה נמסרת אלא מפה אל פה ובחשאי... ולדעתי שר"מ ז"ל ידע בהם בסוף ימיו, שאני מעיד שראיתי בספרד ארץ מולדתנו כתוב במגילה של קלף ישן מיושן ומעושן לשון זה: אני משה ב"ר מימון כשירדתי לחדרי המרכבה בינותי בענין הקץ... וקרובים היו דבריו לדברי המקובלים האמיתיים..." ובהמשך שם כותב שראה כתבים שהרמב"ם החל לכתוב בקבלה, אולם, הוא מוסיף "וכמדומה לו שטבע אלה הנסתרות להיות נעדרות מלפרסמם... ולכן לא גמרם וגנזם...".
יש שכתבו על מגילה זו כי היא מזויפת (הרב יצחק שילת,[40]). כמו כן, דחה את דברי המגדל עוז האלו גם הרב קאפח[41].
דעות סותרות מגדולי ישראל
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
ישנם כמה מגדולי ישראל שבכתביהם או בכתבי תלמידיהם משמם הובאו דעות הפוכות בעניין זה.
הרצי"ה
בקונטרס "גדול שימושה" המביא מתורתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק (בעריכת תלמידו הרב חיים אביהוא שוורץ) מובא בשמו כי הרמב"ם הכיר את הקבלה, אך לא השתמש בה בכתביו מפני שהם מיועדים לכלל ישראל ולא ליחידי סגלה בלבד. לעומת זאת, בספר 'רביבים' חלק ג' ('גדולי ישראל ודמויות מופת', מאת הרב אליעזר מלמד) מובא בשם תלמידו של הרצי"ה הרב ירחמיאל ויס, שהרצי"ה ענה לו ש"יש הרבה דרכים להגיע למעלה", כלומר, שהרמב"ם עצמו לא הגיע למדרגתו הגבוהה בעזרת הקבלה, כי אם בדרכים אחרות, כיוון שהוא לא עסק בקבלה כלל.
החיד"א
כפי שהובא לעיל, החיד"א כתב בחלק מספריו (שו"ת יוסף אומץ ו"שם הגדולים") כי הרמב"ם לא הכיר את הקבלה. לעומת זאת, במקומות אחרים בכתביו(דרוש מקור), הוא כותב כי הרמב"ם הכיר את הקבלה והשתמש ברעיונותיה בכתביו.
קישורים חיצוניים
- הרב אבישי אלבוים, האם הרמב"ם ראה את ספר הזוהר?
- הרמב"ם - מקובל? (פורום הישיבות)
הערות שוליים
- ↑ בתשובתו על "ספר האמונות" של רבי שם טוב אבן שם טוב, שו"ת מהר"ם אלשקר קיז
- ↑ שו"ת "אור המאיר" חלק א' סי' לא
- ↑ חיים ומלך על הרמב"ם, הלכות דעות פרק ד הלכה ג' ובספרו "חיים ומזון" על זוהר חדש חלק א' דף רעו עמוד א.
- ↑ בספרו "אבות הראש" על מסכת אבות דרבי נתן, ובספרו יפה תלמוד על מסכת שבת דף קה עמוד ב'.
- ↑ פרי צדיק בראשית פרשת וישב
- ↑ שו"ת "עשה לך רב" חלק ה' סימן י"ז ועוד
- ↑ "נתיב התורה" שביל א', "זוהר חי" פרשת וארא אות כ"ד, בספרו "היכל הברכה" ובהערה בכתב ידו בספר שם הגדולים לחיד"א.
- ↑ קובץ "עץ חיים" (באבוב) חלק ו'.
- ↑ שו"ת מפענח נעלמים ה
- ↑ "ההקדמה והפתיחה" ("ההקדמה לעין יעקב").
- ↑ ישכיל עבדי ז יו"ד לג סעיף ב
- ↑ בכתב העת "סיני"(דרוש מקור), בכותרת "הרמב"ם והזוהר"
- ↑ חוברת "אהבת המלך" עמ' 31.
- ↑ שו"ת יד אלעזר סי' לב
- ↑ "ספר השיחות" קיץ ת"ש עמ' 41.
- ↑ בהערה על ספר השיחות שם; וכן ב"אגרות קודש" (ח"ב עמ' רמז אגרת רחצ ועמ' שפו אגרת שצט, וח"ג עמ' רכד-רכה אגרת תקנא הערה ג).
- ↑ בקונטרס 'גדול שימושה'.
- ↑ אורות האמונה מהדורת תשנ"ח עמ' 86- 87, וכן בשמונה קבצים קובץ ז פסקה פד. וראה לקמן שיטת בנו הרצי"ה.
- ↑ בספרו ארך אפים (סי' א' הערה ב' ב"ויוסף אברהם").
- ↑ רב פעלים א או"ח א
- ↑ הקדמה ל"שער הגלגולים". הוא מסביר שזה היה מפני ששורש נשמתו הוא מפאת הזקן הימנית, בניגוד לרמב"ן שהוא מהפאה השמאלית. וראה ב"אורות האמונה" מאת הרב קוק שהובא לעיל, שכתב בדיוק להיפך, דהיינו שהרמב"ם היה מהפאה השמאלית והרמב"ן מהפאה הימנית.
- ↑ שו"ת הריב"ד, ספר המדע סי' ג'
- ↑ "שם הגדולים" ערך הרמב"ם, שו"ת "יוסף אומץ" סימן נ"א.
- ↑ "בן יוחאי" שער ז' מענה י"ד.
- ↑ "קרית מלך" על הרמב"ם, עמ' רפח.
- ↑ שו"ת "יביע אומר" חלק ח יורה דעה סימן כח.
- ↑ "שומר אמונים" (הקדמון), ויכוח ראשון אותיות י"ב- י"ג.
- ↑ "השגות הראב"ד", הלכות יסודי התורה פרק א' הלכה י
- ↑ "שדי חמד" כרך ט' קונטרס כללי הפוסקים סימן ה' אות כ"ב.
- ↑ בפירושו לשיר השירים.
- ↑ שו"ת "עטרת פז" חלק א' כרך ג' אבן העזר סימן יב עמ' רפח בהערה
- ↑ "ויואל משה" מאמר ב' סימן מח וכן ב"דברי יואל" לפרשת ויקהל דף שסא עמוד א.
- ↑ "עבודת הקודש" חלק העבודה פרק כ"ג
- ↑ ראה ב'רביבים-גדולי ישראל ודמויות מופת' שהובא כך משמו ע"י תלמידו הרב ירחמיאל ויס.
- ↑ נחלת אבות על מסכת אבות סוף פרק ג
- ↑ בעל פה, הובא בשו"ת הריב"ד שהוזכר לעיל
- ↑ ערך הרמב"ם, בשם ספר "זקן אהרן"
- ↑ לפרשת בשלח. זהותו אינה ידועה, הוא מובא ב"שומר אמונים" שצוין לעיל
- ↑ על הרמב"ם הלכות יסודי התורה פרק א' הלכה י'
- ↑ אגרות הרמב"ם מהדורת הרב שילת, "אגרות מזויפות".
- ↑ בשו"ת הריב"ד שצוין לעיל.