הר עיבל

הר עיבל (המכונה גם הר הקללה) הוא שמו הר מצפון לעיר שכם, דרומית להר נמצא הר גריזים. פיסגת ההר היא בגובה של 940 מטר מעל פני הים. הר עיבל הוא הגבוה מהר שומרון|הרי שומרון]]. מההר שליטה על העיר שכם. על פיסגת ההר מתקן צבאי שבאתר בו היה ממקום אתר דומה בתקופת המנדט הבריטי. פיסגת ההר היא בשליטה ישראלית מלאה אך הדרך אליו עוברת באזור בו יש לישראל רק שליטה צבאית ( אזור B). הדרך להר יוצאת מהיישוב שבי שומרון ועוברת בשיפולי העיר שכם. אתר מזבח יהושע נמצא בשליטה פלשתינאית מלאה (אזור C). עם זאת מתקיימים בהר וב"מזבח" ביקורים, המתואמים עם שלטונות הבטחון.

מזבח יהושע

האתר המעניין בהר מצוי בשיפולים הצפונים של ההר. החוקר, אדם זרטל, מאוניברסיטת חיפה, היה בין המבצעים של סקר העתיקות ביהודה ושומרון, ששבוצע על ידי מחלקת העתיקות אז, היום "רשות העתיקות". במקום האתר התגלה גל אבנים גבוה במיוחד. בחפירות שנערכו בו התגלו מימצאים המעידים לכאורה כי היה במקום אתר פולחני. אל המקום הגיעו מומחים לתנ"ך אשר ניסו למצוא תימוכין להשערה בדברים המובאים בספר יהושע.

בספר יהושע מובא תאור מעשיהו של יהושע בהר עיבל. כאשר יהושע נכנס לארץ ישראל, אחת המקומות הראשונים אליו הגיע היה "הר עיבל". כפי שנדרשו לעשות כן בני ישראל בהתאם לאמור בספר דברים. וכך נאמר בספר יהושע:

"אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ, לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר, עֵיבָל. כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה "מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא-הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל"; וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיהוָה, וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים. וַיִּכְתָּב-שָׁם עַל-הָאֲבָנִים--אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְכָל-יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח חֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-גְּרִזִים וְהַחֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-עֵיבָל: כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה, לְבָרֵךְ אֶת-הָעָם יִשְׂרָאֵלבָּרִאשֹׁנָה. וְאַחֲרֵי-כֵן, קָרָא אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָהכְּכָל-הַכָּתוּב, בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה. לֹאהָיָה דָבָר מִכֹּל אֲשֶׁר-צִוָּה מֹשֶׁהאֲשֶׁר לֹאקָרָא יְהוֹשֻׁעַ, נֶגֶד כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַגֵּר הַהֹלֵךְ בְּקִרְבָּם" (מקור=יהושע,ח', ל'-ל"ח).

ניתוח המימצאים

בקרב קהילת הארכיאולוגיים בישראל קיימים חילוקי דעות על משמעות המימצאים באתר. אדם זרטל, בעזרת חוקרי מקרא, מצא את התימוכין להשערתו במימצאים הבאים:

• המזבח בנוי מאבנים לא מסותתות, כפי שבני ישראל הצטוו. כאמור בספר דברים:

ויצו משה וזקני-ישראל את העם לאמר... והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצווה אתכם היום בהר-עיבל ושדת אותם בשיד. ובנית שם מזבח לה' א-להיך,

מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל. אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' א-להיך, והעלית עליו עולות לה' א-להיך. וזבחת שלמים ואכלת שם, ושמחת לפני ה' א-להיך. וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב (דברים כז, א-ח).

• המבנה הסכמתי של המזבח דומה למבנה של מזבח העולה במשכן.
• אל מרומי המזבח עולים ב"כֵּ‏בֶשׁ" ולא במדרגות. לפי הציווי המיקראי: "ולא תעלה במעלות על מזבחי, אשר לא תגלה ערותך עליו" (שמות כ', כג).
• מסביב למזבח, בגובה שליש המזבח, יש סוללה המאפשרת מעבר מסביב למזבח. מדובר ב"סובב" המוזכר בהלכה.
• ניתוח שרידי בעלי החיים העלה כי מדובר בבהמות טהרות, להוציא מקרה אחד. נמצאו בו גם עצמות יחמור (הכשרים לאכילה אך לא להקרבה).
• נמצאו באתר שתי חרפויות (חותמות מצריות) המתארכות את המבנה למאה ה-13 לפנה"ס, כמאתיים שנה לאחר ימי הכניסה לארץ, ע"פ התיארוך המקראי ומכאן טוענים שוללי קיום המזבח כי אין זה "מזבח יהושע".

הטענה העיקרית של הטוענים נגד זיהוי האתר היא שאין רואים ממנו את הר גריזים. לפי הכתוב בספר יהושע, עמדו בני ישראל במקום אשר ממנו צפו חלקם לעבר הר עיבל וחלקם - על הר גריזים. אדם זרטל סבור כי הר גריזים המקורי היה בהר כביר, שהיום מצוי בשיפוליו הדרומיים הישוב אלון מורה. מאתר המזבח רואים מצד אחד את פיסגת הר עיבל ומצד שני את הר כביר.

אדם זרטל בנה דגם של המזבח והוא מצוי במוזיאון בקיבוצו עין שמר. הוא פירסם ספר ובו תאור המימצאים והמסקנות אליהם הגיע. ( ראו גם - למטה)

אירועים בהר

בהר היו שני אירועים מיוחדים:

• בג' באדר תשנ"ח ( 1 במרץ 1998) התרסק מטוס חיל אויר מסוג בז בהר עיבל. היה זה ביום שבו כיסה ערפל כבד את פיסגת ההר. כתוצאה מכך, אחד מכנפי המטוס פגע באנטנה של הבסיס הצבאי בהר והתרסק. בתאונה ניספו שני טייסים: רס"ן אורי קולטון וסרן אורי מנור . היתה זו טיסתו האחרונה, בטרם שיחרור מצה"ל, של אורי קלטון, בן 27. עימו היה הנווט אורי מנור, בן 22. הטיסה הייתה טיסת אימון שגרתית במטוסם שנקרא בשם "קרן אור". בהר עיבל, מקום נפילתם של אורי קולטון ואורי מנור, מוצבת האנדרטה "דרך אור" שנבנתה לזכרם על ידי מתיישבי שבי שומרון , הראשונים שהגיעו למקום התאונה.

• בכ' בתשרי תשס"א (2000), שבוע אחרי נסיגת צה"ל מקבר יוסף, קבוצת מטיילים יצאה לסיור בהר עיבל לתצפית על שכם וקבר יוסף, לשם "שבועת אמונים ליוסף" כהגדרת הקבוצה. אחרי תפילה במקום הותקפו על ידי ערבים ממחנה הפליטים עסכר. הרב בנימין הרלינג, למרות גילו המתקדם (64) נטל חלק בקרב יריות ממושך כנושא נשק, ביחד עם ארבעת החיילים המלווים מטעם חטיבת השומרון. בשלב מסוים הוא נפגע בלבו ונהרג במקום. הוא נקבר בישובו, בקדומים .

גלריית תמונות

• Panoramahwreibal.JPG

  שרידי מזבח יהושע מבט מפיסגת הר עיבל

• 17 place of service.JPG

  מוקד המזבח המקום בו נמצאו שרידי הקרבנות

• 4jesua altar west side1.JPG

  מבט מקרוב על הצד מערבי של המזבח

ראו גם

• בנימין הרלינג
• אדם זרטל

לקריאה נוספת

• אדם זרטל, עם נולד-מזבח הר עיבל וראשית ישראל , הוצאת משכל, 2000

קישורים חיצוניים

• האתר הפולחני בהר עיבל , אדם זרטל, דרך ארץ : אבן חרס ואדם, ההוצאה לאור של משהב"ט 1996, באתר מט"ח.
• האמנם ´מזבח-עיבל´?, זאב ח´ ארליך (ז´אבו), טו באלול ה´תשס"ו באתר מקור ראשון.
• תצלום המזבח בעבל מתוך האתר שערי שכם.