התגרות באומות

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

התגרות באומות הינה אחת משלושת השבועות שהשביע הקדוש ברוך הוא את בני ישראל בצאתם לגלות.

העונש על עבירה על השבועה זו מפורש בגמרא - הנני מתיר את בשרכם כצבאות וכחיות השדה.

ייסוד מדינת ישראל - העבירה על השבועה והעונש

יש הטוענים כי ייסוד מדינת ישראל היה כרוך באופנים רבים בעבירה על שבועה זו. גם לאחר ייסוד המדינה עוברת המדינה על איסור זה ללא הרף.

למרות שייסוד המדינה היה בהסכמת רוב אומות העולם (להוציא הערבים), יש הטוענים כי הינו כרוך באיסור זה, מכיון שהדבר נעשה על ידי מלחמה מתמשכת בערבים והתגרות מכוונת במטרה לכבוש את ארץ ישראל.

ואכן החל מהתחלת הכרזות על קום המדינה בין השנים תרפ"ט - תש"ח, חלה הרעה קשה במצבם של עם ישראל בארץ ובעולם. בעוד שעד שנת תרפ"ט חיו היהודים בכל עולם בהרגע ושקט, לרבות בארץ ישראל, ואף היתה ידידות בין הערבים ליהודים, החל בשנת תרפ"ט התרחש רצח המוני בישבת חברון. בשנת ת"ש החלה מלחמת העולם השניה בה נרצחו כ7 מליון יהודים. והחל מקום המדינה נרצחו מאות או אלפי יהודים בארץ ישראל על לא עוול בכפם.

לאחר קום המדינה, כל פעולה הנעשית למען הגנת עם ישראל, אינו כרוך בעבירה על שבועה זו לכאורה.

בשנת תשמ"ו התריע הרבי מליובאוויטש על ההסכם של מדינת ישראל עם ארה"ב נגד רוסיא, כי הינו כרוך בעבירה החמורה של התגרות באומות.