ויקישיבה:בית מדרש

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־15:34, 19 ביולי 2009 מאת Yeshivaorgil (שיחה | תרומות) (שחזור בית המדרש)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

במקום זה מתקיימים דיונים והתנצחויות כלליות בנוגע למדיניות ונהלי הוויקישיבה.

דיון חדש יתווסף מתחת לשורות הקיימות עם כותרת מדרגה 2 (כלומר, מוקפת בשני '=' מכל צד).

דיון שלא מוכרע בדרכי נעם - יועמד להצבעה בסנהדרין, ועל פי הנהלים המפורטים בויקישיבה:הצבעה.

ארכיונים

/ציטוטים בערכים

חידושים

מתוך שיחת משתמש:yeshivaorgil#הספת_דעה_ללא_מקור_בתוך_ערך

המשתמש:212.179.134.33 כתב בערך יגדל (אולי צריך לתקן ל"הינו אדון עולם, וכל נוצר יודה גדולתו ומלכותו).

ובשיחת משתמש זה כתבתי:

יש לך מקור לתיקון כזה? אם כן - כתוב את המקור. אם לא - אל תכתוב הערות בגוף הערך על סמך סברתך. תוכל להעלות זאת לדיון בדף השיחה של הערך.

אשמח אם תכתוב את דעתך/מדיניות האתר בנושא זה. אפרים 23:12, כ"ד בכסלו ה'תשס"ט (IST)

לדעתי יש מקום לתקונים כאלו גם בהערות שוליים, ולא רק בדף השיחה. למאי נ"מ? 23:20, נר ראשון של חנוכה, אור לכ"ה בכסלו ה'תשס"ט.
דעתי, שכל דבר שנכנס לוויקישיבה, צריך להיות עם מקור. תושב"ע מתפתחת בצורה מדהימה, אבל לא כל אדם שגולש באינטרנט יכול להטביע את חותמו בצורה כזו. אני מציע לקבוע כי:
  1. יש עדיפות עליונה לציון מקור על מה שנכתב. (נתינת סמך, מתן קרדיט, מביא גאולה לעולם וכד')
  2. במקרים בהם לא ניתן להביא מקור (לא ידוע וכד') ניתן לשלב את הדבר בערך באם יימצא כי הדבר ידוע (אני מציע לקבוע כי הדבר יוצב בדף השיחה ואם שני אנשים (פחות מדי?) מלבד העורך הראשוני מודעים לדבר, ניתן לקבוע כי הוא ידוע). במקרה כזה תוצב תבנית {{דרוש מקור}} על השורה/משפט/מימרא הרלוונטית.
  3. אם יימצא כי הדבר לא ידוע, הוא יישאר בדף השיחה עד שיוכח אחרת.
נפתלי, הנהלת האתר • שיחה 16:26, כ"ז בכסלו ה'תשס"ט (IST)
אני על משמרתי אעמודה, שאם יש לאדם חידוש - כל עוד איננו שנוי במחלוקת - ניתן לציין אותו בהערות וכיו"ב. ויש עוד להאריך ואכמ"ל.
חידושים זה דבר יפה, אבל אנציקלופדיה צריכה להתבסס קודם כל על דברים שברורים בש"ס ובפוסקים, ויש מספיק כאלה. וחבל שאדם יחדש חידוש שאינו נכון ויכשיל בכך את הרבים. כמו כן, כשכל אחד יחדש את חידושיו תרד הרמה. אנשים פחות יחפשו מקורות, ויכתבו ע"פ מה שנראה להם באותו רגע. ואם לך יראה שדבר מסויים אינו נכון, לא תוכל להסירו (כי הרי לכל אחד מותר לחדש חידושים) ותצטרך לחפש מקורות סותרים עד שתהיה בטוח שאינו נכון, וזה יגרום טרחה מרובה סביב אנשים שאינך סומך על אמיתות "חידושיהם".
אנציקלופדיה אינה כתב עת. יש לכותבה ע"פ מקורות אמינים. אפרים 20:13, כ"ז בכסלו ה'תשס"ט (IST)
אוסיף, כי גם חידושים שמגיעים ממקורות מוסמכים, ניתן לקחת בערבון מוגבל אם ידוע כי, או שיש חשש ש, הם שנויים במחלוקת. נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 14:05, א' בטבת ה'תשס"ט (IST)
דעתי היא שיש מקום לחידושים מיהמנים שנבדקו על ידי תלמידי חכמים (ולא "סברות כרס"). צ. כשר 18:28, א' בטבת ה'תשס"ט (IST)
כמה הערות:
א. על משמרתי אעמודה. כמעט אין אפשרות לסכם סיכום תורני מבלי להוסיף הערה או דבר חידוש, אז נכון שעיקר החידוש באנציקלופדיה הוא בסידור דברים שכבר נכתבואגב, קראתי פעם, שהגרש"י זוין זצ"ל באנציקלופדיה תלמודית, פ"א שמע הסבר בע"פ יותר טוב מכל הדברים שנכתבו. הוא דאג שהדברים יודפסו באיזה מאסף תורני, וציטט אותם משם., אך יש מקום להערת שוליים עם דבר חידוש. כמובן, אם החידוש איננו ישר - הוא ימחק?
ב. האם המצטט דברים בשם ת"ח, - כפי שעשיתי בכמה ערכים (לדוגמא: נר חנוכה) בשם הרב אשר וייס שליט"א, - האם גם אז נחסום אותו? ואם לא - מה הגבול? ואם ת"ח יכתוב פה בויקישיבה, הוא לא יהיה רשאי להכניס מיחדושיו?
כמובן, ויקישיבה היא אנציקלופדיה. היא איננה מקום לחידושים, אך בסידור ניכרים חידושים (- "בין השוות"), וכן בערות שוליים. יישר כל לעל המשתתפים בעריכת הויקישיבה,למאי נ"מ? 20:06, ב' בטבת ה'תשס"ט (IST)
א. ועשית הישר... מהו חידוש ישר?
ב. ציטוט בשם ת"ח זה כבר לא חידוש מעצמך, אבל גם כאן נשאלת השאלה.נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 19:40, ה' בטבת ה'תשס"ט (IST)

לאור כל הנ"ל

נשאלת השאלה: מה הגבול? נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 19:40, ה' בטבת ה'תשס"ט (IST)

לדעתי יש לציין מקורות כפי שנכתב למעלה (עד כמה לפרט - דיון אחר). לגבי חידושים - אם החידוש ידוע ולא ידוע מקור יובא עם סימון {{דרוש מקור}}. חידושים מרבנים - יש לציין את שם הרב. חידושים אישיים - לא יוכנסו לערכים, כי יכולים להיות הרבה כאלו ללא הכרעה חד משמעית לגבי אמיתות החידוש. (וגם לא תכתוב בתוך הערך "המשתמש אפרים חידש ש...", וגם לא בהערות שוליים). עדיף להשאיר אותם בדף שיחה. אפרים 21:03, ז' בטבת ה'תשס"ט (IST)
ניכרים דברי אמת. החלוקה של אפרים נאה, לעניות דעתי. אציע שינוי קטן - כל דבר שלא ידוע לו מקור (בין חידוש ידוע ובין לאו) תוצב עליו התבנית {{דרוש מקור}}. לאחר זמן מוסכם, אם יראה כי החידוש ידוע ורק חסר מקור - יישאר החידוש עם התבנית, אחרת יורד החידוש (יעבור לדף השיחה). נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 18:06, ח' בטבת ה'תשס"ט (IST)

מי אמור ליצור את התבנית {{דרוש מקור}}? זה תלוי בהחלטה של הנהלת האתר? אפרים 19:13, ד' בסיוון ה'תשס"ט (IDT)

תוכן מינמלי

ראיתי כמה פעמים דפים על ערכים "שמנים" עם רק 2 או 3 שורות עליהם. חמור מזה היא פתיחת ערך בלי תוכן בכלל בתוכו. אני מבין שאנשים מעונינים לפתוח ערך מתוך הנחה שאחרי שהערך כבר נמצא יהיו אנשים שיתעניינו ויוסיפו מידע שיש להם וכך יתפתח הערך. מצד שני, זה נראה לי לא ראוי לפתוח ערכים בלי תוכן. אולי כדאי שתהיה איזו מסגרת שיהיה אפשר לשים בה ערכים מבוקשים שעוד לא נמצאים באתר, ואנשים יוסיפו שם מידע על הערכים, אבל כל עוד הערך אינו שלם (כל ערך לפי עניינו - זאת אומרת, ערך על אישיות מחוייב לכלול את פרטי תולדותיו (לידה, פעלים - מגורים, תפקיד וכדו', פטירה) ועל עיקר ענינו (במקרה של מחבר ספר - על הספר, במקרה של מחולל מהפכה על המהפכה וכדו') הוא ישאר באותה מסגרת, וכשהוא יהיה שלם הוא יועבר למסגרת הערכים הרגילים.

נראה לי שניתן לפעול כפי שנהוג במיזמי ויקי אחרים: לסמן ערכים כאלו כקצרמרים, או כדורשי עבודה/שכתוב. כשהערך יעמוד על רגליו, יהיה ניתן להסיר את הסימון. נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 19:00, ח' בטבת ה'תשס"ט (IST)

תאריך לועזי

ראיתי שדיברו על זה ב"שו"ת", וכתבתם שהדיון על זה צריך להיות כאן. דעתי פשוטה מאוד (ולדעתי גם הגיונית מאוד...): כמובן שצריך תמיד לציין תאריכים עבריים, וכך למשל כמו שאתם עושים בעמוד הראשי. אבל - לגבי היסטוריה - חשוב מאוד לציין גם שנה לועזית, אין מה לעשות, הגויים (במלעיל..) בעניין הזה עשו עבודה טובה. ברור לכולם שכשאכתוב שחורבן ביהמ"ק היה בשנת 68 לספירה זה יהיה הרבה הרבה יותר ברור מאשר שנת ג'תתקצ"ח: המספרים נותנים קנה-מידה להבין באיזה תקופה מדובר ולהשוות בקלות בין שנים שונות. מי ידע לחשב לפי ג'תתקצ"ח מתי נבנה בית המקדש השני??

גם בעניין פרקי התנ"ך התקבלה בכל העולם היהודי חלוקת הפרקים הנוצרית, לא בגלל שאנו כ"כ אוהבים אותם אלא משום שהיא הרבה יותר פשוטה ונוחה, גם אם יש בה חסרונות.

מעניין להזכיר גם שתפארת ישראל על המשניות בתחילת סדר מועד מביא את כללי עיבור השנה והחודשים וכו' (בקיצור איך לעשות לוח שנה), ובסופו מביא מדריך להכנת לוח שנה לועזי, כולל מתי חלים כל החגים שלהם, הוא לא ראה בזה שום בעיה (אפשר מתי שהוא להכניס את זה ל"הידעת...")

אגב מבחינת ההלכה להרבה מאוד פוסקים אין בזה שום בעיה. אחיקם 10:29, ה' בטבת ה'תשס"ט (IST)

גם אני בעד לציין גם את השנה הלועזית בתאריכים היסטוריים. אפרים 21:05, ז' בטבת ה'תשס"ט (IST)
כל עוד התאריך העברי הוא עיקר - אין לי התנגדות להוספת הלועזי (אולי עם סימון מסויים? לסה"נ?) נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 18:59, ח' בטבת ה'תשס"ט (IST)
אם לא נפסיק להשתמש בתאריך לועזי אפילו כנלוה לתאריך עברי הוא ימשיך להשתרש ולאט לאט נעבור להשתמש בעיקר בו. כמו כן התאריך העברי לא יהיה שגור בפינו ולכן יהיה לנו יותר קשה להשתמש בו ולחשב דברים על פיו. לכן לדעתי צריך להשמתש ולציין תאריך העברי בלבד. דרך אגב אם הבעיה בתאריך העברי היא שהוא באותיות אפשר לצינו במספרים לדוג' היום אנו בשנת 5769 לבריאת העולם.נ.ס 13:45, י"ט בשבט ה'תשס"ט (IST)
לגבי הטענה שע"י השימוש בתאריך הלועזי נעבור להשתמש בו והתאריך העברי לא יהיה שגור בפינו - הניסיון מוכיח לא כך. כבחור ישיבה, וכרבים מחברי, נולדתי וחייתי ע"פ התאריך העברי, עד היום אינני זוכר בדיוק את סדר החודשים הלועזיים (!), וזה אע"פ שבמקום הצורך אני כן משתמש בתאריך לועזי. למעשה עובדה היא שהתאריך העברי שגור בפי כל אדם דתי, בכל רמות הדת השונות, וגם בפי דתיים שמשתמשים כל ימיהם כמעט ורק בתאריך לועזי (מסיבות שונות). הבעיה בתאריכים הסטוריים (ובמיוחד במניין השנים, התאריך בחודש ומספר החודש לא מעניין אותי כ"כ באירועים הסטוריים) שכל מי שלומד הסטוריה כללית, גם אם הוא בחור ישיבה, זוכר את השנים ע"פ תאריכים לועזיים, ושימוש בשנים לועזיות יתן לו קנה מידה להשוואה. למשל, רוב העולם יודע שגילוי אמריקה היה ב-1492. כמה אנשים זוכרים בע"פ מה היתה אותה השנה בתאריך העברי??? אילו במשך שנים רבות היו מתרגלים בכל הספרים להשתמש בתאריך עברי ובמספרים המצב היה אחרת, אך המצב אינו כזה, ואנו לא נצליח לשנותו. וכפי שהערתי לעיל, לא מצאנו עדיין גם תחליף הולם לחלוקת פרקי תנך, אע"פ שגם היא נוצרית במקורה. ואנקדוטה קטנה לסיום (מתי שהוא צריך להכניס אותה לפינת הידעת...): האוהב ישראל מאפטא היה נוהג לומר בראשון לינואר: "יהי רצון שתהיה שנה טובה לכל עם ישראל" (מובא בלוח דבר בעיתו לתאריך הנ"ל) אחיקם 14:17, י"ט בשבט ה'תשס"ט (IST)
שאלה למחשבה: מה ההבדל בין התאריך העברי ללועזי? מילא מנין השנים, אני מבין שאנו סופרים לבריאת העולם, והם סופרים להולדת אותו האיש יש"ו, אבל בשמות החודשים, "הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה" - שמות החודשים הלועזיים הוא שמות ע"ז (כמו "מרס" - אל השמש וכדומה) ושמות של מלכים וקיסרים נוצרים (כמו אוגוסט), אך גם החודשים ה"עבריים" - הם יבוא מחודשי בבל, ששמותם הן כשמות ע"ז - כמו תמוז (אל השמש הבבלי, ראה ביחזקאל ח' י"ד ובמפרשים שם "מבכות את התמוז"). האמת, יש חודשים עברים, כמו "זיו" ו"האיתנים" (מופיעים בספר מלכים), או מניין מספרי החל מניסן (כמו בתורה) - אבל הם לא בשימוש!--א"י 23:13, כ"א בשבט ה'תשס"ט (IST)


מסורות נוצריות וביקורת המקרא

הועבר לשו"ת נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 14:51, כ"ג בשבט ה'תשס"ט (IST)

ערכים גבוליים

עקב מספר ערכים שעלו לאחרונה ראיתי צורך לפתוח דיון בנושא הערכים המתאימים לוויקישיבה. הערכים מכון משפטי ארץ עפרה, בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, איתמר ורהפטיג ודומים. אמנם מדובר במושגים שיש להם קרבה לנושאים תורניים, עם זאת אינם תורניים באופן מובהק. מהן הדעות לגבי זה? נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 18:01, ל' בשבט ה'תשס"ט (IST)

ערכים מיותרים

כנראה בעקבות התחרות שנפתחה אנשים מנסים לצבור נקודות ולצורך זה מוסיפים ערכים מיותרים. כוונתי בעיקר לערכי קישור כמו "תלמוד הבבלי" שמקושר לתלמוד בבלי - אף אחד לא יחפש בשם הזה. או שיחפשו "תלמוד בבלי" או שיחפשו "התלמוד הבבלי", אבל לא "התלמוד בבלי". או לדוגמא: ליצור קישור לערך מרכז הרב מ'מרכז הרב' - אף אחד לא חושב לחפש את הערך "ישיבת מרכז הרב" עם מרכאות, ובוודאי לא עם גרש בודד.

חוץ מזה שזה אולי מכביד על האתר, זה גם לא אסתטי ויוצר אכזבה כשרוצים לראות את הערכים החדשים ובמקומם מוצאים שוב ושוב ערכים ישנים בעטיפה מיותרת.

הערות שוליים