ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
EnTalMicSml.jpg

מיקרופדיה תלמודית-הלכתית

מבוססת על ערכי האנציקלופדיה התלמודית לענייני הלכה


אוצר מתומצת ומעודכן של ערכי האנציקלופדיה התלמודית,


בסגנון שוטף וברור


שימור מורשת היהדות מתקופת המשנה והתלמוד ועד ימינו


עורך ראשי

הרב פרופ' אברהם שטינברג


ביקורת והערות

הרב זלמן נחמיה גולדברג


חברי המערכת

הרב שלמה הירש

הרב משה וינר

הרב יחזקאל פוקס

הרב שמואל שולביץ


עורך לשוני ומביא לבית הדפוס

הרב שלמה רקובסקי

הפרויקט מתקיים בשיתוף אתר ישיבה ובשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל. PayisSml.jpg

פתיחה

התורה ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים, הפוך בה והפוך בה דכולה בה. שבעים פנים לתורה - יש בה אגדה, הלכה, פשט, דרש, רמז, סוד; יש הלומדים אותה כפשוטה, יש המפלפלים בה, ויש המחלקים בה; יש שעוסקים בה בבקיאות רבה כסיני, ויש העוסקים בה בחריפות רבה כעוקרי הרים; יש הלומדים את כל התורה, ויש העוסקים רק בחלקים ממנה. ואמנם, אף כי בכל דרך לימוד מקיימים את המצווה הגדולה כנגד כולם, הלוא היא מצות תלמוד תורה [משנה פאה א א; שבת קכז א], ברם דרך הלימוד הברורה והמעולה שבכולם היא הלימוד להלכה, היינו לימוד בדרך של אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, וכבר קבעו חז"ל שמיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד [ברכות ח א]; וכן קבעו חז"ל שהדרגה הגבוהה ביותר של לימוד היא הלומד על מנת לעשות ולקיים, שאז מספיקים בידו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות [משנה אבות ד ה; קידושין מ ב]. ענייני ההלכה רבים ומגוונים הם. במהלך ההיסטוריה מצינו גישות שונות בלימוד ובכתיבת ההלכה: יש שכללו את כל נושאי ההלכה, ויש שדנו רק בחלקים ממנה.

  • רבי יהודה הנשיא סיכם את כל ענייני ההלכה בששת סדרי המשנה, ודן באופן שווה ומקיף בנושאי ערלה וכלאיים, בנושאי שבת ופסח, בנושאי יבום וחליצה, בנושאי חזקה וקנין, בנושאי קרבנות ועבודת בית המקדש, ובנושאי טומאה וטהרה. היינו כל המכלול של ההלכה נידון במשנה באותה מידה - אף שיש נושאים שכיחים ואקטואליים, ויש נושאים נדירים, ואף כאלה שלא יכולים היו להתקיים בעת כתיבתם.
  • בדרך זו, ואף למעלה ממנה, הלך הרמב"ם. בי"ד החזקה כלולות הלכות החל מיסודי התורה והלכות דעות, ועד להלכות ימות המשיח, וכל מה שביניהן.
  • אכן רוב העוסקים בהלכה לא הלכו בדרך זו. כבר התלמודים – בבלי וירושלמי – בחרו להתרכז בחלק מששת סדרי המשנה:
  • הבבלי דן בצורה שיטתית רק בסדרי מועד-נשים-נזיקין-קדשים, והשמיט את סדרי זרעים וטהרות (למעט מסכתות ברכות ונידה).
  • הירושלמי דן בצורה שיטתית רק בסדרי זרעים-מועד-נשים-נזיקין, והשמיט את סדרי קדשים-טהרות (למעט מסכת נידה). אמנם במסגרת הדיונים השיטתיים בסדרים הנ"ל נידונו גם נושאים מהסדרים האחרים, אך לא באותה צורה שיטתית.
  • בדרך מצמצמת עוד יותר של הנושאים הנידונים נקטו הרי"ף, הרא"ש, הטור והשלחן ערוך ורבים אחרים. אלה בחרו לדון רק בנושאים ששייכים לזמן הזה.

מפעל האנציקלופדיה התלמודית – מיסודם של הרב מאיר בר-אילן והרב שלמה יוסף זֶוין – הוא ייחודי בכך שהוא מכנס בצורה תמציתית ומדוייקת מאד את כל הידע הנוגע לכל נושא ועניין תלמודי, החל ממקורות התנ"ך והתלמודים, דרך ספרות חז"ל, גאונים, ראשונים, וגדולי האחרונים. מפעל זה החל לפני כ-70 שנה, ובעבודת מחקר פרטנית הגיע עד היום לכמחצית הדרך.

מתוך ים התלמוד העצום והמגוון עוסקת האנציקלופדיה התלמודית בכל נושאי ההלכה – מצוות עשה ולא תעשה, מושגים ומונחים הלכתיים, כללים ופרטים. האנציקלופדיה התלמודית לענייני הלכה חרתה על דגלה את המטרה להקיף בצורה תמציתית ובסידור א-ב את כל ענייני ההלכה לכלליהם ולפרטיהם היסודיים, כולל המקורות, הנימוקים והסברות, וחילוקי הדעות המופיעים בכל הספרות התלמודית-הלכתית הרחבה. יתר על כן, האנציקלופדיה התלמודית נקטה בשיטת המשנה והרמב"ם ובחרה לדון בכל הנושאים ההלכתיים באותה מידה של היקף ועומק, בין אם מדובר בנושאים יומיומיים ושגרתיים הנוהגים בימינו, כמו ברכות, שבת, מועדים, קידושין, גיטין, כלאיים, חזקות וכיו"ב, ובין אם מדובר בנושאים שאינם נוהגים בימינו, ומעטים מאד הם העוסקים בהם, כמו קרבנות וענייני בית המקדש, טהרות וטומאות.

ייחודה של האנציקלופדיה התלמודית הוא במהימנותה ואמינותה הרבה, הן בסיכום ההלכות, הדעות והנימוקים בטקסט, והן בהבאת המקורות ההלכתיים הרבים. זאת בגין ההשקעה העצומה בזמן, בחשיבה ובביקורת של תלמידי חכמים מובהקים, המוסרים נפשם על דיוק הדברים.

עד היום פורסמו 31 כרכים של האנציקלופדיה התלמודית, המכילים כמחצית מספר הערכים ההלכתיים – עד כה נכתבו קצת יותר מ-1200 ערכים, ונותרו עוד כ-1100 ערכים להשלמת המפעל הכביר הזה.

האנציקלופדיה התלמודית יועדה מלכתחילה בראש ובראשונה עבור תלמידי חכמים שתורתם אומנותם, אך שאפה להוות כלי עזר גם לציבור למדני רחב יותר שיוכל לרכוש ידיעות תורניות מוסמכות בענייני הלכה שונים.

מבחינה זו עברה האנציקלופדיה התלמודית שינויים מהותיים במהלך שבע העשורים לקיומה. בשני הכרכים הראשונים נקטו העורכים בשיטת תמצית שבתמצית, כאשר מספר הערכים בכרכים הראשונים היה 200-150 לכרך. לאחר מכן החליטו העורכים לנקוט בדרך של תמצית מורחבת, עם הרבה יותר פרטים ומקורות. בכרכים ג-ז – 90-55 ערכים, בכרכים ח-יב - 60-40 ערכים לכרך. בשנים האחרונות חל שינוי מהותי ומעמיק עוד יותר, כאשר הערכים הפכו להיות כמעט ספרים בפני עצמם על הנושאים הנידונים, ובכרכים המאוחרים מוצאים אנו 20-10 ערכים לכרך. שיטת הכתיבה הנוכחית מועילה עד מאד ומביאה תועלת רבה לתלמידי חכמים מובהקים שתורתם אומנותם וכל זמנם מוקדש ללימוד תורה, או לחוקרים העוסקים באופן ממוקד וייחודי באחד מהערכים. והנה, אף כי גם כיום יש ללא ספק תועלת לציבור לומדים רחב יותר, הרי שהייעוד המשמעותי והמעשי הוא לציבור לומדים מצומצם יותר.

בנקודת זמן זו מצאנו לנכון להגיש בפני ציבור הלומדים מפעל משלים בצורת מיקרופדיה תלמודית-הלכתית. משל למה הדבר דומה, לאדם הרואה יער לפניו, ובטרם נכנס לתוכו יכול הוא להעריך את צפיפותו וגודלו, ויכול הוא להכיר שאמנם יער לפניו. כאשר הוא מתקרב ליער ומתחיל להיכנס לתוכו, יכול הוא עדיין להעריך את מכלול היער, אך בשלב זה יכול הוא להכיר גם בקבוצות עצים גדולות המהוות את עיקרו של היער. בשלב זה יכול הוא להיכנס ולצאת מגבולות היער בקלות יחסית, להכיר במכלול של היער וגם בפרטיו העיקריים. כאשר ימשיך להיכנס למעבה היער, יוכל להתרשם לא רק מהעצים הגדולים והעיקריים אלא גם מהשיחים ומהפרחים, מהעלים ומהענפים, וככל שיעמיק להיכנס למעבה היער יוכל להכיר פרטים רבים יותר הכלולים בו, אך יאבד בהדרגה את התפיסה הכוללת של היער, ואף עלול הוא לטעות בשבילי היער מבלי יכולת לצאת ממנו בקלות. רק מי שבקי היטב במסלולי היער העבות יוכל להיכנס ולצאת בשלום, ולהרוויח את יופי הפרטים יחד עם המכלול. כך הוא הדבר ביחס שבין האנציקלופדיה התלמודית לבין המיקרופדיה התלמודית – הראשונה, במתכונתה הנוכחית, היא צעידה אל יער המידע של כל ערך וערך, כניסה לתחילת היער של כללי הערך ופרטיו העיקריים, והמשך כניסה למעבה יער המידע המפורט מאד של הסעיפים וסעיפי-הסעיפים, הנימוקים והמחלוקות שבכל חלק מחלקי הערך. לשם כך צריך הלומד להיות תלמיד חכם מובהק שיוכל להיכנס ולצאת בשלום מהיער העבות של הערך, ולהפיק מלוא חופניים תועלת. לעומת זאת המיקרופדיה התלמודית היא הסתכלות על מכלול היער של המושגים והמונחים ההלכתיים, וכניסה לשולי היער של המידע הנחוץ להבנת הערך. כך יוכלו להפיק תועלת רבה גם לומדים שאין תורתם אומנותם, אשר משלבים תורה ודרך ארץ, או לומדים בתחילת דרכם שדרושה להם הבנה בסיסית ויסודית של המושגים והמונחים ההלכתיים.

המטרות והמגמות

  1. המיקרופדיה התלמודית – כמו האנציקלופדיה התלמודית – מיועדת לברר וללבן את כל הנושאים ההלכתיים שבתלמוד.
  2. מגמת המיקרופדיה התלמודית היא להציג תמונה נאמנה ועקרונית של כל הנושאים ההלכתיים הנידונים באנציקלופדיה התלמודית בצורה מסודרת, היינו לבאר כל מושג הלכתי בסדר הגיוני, להציג את העקרונות, הכללים והיסודות של המושג ההלכתי, להסביר את עיקרי הטעמים של הדעות העיקריות, ולהביא דוגמאות פרטניות עיקריות להבנת והדגמת המושג.
  3. המיקרופדיה התלמודית מיועדת ללומדים הקובעים עיתים לתורה שאין תורתם אומנותם להבין את מהות ההלכות, המושגים והמונחים, את הגדרתם, את כלליהם העקרוניים, ואת פרטיהם העיקריים. בכך באה המיקרופדיה התלמודית להרחיב את מעגל הלומדים שיוכלו ליהנות מפרי העבודה העצומה שהושקעה ומושקעת בכתיבת ערכי האנציקלופדיה התלמודית.
  4. מטרת המיקרופדיה התלמודית היא לתמצת ולפשט את הערכים המופיעים באנציקלופדיה התלמודית כך שמחד גיסא תישמר האמינות והמהימנות של המידע, ומאידך גיסא יועבר המידע בסגנון ובהיקף שיאפשרו לבן תורה שאיננו עוסק בקביעות בלימוד תורה להבין את מושגי ההלכה לאשורם.
  5. המיקרופדיה התלמודית – כמו האנציקלופדיה התלמודית – איננה מיועדת לעסוק בענייני אגדה ומחשבה, מוסר, טעמי המצוות וכו'. אמנם מובאים בהן גם עניני אגדה ומחשבה כשיש בהם צורך בתור טעם, מקור וכיוצא בזה, או כדי להוציא מדברי אגדה את חומר הענין, אבל לא כענין בפני עצמו.
  6. המיקרופדיה התלמודית – כמו האנציקלופדיה התלמודית – אין מגמתה פסיקת ההלכה למעשה, ואין היא מכריעה בין הדעות השונות המובאות בה. גם כאשר מובאות דעות של פוסקים, אין הכוונה שכך היא ההלכה למעשה, אלא רק שכך דעתם. במיקרופדיה התלמודית – כמו באנציקלופדיה התלמודית – מובאים הדברים כהווייתם, מבלי לנקוט עמדה בשום שאלה, והדעות השונות מוצגות בצורה אובייקטיבית, עד כמה שהדבר ניתן.
  7. היחס בין האנציקלופדיה התלמודית לבין המיקרופדיה התלמודית הוא בבחינת ננס העומד על גבי הענק – ערכי המיקרופדיה נובעים מהבסיס המוצק של האנציקלופדיה התלמודית, אך מביטים אל היער והעצים העיקריים המרכיבים אותו מבלי להיכנס למעבה היער ולבחינת השיחים, הענפים, העלים והפרחים שבו. לומדים שישתמשו במיקרופדיה יוכלו תמיד לפנות לערך המקביל באנציקלופדיה התלמודית על מנת להרחיב ולהעמיק את הידע שלהם בנושא הנידון, אך מי שיסתפק בערך המופיע במיקרופדיה ידע את מהות העניין ואת כלליו ופרטיו העיקריים.

השיטה

  1. הבסיס לערכים במיקרופדיה התלמודית הם הערכים של האנציקלופדיה התלמודית. היינו, המיקרופדיה מכילה את כל הערכים של האנציקלופדיה התלמודית, כפי שנקבעו על ידי המייסד והעורך הראשון – הרב שלמה יוסף זֶוין – ועל פי השינויים שנעשו במשך השנים.
  2. יש שערכים נפרדים באנציקלופדיה התלמודית מאוחדים יחדיו במיקרופדיה התלמודית על מנת ליצור שלמות ורצף של הנושא.
  3. במיקרופדיה מובאים כללי הערך ועקרונותיו, פרטים עיקריים ונחוצים, וטעמים עיקריים של הדעות המרכזיות.
  4. הסברת הדברים במיקרופדיה התלמודית נעשית בסגנון שוטף, ברור ובהיר, המהווה שינוי מהסגנון המקורי של האנציקלופדיה התלמודית. זאת על מנת שהדברים יוסברו בצורה שכל אדם, אפילו מי שאינו מתמצא בעניין הנידון, יוכל להבינם ככל האפשר.
  5. המיקרופדיה התלמודית אינה עוסקת בכל השקלא-וטריא, הראיות והדחיות, הקושיות והתירוצים, שבהם האריכו ראשונים ואחרונים שבכל ענין וענין, אלא בהוצאת הנקודה הפנימית העיקרית והתמציתית של הסברא או הדין.
  6. כמו כן לא מובאים במיקרופדיה התלמודית כל הדעות וכל הטעמים שנכתבו בנושא, אלא רק הדעות והטעמים המרכזיים. המעוניין לדעת את מיגוון הדעות והטעמים ימצאם ערוכים באנציקלופדיה התלמודית.
  7. במיקרופדיה התלמודית נוספו עניינים אקטואליים ומודרניים מספרות ההלכה בת ימינו כשהם נוגעים ישירות לערך. נתון זה מהווה שינוי מהמקובל והקיים באנציקלופדיה התלמודית.
  8. כתיבת הערכים במיקרופדיה נעשית בהתאם ל"קהל היעד" שלהם, כך שאופן ההתייחסות יתאים לאופי הערך. ערכים שהם בעלי עניין לקהל רחב או ללמדנים מעולם הישיבות יובאו באריכות יחסית; לעומתם ערכים שמרבית ציבור הלומדים לא עוסק בהם יובאו בקיצור רב.

המקורות

  1. המקורות הראשוניים של ההלכה - חז"ל, גאונים וראשונים - תופסים את המקום העיקרי בערכי המיקרופדיה התלמודית, כמו בערכי האנציקלופדיה התלמודית.
  2. יחד עם זאת אין המיקרופדיה התלמודית נמנעת משימוש בספרי האחרונים הידועים ומוכרים היטב, כולל ספרי גדולי בני דורנו, ככל שהדבר מוסיף להבנת העקרונות של הערך, וליישומו המעשי.

ציונים והערות

  1. ציוני המקורות נועדו להביא דבר בשם אומרו, ולאפשר לרוצה בכך להרחיב ולהוסיף דעת.
  2. במיקרופדיה התלמודית מובאים רק הפניות לספרות התורנית העיקרית והמוכרת היטב, וכמו כן לא מובאים במיקרופדיה התלמודית כל המקורות הזהים אלא רק מקור או שניים עיקריים. דבר זה מהווה שינוי לעומת השיטה הנקוטה באנציקלופדיה התלמודית.
  3. כל הדיונים, הקושיות, התירוצים, הדיוקים וכד' המובאים לעתים בהערות שבאנציקלופדיה התלמודית, הושמטו במיקרופדיה התלמודית.
  4. ציוני המקורות במיקרופדיה התלמודית מובאים בגוף הערך באותיות קטנות. דבר זה מהווה שינוי לעומת האנציקלופדיה התלמודית, שבה הציונים ממוספרים ומופיעים בתחתית הטקסט.
  5. לעתים יופיעו ציונים ממוספרים בתחתית הטקסט במיקרופדיה התלמודית, כאשר מדובר בהערה משמעותית או בהפניה כללית שאיננה נחוצה לקריאה השוטפת של הערך.
  6. כל ערך במיקרופדיה התלמודית מכיל הפניה לאותו ערך באנציקלופדיה התלמודית, וכן לערכים אחרים באנציקלופדיה התלמודית הדנים באותו נושא. על ידי כך יוכל המעוניין להרחיב את ידיעותיו מתוך הערכים שבאנציקלופדיה התלמודית.
  7. הציונים במיקרופדיה התלמודית הם מלאים ואף חוזרים עם מיעוט השימוש ב"שם", על מנת לאפשר חיפוש בהיפרטקסט.
  8. לשמות ספרים אין מקדימים את המלה "ספר" (או: ס'), ולכן "שאילתות" ולא "ספר השאילתות"; "הלכות גדולות" ולא "ספר הלכות גדולות" אלא במקום שהמלה "ספר" היא חלק משם הספר עצמו, כגון "ספר חסידים".
  9. במיקרופדיה התלמודית ממעטים מאד בקיצורים ובראשי תיבות, אלא אם הם ידועים היטב לכל ומקובלים להיכתב כך.

הסדר והמבנה

  1. סדר הבאת הדברים במיקרופדיה התלמודית הוא בדרך כלל כרונולוגי: תנאים – אמוראים – ראשונים – אחרונים. אך לעתים יבוא שינוי בסדר זה בהתאם למהות העניין וטיב ההבנה הנדרשת. היינו, סדר העניין ההגיוני קודם לסדר ההשתלשלות הכרונולוגית.
  2. בערכים מורכבים במיוחד, ובעיקר כאשר הם מכילים נושאים רבים, תבוא הקדמה כוללת, בעיקר במקום שישנם כמה ערכים קרובים זה לזה, וצריכים להבהיר את תחומיו של הערך, במה הוא עוסק לעומת ערכים אחרים הקרובים אליו.
  3. כל ערך פותח בהגדרה ההלכתית, האמורה לבטא את הנקודה העיקרית של הערך. ברוב המקרים הגדרה זו במיקרופדיה התלמודית זהה לזו שבאנציקלופדיה התלמודית, אלא אם כן יש חוסר בהירות בהגדרה המקורית.
  4. לפי הצורך מובא בתחילת הערך גם ביאור לשוני של שם הערך.
  5. בערכים שאורכם יותר מעמוד אחד יבוא פירוט של פרקי הערך; כאשר הערך קצר – לא יצויינו שמות הפרקים.
  6. במרבית הערכים מובא בראש הערך סיכום תמציתי המהווה תקציר עיקרי של העניינים הנידונים בערך, בלי ציונים למראי מקום ובלי הערות. מטרת הסיכום התמציתי למסור את המידע העיקרי הנוגע לערך בצורה שתהא מובנת גם למי שאינם תלמידי חכמים ולומדים קבועים.

תוכן הערכים

  • כללים – כללי הערך כפי שעולים מתוך הסוגיות הנוגעות לאותו הערך.
  • הסוגיות העיקריות – תמצית הסוגיות התלמודיות ומקורותיהם.
  • פרטים – יובאו רק דוגמאות מייצגות להבנת הכללים והסוגיות העיקריות, וייבחרו דוגמאות שכיחות ונוהגות בימינו ככל האפשר.
  • עדכונים – חומרים מתאימים מערכים שונים ומפוזרים יאוחדו לפי הצורך להבנה מלאה יותר של הנושאים; יתווספו חומרים בעלי משמעות אקטואלית ועכשווית; יתוקנו טעויות שנפלו באנציקלופדיה התלמודית.
  • מקורות – יושמטו המקורות הפרטניים לכל משפט ומילה, יצויינו המקורות העיקריים בלבד בגוף הערך, ולעתים יובאו הערות הכרחיות וקצרות. כל ערך יופנה למקורו באנציקלופדיה התלמודית, ולערכים אחרים באנציקלופדיה התלמודית שבו נידון הערך, ושם יוכל המעוניין בכך להרחיב את ידיעותיו על פי המקורות המפורטים.

סוגי הערכים – היקף החומר שיובא בערכי המיקרופדיה ישתנה – מהגדול אל הקטן – בהתאם למהות הערך: ערכים מוכרים לציבור רחב מאד ונוהגים בימינו (כגון אבלות, ברכות, שבת ומועדים); ערכים המוכרים לציבור יותר למדני (כגון חזקה, חצר, ירושה); ערכים שאינם מוכרים למרבית הציבור (כגון נושאי טומאה וטהרה).

סגנון ושפה – תכני הערכים ייכתבו מחדש בסגנון ובשפה מתאימים יותר להבנת קורא בן זמננו, כך שהדברים יהיו שוטפים וקולחים.

עזרים – יתווספו טבלאות, תרשימי זרימה, ציורים וצילומים בכל מקום רלוונטי לתועלת הקורא.

המיזם בוויקישיבה

Yeshiva.org.il בשיתוף עם יד הרב הרצוג עשו צעד נוסף בהנגשת התוכן של המיקרופדיה התלמודית ועמלו על המרת התכנים של המיקרופדיה לפורמט דיגיטלי והעלאת התכנים לאתר ויקישיבה.

ניתן למצוא (כעת באופן חלקי) את ערכי המיקרופדיה באתר ויקישיבה תחת מרחב השם "מיקרופדיה תלמודית". בדף החיפוש מרחב השם נסרק (בהגדרות ברירת המחדל) כך שניתן למצוא את הערכים יחד עם שאר הערכים בוויקישיבה.

הדף הראשי למיזם הוא ויקישיבה:מיקרופדיה תלמודית.

מכיוון שמדובר בערכים המוגים וערוכים ע"י צוות תלמידי חכמים ועוברים ביקורת של הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, הערכים מובאים לצפייה וכן ניתן להעתיק את התוכן ע"פ הגבלות זכויות היוצרים, אך אין אפשרות עריכה לגולשים. עם זאת, דפי השיחה פתוחים לדיון על הערכים וניתן גם להשאיר הערות על התוכן. צוות המיקרופדיה התלמודית אינו מתחייב כי יעבור על ההערות או יגיב עליהן, אך יש אפשרות שההערות יגיעו לעורכים והם יפעלו כפי שיקול דעתם.

עריכה מיוחדת

  • להקלה על הגולש בוויקישיבה, כאשר יש "תמצית" לערך היא מובאת בראש הערך בתוך מסגרת בעלת רקע מיוחד, כפי שמובאת השורה הזו.
  • כל הערכים מקוטלגים תחת קטגוריה:מיקרופדיה תלמודית.
  • הפניה פנימית אוטומטית בתוך ערכי המיקרופדיה התלמודית לערכי מיקרופדיה אחרים אינה קיימת כיום.
  • עיון במקורות - בשיתוף עם פרוייקט השו"ת: אוניברסיטת בר-אילן הפניות למקורות מופיעים כקישור לעיון במקור עצמו באתר פרוייקט השו"ת.