ויקישיבה:מיזמים/תורנית/ברכות הנהנין

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברכות שמברכים על הנאות הגוף. שני פסוקים בספר תהלים עומדים, לכאורה, בסתירה זה לעומת זה. בפרק כ"ד נאמר: "לה' הארץ ומלואה", ואילו בפרק קט"ז נאמר: "והארץ נתן לבני אדם". כאן - הארץ לה', וכאן - לבני אדם, הכיצד? כאן - קודם ברכה, כאן - לאחר ברכה. קודם ברכה - "לה' הארץ ומלואה", ולאחריה - "והארץ נתן לבני אדם". מובא בחז"ל: אסור לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - מעל, כאילו נהנה מקדשי שמים, שנאמר: "לה' הארץ ומלואה". ועוד אמרו: כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, כאילו גוזל להקב"ה ולכנסת ישראל. מכאן החיוב שתיקנו אנשי כנסת הגדולה.

ויש שלמדו חיוב ברכות הנהנין מן הכתוב: "קודש הילולים לה'" - "מלמד שטעונים ברכה לפניהם ולאחריהם", כלומר כשיאכל אדם את פירות העץ בשנה הרביעית, שאז הם מותרים באכילה, יאכלם בשני "הלולים" לפניהם ולאחריהם. "מכאן אמר רבי עקיבא: אסור לאדם שיטעם כלום קודם שיברך".

ויש שלמדו את חיוב הברכה לפני המזון בקל וחומר מברכת המזון שלאחר המזון (שחיובה הוא מן התורה, כמו שכתוב "ואכלת ושבעת וברכת"): "כשהוא שבע מברך, כשהוא רעב לא כל שכן".

לפני אכילה ושתיה, אפילו כאשר הכמות היא מועטת ביותר, מברכים את הברכה המתאימה. נוסח הברכות משתנה בהתאם לסוגי ההנאות השונות. למשל: על היין מברכים: "בורא פרי הגפן", על פירות האילן - "בורא פרי העץ", על פירות הארץ - "בורא פרי האדמה", על מאכלים שאין גידולם מן הארץ - "שהכל נהיה בדברו". לפני שמריחים ריח טוב, מברכים את ברכת הריח: אם הריח בא מעשבים, מברכים: "בורא עשבי בשמים". אם הריח בא מעצים, מברכים: "בורא עצי בשמים". אם הריח בא מפרי, מברכים: "הנותן ריח טוב בפירות". אם הריח הטוב אינו בא מעצים, מעשבים או מפירות, מברכים: "בורא מיני בשמים".

כאשר יש לברך על מספר מאכלים, קיימים דינים מפורטים על מה להקדים לברך ומה לאחר. דינים אלו נקראים: "דיני קדימה בברכות".

נציין את עיקרי הדינים: לפני אכילת מאכלים שברכותיהם שונות, יש לברך לפי סדר זה: "מזונות", "גפן", "עץ", "אדמה", "שהכל" (ראשי תיבות: "מג"ע א"ש"). כאשר אוכלים מספר מאכלים שברכתם שווה, כגון: שתי עוגות או שני פירות וכדומה: מברכים על השלם ופוטרים בברכה זו את שאינו שלם, מברכים על הגדול ופוטרים את הקטן, מברכים על מאכל חביב ופוטרים את שאינו חביב. פירות משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, קודמים לשאר הפירות. סדר הקדימה, כאשר מונחים לפניו כמה סוגי פירות מהמינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל הוא: זיתים, תמרים, ענבים, תאנים ורימונים.