ויקישיבה:מיזמים/תורנית/גזל

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

לקיחת דבר מבעליו בחוזקה מבלי לשלם את תמורתו. כל הגוזל שווה פרוטה מחברו, עובר בלא תעשה, שנאמר (ויקרא יט, יג): "לא תגזול".

אין לוקים על לאו זה, לפי שהוא לאו הניתק לעשה, כלומר שיכול הגזלן לתקן את הלאו על ידי קיום מצות עשה, שנאמר (שם ה, כג): "והשיב את הגזלה אשר גזל", ודין הוא, שכל לאו הניתק לעשה אין לוקים עליו.

גם מי ששואל חפץ ללא קבלת רשות מהבעלים דינו כגזלן. פועל או שכיר העובדים אצל אחרים, חייבים לעבוד בנאמנות וביושר. עליהם לדעת שהזמן חייב להיות מנוצל למטרות העבודה, ולכן מוטל עליהם לעבוד היטב בכל אותן שעות, שעבורן הם מקבלים שכר.

למרות כי על הלאו של "לא תגזול" אין עוברים אלא בגזילת דבר השווה פרוטה, מכל מקום מדין תורה אסור לגזול אפילו פחות משווה פרוטה, אלא אם כן הוא דבר שאין איש מקפיד עליו.

חז"ל אמרו (בבא קמא קיט, א): "כל הגוזל את חברו שווה פרוטה, כאילו נוטל את נשמתו ממנו". מימרה זו באה להצביע על חומרתו הרבה של איסור גזל. לפיה לא ניתן לראות את מי שגזל, כאילו נטל אך ורק מממונו של הנגזל, אלא יש בגזל גם משום פגיעה בנפשו של הנגזל.

עוד אמרו חכמים (בבא בתרא פח, ב): "קשה גזל הדיוט מגזל גבוה", כלומר שגזל שאדם גוזל מחברו חמור יותר מגזל שאדם גוזל מהקדש, שכן מצינו שהגוזל את חברו, כשכופר בפיקדון שניתן בידו, הריהו חוטא כבר משעה שכפר בו, ואילו בהקדש אין התורה קוראת אותו חוטא, אלא רק אחרי שנהנה מן ההקדש. בשאילתות (פרשת נח שאילתא ד') מובא: "וחמור עונשו של גזל יותר מכל איסורים שבתורה, שכן מצינו בדור המבול שעברו על הכל ולא נחתם גזר דינם אלא על הגזל".