https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%99%D7%94&feed=atom&action=historyזכייה - היסטוריית גרסאות2024-03-29T05:39:29Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.39.6https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%99%D7%94&diff=51935&oldid=prevרצוא ושוב: /* מהות הכלל */2011-12-04T09:02:01Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מהות הכלל</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:02, 4 בדצמבר 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מהות הכלל==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מהות הכלל==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[ראשונים]] נחלקו האם כלל הזכייה מהווה סניף של כללי ה[[שליחות]], וההבדל היחיד ביניהם הוא ששליחות יכולה ליעשות מאדם אחד לאדם אחר דווקא בידיעתו המליאה בניגוד לזכייה שיכולה ליעשות גם שלא מידיעתו (כך גם מכריע ה[[קצות החושן]]), או שמא מדובר בפרשייה נפרדת שאין ביניהם כל קשר (כהכרעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </del>[[עקיבא איגר]]). </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[ראשונים]] נחלקו האם כלל הזכייה מהווה סניף של כללי ה[[שליחות]], וההבדל היחיד ביניהם הוא ששליחות יכולה ליעשות מאדם אחד לאדם אחר דווקא בידיעתו המליאה בניגוד לזכייה שיכולה ליעשות גם שלא מידיעתו (כך גם מכריע ה[[קצות החושן]]), או שמא מדובר בפרשייה נפרדת שאין ביניהם כל קשר (כהכרעת [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </ins>עקיבא איגר]]). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב חיים סולובייצ'יק]] <ref>[[חידושי הגר"ח (סטנסיל)]]</ref> מסייג את המחלוקת, ומסביר שבין כה וכה מדובר בפרשייה שבעיקרה שווה לשליחות במהותה, שכן בשניהם נעשה העושה כיד ארוכה וכגופו של המשלח, אלא השאלה היא האם מדובר במעשה שנעשה מכוח המשלח ועל פי ציוויו, ולמרות שאינו יודע מכך, יש בכוח ה[[אנן סהדי]] לומר כי הוא ממנה את האדם שליח לו היה יודע מכך, והדבר נחשב כמינוי, או שמדובר בפרשייה נפרדת, שכאשר מדובר בזכייה אין נצרכת הפעולה לאישורו של מי שהפעולה נעשית עבורו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב חיים סולובייצ'יק]] <ref>[[חידושי הגר"ח (סטנסיל)]]</ref> מסייג את המחלוקת, ומסביר שבין כה וכה מדובר בפרשייה שבעיקרה שווה לשליחות במהותה, שכן בשניהם נעשה העושה כיד ארוכה וכגופו של המשלח, אלא השאלה היא האם מדובר במעשה שנעשה מכוח המשלח ועל פי ציוויו, ולמרות שאינו יודע מכך, יש בכוח ה[[אנן סהדי]] לומר כי הוא ממנה את האדם שליח לו היה יודע מכך, והדבר נחשב כמינוי, או שמדובר בפרשייה נפרדת, שכאשר מדובר בזכייה אין נצרכת הפעולה לאישורו של מי שהפעולה נעשית עבורו.</div></td></tr>
</table>רצוא ושובhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%99%D7%94&diff=51934&oldid=prevרצוא ושוב: /* מהות הכלל */2011-12-04T09:01:46Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מהות הכלל</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:01, 4 בדצמבר 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[ראשונים]] נחלקו האם כלל הזכייה מהווה סניף של כללי ה[[שליחות]], וההבדל היחיד ביניהם הוא ששליחות יכולה ליעשות מאדם אחד לאדם אחר דווקא בידיעתו המליאה בניגוד לזכייה שיכולה ליעשות גם שלא מידיעתו (כך גם מכריע ה[[קצות החושן]]), או שמא מדובר בפרשייה נפרדת שאין ביניהם כל קשר (כהכרעת רבי [[עקיבא איגר]]). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[ראשונים]] נחלקו האם כלל הזכייה מהווה סניף של כללי ה[[שליחות]], וההבדל היחיד ביניהם הוא ששליחות יכולה ליעשות מאדם אחד לאדם אחר דווקא בידיעתו המליאה בניגוד לזכייה שיכולה ליעשות גם שלא מידיעתו (כך גם מכריע ה[[קצות החושן]]), או שמא מדובר בפרשייה נפרדת שאין ביניהם כל קשר (כהכרעת רבי [[עקיבא איגר]]). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </del>[[חיים סולובייצ'יק]] <ref>[[חידושי הגר"ח (סטנסיל)]]</ref> מסייג את המחלוקת, ומסביר שבין כה וכה מדובר בפרשייה שבעיקרה שווה לשליחות במהותה, שכן בשניהם נעשה העושה כיד ארוכה וכגופו של המשלח, אלא השאלה היא האם מדובר במעשה שנעשה מכוח המשלח ועל פי ציוויו, ולמרות שאינו יודע מכך, יש בכוח ה[[אנן סהדי]] לומר כי הוא ממנה את האדם שליח לו היה יודע מכך, והדבר נחשב כמינוי, או שמדובר בפרשייה נפרדת, שכאשר מדובר בזכייה אין נצרכת הפעולה לאישורו של מי שהפעולה נעשית עבורו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב </ins>חיים סולובייצ'יק]] <ref>[[חידושי הגר"ח (סטנסיל)]]</ref> מסייג את המחלוקת, ומסביר שבין כה וכה מדובר בפרשייה שבעיקרה שווה לשליחות במהותה, שכן בשניהם נעשה העושה כיד ארוכה וכגופו של המשלח, אלא השאלה היא האם מדובר במעשה שנעשה מכוח המשלח ועל פי ציוויו, ולמרות שאינו יודע מכך, יש בכוח ה[[אנן סהדי]] לומר כי הוא ממנה את האדם שליח לו היה יודע מכך, והדבר נחשב כמינוי, או שמדובר בפרשייה נפרדת, שכאשר מדובר בזכייה אין נצרכת הפעולה לאישורו של מי שהפעולה נעשית עבורו.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קיים כלל האומר, כי אדם אינו יכול לזכות ולהקנות חפץ לאדם אחד, כאשר הדבר מהווה חובה והפסד ממוני לאדם אחר. לפי שיטת [[רש"י]], כלל זה תקף רק בדיני זכייה, הנעשים ללא מינוי מפורש, אך ב[[שליחות]] הנעשית בציווי המשלח, יכול אדם לזכות חפץ לבעל חוב, גם כאשר הדבר מהווה הפסד לאדם אחר. כך למשל, אם אדם פשט את הרגל, ונשאר ברשותו חפץ יחיד לגבייה בין שני מלווים, אין אדם שלישי יכול למדעתו [[תפיסה|לתפוס]] את החפץ לאחד מהמלווים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קיים כלל האומר, כי אדם אינו יכול לזכות ולהקנות חפץ לאדם אחד, כאשר הדבר מהווה חובה והפסד ממוני לאדם אחר. לפי שיטת [[רש"י]], כלל זה תקף רק בדיני זכייה, הנעשים ללא מינוי מפורש, אך ב[[שליחות]] הנעשית בציווי המשלח, יכול אדם לזכות חפץ לבעל חוב, גם כאשר הדבר מהווה הפסד לאדם אחר. כך למשל, אם אדם פשט את הרגל, ונשאר ברשותו חפץ יחיד לגבייה בין שני מלווים, אין אדם שלישי יכול למדעתו [[תפיסה|לתפוס]] את החפץ לאחד מהמלווים.</div></td></tr>
</table>רצוא ושובhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%99%D7%94&diff=51933&oldid=prevרצוא ושוב ב־09:01, 4 בדצמבר 20112011-12-04T09:01:25Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:01, 4 בדצמבר 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[משפט העברי]], </del>'''קניין זכייה''' הוא כלל האומר כי אדם יכול ליעשות שליח לחבירו ללא ידיעתו, כאשר מדובר בדבר המהווה זכות למי שמזכים לו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''קניין זכייה''' הוא כלל האומר כי אדם יכול ליעשות שליח לחבירו ללא ידיעתו, כאשר מדובר בדבר המהווה זכות למי שמזכים לו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דיני הכלל==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דיני הכלל==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתלמוד מוחלט כי אין </del>זכייה ל[[גוי]] ול[[קטן]], אך ה[[תוספות]] מסייגים זאת, ופוסקים כי ישנה זכייה גם לקטן כאשר מדובר בדבר המהווה אך זכות, ורק בדבר שאינו זכות גמורה וברורה, כמו למשל הפרשת [[תרומה]] שנחשבת לזכות בעיקרה, אך יתכן שבעל הפירות יתנגד להפרשה מסיבותיו שלו, דווקא שם תקף הכלל שאין זכייה לקטן.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהגמרא לכאורה משמע שאין </ins>זכייה ל[[גוי]] ול[[קטן]], אך ה[[תוספות]] מסייגים זאת, ופוסקים כי ישנה זכייה גם לקטן כאשר מדובר בדבר המהווה אך זכות, ורק בדבר שאינו זכות גמורה וברורה, כמו למשל הפרשת [[תרומה]] שנחשבת לזכות בעיקרה, אך יתכן שבעל הפירות יתנגד להפרשה מסיבותיו שלו, דווקא שם תקף הכלל שאין זכייה לקטן.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סוגיא ידועה ב[[מסכת כתובות]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</del>כתובות יא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </del>מבוססת על דיני הזכייה, לפיו ניתן להטביל [[גר]] [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קטן (הלכה)|</del>קטן]] הבא [[גירות|להתגייר]] יחד עם הוריו, למרות שאין לו [[דעת]] להתגייר, שכו הדבר זכות לו להתגייר, וכנראה שגם הוא היה חפץ בכך, בצירוף העובדה שגם הוריו עושים כך. גם לפי [[רבי מאיר]] הסבור שאסור לשחרר [[עבד]] שלא מדעתו, שכן עדיף לו להיות עבד ולהתנהג בפריצות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</del>גיטין יא.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</del>, כאשר מדובר בקטן שעדיין לא טעם טעם של חטא, גם הוא מודה שזכות הוא לא להיות גר. ה[[תוספות]] מסבירים כאמור, כי ישנה זכייה לקטן כאשר המעשה הינו זכות גמור בשבילו. למרות שאין זכות לגוי, במקרה כזה ניתן לזכות לו את הגירות, שכן במעשה זה עצמו הוא נהיה [[יהודי]], ולכן לעניין מעשה זה ניתן להחשיב אותו לכזה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סוגיא ידועה ב[[מסכת כתובות]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref></ins>כתובות יא.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ref> </ins>מבוססת על דיני הזכייה, לפיו ניתן להטביל [[גר]] [[קטן]] הבא [[גירות|להתגייר]] יחד עם הוריו, למרות שאין לו [[דעת]] להתגייר, שכו הדבר זכות לו להתגייר, וכנראה שגם הוא היה חפץ בכך, בצירוף העובדה שגם הוריו עושים כך. גם לפי [[רבי מאיר]] הסבור שאסור לשחרר [[עבד]] שלא מדעתו, שכן עדיף לו להיות עבד ולהתנהג בפריצות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref></ins>גיטין יא.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ref></ins>, כאשר מדובר בקטן שעדיין לא טעם טעם של חטא, גם הוא מודה שזכות הוא לא להיות גר. ה[[תוספות]] מסבירים כאמור, כי ישנה זכייה לקטן כאשר המעשה הינו זכות גמור בשבילו. למרות שאין זכות לגוי, במקרה כזה ניתן לזכות לו את הגירות, שכן במעשה זה עצמו הוא נהיה [[יהודי]], ולכן לעניין מעשה זה ניתן להחשיב אותו לכזה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מהות הכלל==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מהות הכלל==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[ראשונים]] נחלקו האם כלל הזכייה מהווה סניף של כללי ה[[שליחות]], וההבדל היחיד ביניהם הוא ששליחות יכולה ליעשות מאדם אחד לאדם אחר דווקא בידיעתו המליאה בניגוד לזכייה שיכולה ליעשות גם שלא מידיעתו (כך גם מכריע ה[[קצות החושן]]), או שמא מדובר בפרשייה נפרדת שאין ביניהם כל קשר (כהכרעת רבי [[עקיבא איגר]]). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[ראשונים]] נחלקו האם כלל הזכייה מהווה סניף של כללי ה[[שליחות]], וההבדל היחיד ביניהם הוא ששליחות יכולה ליעשות מאדם אחד לאדם אחר דווקא בידיעתו המליאה בניגוד לזכייה שיכולה ליעשות גם שלא מידיעתו (כך גם מכריע ה[[קצות החושן]]), או שמא מדובר בפרשייה נפרדת שאין ביניהם כל קשר (כהכרעת רבי [[עקיבא איגר]]). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי [[חיים סולובייצ'יק]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|ב</del>[[חידושי הגר"ח (סטנסיל)]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.}} </del>מסייג את המחלוקת, ומסביר שבין כה וכה מדובר בפרשייה שבעיקרה שווה לשליחות במהותה, שכן בשניהם נעשה העושה כיד ארוכה וכגופו של המשלח, אלא השאלה היא האם מדובר במעשה שנעשה מכוח המשלח ועל פי ציוויו, ולמרות שאינו יודע מכך, יש בכוח ה[[אנן סהדי]] לומר כי הוא ממנה את האדם שליח לו היה יודע מכך, והדבר נחשב כמינוי, או שמדובר בפרשייה נפרדת, שכאשר מדובר בזכייה אין נצרכת הפעולה לאישורו של מי שהפעולה נעשית עבורו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי [[חיים סולובייצ'יק]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref></ins>[[חידושי הגר"ח (סטנסיל)]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ref> </ins>מסייג את המחלוקת, ומסביר שבין כה וכה מדובר בפרשייה שבעיקרה שווה לשליחות במהותה, שכן בשניהם נעשה העושה כיד ארוכה וכגופו של המשלח, אלא השאלה היא האם מדובר במעשה שנעשה מכוח המשלח ועל פי ציוויו, ולמרות שאינו יודע מכך, יש בכוח ה[[אנן סהדי]] לומר כי הוא ממנה את האדם שליח לו היה יודע מכך, והדבר נחשב כמינוי, או שמדובר בפרשייה נפרדת, שכאשר מדובר בזכייה אין נצרכת הפעולה לאישורו של מי שהפעולה נעשית עבורו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קיים כלל האומר, כי אדם אינו יכול לזכות ולהקנות חפץ לאדם אחד, כאשר הדבר מהווה חובה והפסד ממוני לאדם אחר. לפי שיטת [[רש"י]], כלל זה תקף רק בדיני זכייה, הנעשים ללא מינוי מפורש, אך ב[[שליחות]] הנעשית בציווי המשלח, יכול אדם לזכות חפץ לבעל חוב, גם כאשר הדבר מהווה הפסד לאדם אחר. כך למשל, אם אדם פשט את הרגל, ונשאר ברשותו חפץ יחיד לגבייה בין שני מלווים, אין אדם שלישי יכול למדעתו [[תפיסה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(משפט עברי)</del>|לתפוס]] את החפץ לאחד מהמלווים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קיים כלל האומר, כי אדם אינו יכול לזכות ולהקנות חפץ לאדם אחד, כאשר הדבר מהווה חובה והפסד ממוני לאדם אחר. לפי שיטת [[רש"י]], כלל זה תקף רק בדיני זכייה, הנעשים ללא מינוי מפורש, אך ב[[שליחות]] הנעשית בציווי המשלח, יכול אדם לזכות חפץ לבעל חוב, גם כאשר הדבר מהווה הפסד לאדם אחר. כך למשל, אם אדם פשט את הרגל, ונשאר ברשותו חפץ יחיד לגבייה בין שני מלווים, אין אדם שלישי יכול למדעתו [[תפיסה|לתפוס]] את החפץ לאחד מהמלווים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[תוספות]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</del>בבא מציעא י<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' ע"א</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </del>לעומת זאת, מביא ראיות כי גם באופן שהיה מינוי מפורש, קיים הכלל כי אין אדם יכול לתפוס לאחד מבעלי החובות במקום שהוא חב ומפסיד אנשים אחרים. אך ה[[פני יהושע]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|בכתובות דף פ"ו</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </del>מיישב את הראיות ומוכיח כי אין בהם כי להפריך את שיטת רש"י.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[תוספות]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref></ins>בבא מציעא י.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ref> </ins>לעומת זאת, מביא ראיות כי גם באופן שהיה מינוי מפורש, קיים הכלל כי אין אדם יכול לתפוס לאחד מבעלי החובות במקום שהוא חב ומפסיד אנשים אחרים. אך ה[[פני יהושע]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref>כתובות פו</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ref> </ins>מיישב את הראיות ומוכיח כי אין בהם כי להפריך את שיטת רש"י.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו עוד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו עוד==</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קניינים</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דיני ממונות</ins>]]</div></td></tr>
</table>רצוא ושובhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%99%D7%94&diff=42928&oldid=prevטישיו: ערך שכתבתי בויקיפדיה2011-04-10T02:21:19Z<p>ערך שכתבתי בויקיפדיה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>ב[[משפט העברי]], '''קניין זכייה''' הוא כלל האומר כי אדם יכול ליעשות שליח לחבירו ללא ידיעתו, כאשר מדובר בדבר המהווה זכות למי שמזכים לו.<br />
<br />
==דיני הכלל==<br />
בתלמוד מוחלט כי אין זכייה ל[[גוי]] ול[[קטן]], אך ה[[תוספות]] מסייגים זאת, ופוסקים כי ישנה זכייה גם לקטן כאשר מדובר בדבר המהווה אך זכות, ורק בדבר שאינו זכות גמורה וברורה, כמו למשל הפרשת [[תרומה]] שנחשבת לזכות בעיקרה, אך יתכן שבעל הפירות יתנגד להפרשה מסיבותיו שלו, דווקא שם תקף הכלל שאין זכייה לקטן.<br />
<br />
סוגיא ידועה ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|כתובות יא א.}} מבוססת על דיני הזכייה, לפיו ניתן להטביל [[גר]] [[קטן (הלכה)|קטן]] הבא [[גירות|להתגייר]] יחד עם הוריו, למרות שאין לו [[דעת]] להתגייר, שכו הדבר זכות לו להתגייר, וכנראה שגם הוא היה חפץ בכך, בצירוף העובדה שגם הוריו עושים כך. גם לפי [[רבי מאיר]] הסבור שאסור לשחרר [[עבד]] שלא מדעתו, שכן עדיף לו להיות עבד ולהתנהג בפריצות{{הערה|גיטין יא.}}, כאשר מדובר בקטן שעדיין לא טעם טעם של חטא, גם הוא מודה שזכות הוא לא להיות גר. ה[[תוספות]] מסבירים כאמור, כי ישנה זכייה לקטן כאשר המעשה הינו זכות גמור בשבילו. למרות שאין זכות לגוי, במקרה כזה ניתן לזכות לו את הגירות, שכן במעשה זה עצמו הוא נהיה [[יהודי]], ולכן לעניין מעשה זה ניתן להחשיב אותו לכזה.<br />
<br />
==מהות הכלל==<br />
ה[[ראשונים]] נחלקו האם כלל הזכייה מהווה סניף של כללי ה[[שליחות]], וההבדל היחיד ביניהם הוא ששליחות יכולה ליעשות מאדם אחד לאדם אחר דווקא בידיעתו המליאה בניגוד לזכייה שיכולה ליעשות גם שלא מידיעתו (כך גם מכריע ה[[קצות החושן]]), או שמא מדובר בפרשייה נפרדת שאין ביניהם כל קשר (כהכרעת רבי [[עקיבא איגר]]). <br />
<br />
רבי [[חיים סולובייצ'יק]] {{הערה|ב[[חידושי הגר"ח (סטנסיל)]].}} מסייג את המחלוקת, ומסביר שבין כה וכה מדובר בפרשייה שבעיקרה שווה לשליחות במהותה, שכן בשניהם נעשה העושה כיד ארוכה וכגופו של המשלח, אלא השאלה היא האם מדובר במעשה שנעשה מכוח המשלח ועל פי ציוויו, ולמרות שאינו יודע מכך, יש בכוח ה[[אנן סהדי]] לומר כי הוא ממנה את האדם שליח לו היה יודע מכך, והדבר נחשב כמינוי, או שמדובר בפרשייה נפרדת, שכאשר מדובר בזכייה אין נצרכת הפעולה לאישורו של מי שהפעולה נעשית עבורו.<br />
==התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים==<br />
קיים כלל האומר, כי אדם אינו יכול לזכות ולהקנות חפץ לאדם אחד, כאשר הדבר מהווה חובה והפסד ממוני לאדם אחר. לפי שיטת [[רש"י]], כלל זה תקף רק בדיני זכייה, הנעשים ללא מינוי מפורש, אך ב[[שליחות]] הנעשית בציווי המשלח, יכול אדם לזכות חפץ לבעל חוב, גם כאשר הדבר מהווה הפסד לאדם אחר. כך למשל, אם אדם פשט את הרגל, ונשאר ברשותו חפץ יחיד לגבייה בין שני מלווים, אין אדם שלישי יכול למדעתו [[תפיסה (משפט עברי)|לתפוס]] את החפץ לאחד מהמלווים.<br />
<br />
ה[[תוספות]]{{הערה|בבא מציעא י' ע"א.}} לעומת זאת, מביא ראיות כי גם באופן שהיה מינוי מפורש, קיים הכלל כי אין אדם יכול לתפוס לאחד מבעלי החובות במקום שהוא חב ומפסיד אנשים אחרים. אך ה[[פני יהושע]]{{הערה|בכתובות דף פ"ו.}} מיישב את הראיות ומוכיח כי אין בהם כי להפריך את שיטת רש"י.<br />
<br />
==ראו עוד==<br />
*[[עדיו בחתומיו זכין לו]]<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב איסר אפשטיין, [http://www.yk8.org/articles/article_show.asp?articleid=152 שיטת התוספות בזכייה מטעם שליחות] באתר "מאמרים" של [[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] ב[[קרית שמונה]]<br />
*הרב אורי גנץ, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/printShiur.aspx/11040 זכין לאדם שלא בפניו] באתר [[ישיבה (אתר אינטרנט)|ישיבה]]<br />
*[http://www.mercazharav.org.il/default.asp?pg=3&id=493 תופס לבעל חוב] באתר מרכז הרב<br />
*[http://www.otniel.org/show.asp?id=28506 גיור קטין] באתר ישיבת עתניאל<br />
*"חוק לישראל" עריכת כללי המשפט העברי לפי סדר חוקי מדינת ישראל, [http://www.mishpativri.org.il/researches/zachin.htm זכין לאדם שלא בפניו] בעריכת נחום רקובר<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה: קניינים]]</div>טישיו