Open main menu

זכריה בן ברכיה

זכריה בן ברכיה בן עדו היה מנביאי התרי עשר בימי בית המקדש השני. מאנשי כנסת הגדולה. נבואותיו מרכיבות את ספר זכריה. נקרא גם "משולם", משום שהיה שלם במעשיו (בבלי מגילה כג א). יש אומרים כי סבו, עדו, היה כהן גדול המזוכר בספר נחמיה (יב, טז), ולפי זה היה זכריה מראשי בית אב של כהונה, ויש אומרים כי סבו הוא עידו הנביא שהיה בימי ירבעם בן נבט.

על פי הרמב"ם, זכריה קיבל את תורתו, יחד עם שאר אנשי כנסת הגדולה מברוך בן נריה, ויש אומרים שקבל מיחזקאל. התנבא בשנת שתיים לדריוש מלך פרס, יחד עם חגי הנביא.

נבואותו סתומה ביותר ומכילה חזיונות שעליהם אמר רש"י (בפירושו לזכריה א א): "ואין אנו יכולים לעמוד על אמיתת פתרונו עד יבא מורה צדק". באופן כללי, נבואותיו עוסקות באסכטולוגיה (חזון אחרית הימים): בבנין בית המקדש, מלחמות ה' באומות העולם ועוד עניינים הקשורים לאחרית הימים.