זכר לחורבן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 3: שורה 3:




משחרב [[בית המקדש]] השני התקינו חכמים לעשות זכר לחורבן, כמו שכתוב {{מקור|([[תהילים]] קלז ה - ו)}}: "אם אשכחך [[ירושלים]] תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי".
משחרב [[בית המקדש]] השני התקינו חכמים לעשות זכר לחורבן, כמו שכתוב {{מקור|תהלים קלז|כן}}: "אם אשכחך [[ירושלים]] תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי".




שורה 12: שורה 12:


[[קטגוריה: מקדש]]
[[קטגוריה: מקדש]]
[[קטגוריה: נישואין]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה אחרונה מ־12:07, 5 בינואר 2012

תקנת חכמים לעשות דברים מסויימים, או להמנע מלעשות דברים מסויימים, זכר לחורבן בית המקדש.


משחרב בית המקדש השני התקינו חכמים לעשות זכר לחורבן, כמו שכתוב (תהלים קלז): "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי".


"זכר לחורבן" מתבטא בכמה וכמה דברים, כגון:בבלי בבא בתרא ס, ב סד אדם את ביתו בסיד ומשייר בו מקום אמה על אמה בכותל שכנגד הפתח בלא סיד; "עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר דבר מועט"; "עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט"; חתן תחת חופתו, שם אפר מקלה על ראשו במקום הנחת תפילין; הטילו הגבלות מסויימות על נגינה בכלי זמר; גזרו שלא יניח החתן בראשו שום כליל, ועוד רבים.