Open main menu

חבל ארץ הגליל

הגליל הוא חבל בצפונה של ארץ ישראל. תחומו הטבעי הוא: בצפון - הרי הלבנון מעבר ל נהר הליטני, במערב -מישור החוף של ים התיכון, בדרום - עמק יזרעאל ובמזרח - הרי הגלעד והגולן מעבר לנהר הירדן. הגליל כולל מיגוון של אזורים, השונים זה מזה, באקלים, בקרקע ואוכלוסייה.

הר החרמון מצויים בצפון מזרח הגליל. רכס ההרים כוללים את פיסגת ההר הגבוה של ארץ ישראל 2,236 מטרים מעל פני הים. הפסגה הגבוהה של הר החרמון היא בגובה 2,814 מטרים ונמצאת על הגבול בין סוריה ולבנון מצפון מזרח למוצבי ההר הישראליים.

הגליל העליון הוא התחום מנהר הליטני עד לבקעת בית הכרם, בפועל כביש עכו - צפת. הוא כולל בתוכו הבקעה הדרומית מנהר הליטני, הנחשבת לנחלות שבט אשר ושבט נפתלי. תחום הבקעה הוא בטווח של 30 ק"מ מהגבול הצפוני של מדינה ישראל. בבקעה שפע מים, אדמה פוריה וצפיפות יחסית של אוכלוסייה. בשנת 2008 אין בה יהודים. בירת הגליל העליון היא העיר צפת.

הגליל התחתון הוא מבקעת בית הכרם לעמק יזרעאל. הערים הראשיות בגליל התחתון הן: טבריה ונצרת

הגליל המערבי או שפלת עכו הוא השטח המישורי של הגליל הנושק לים התיכון, מעכו עד ראש הנקרה.

הגליל המזרחי הוא השטח מישורי בבקעת הירדן ממטולה בצפון ועד עמיעד בדרום. את החלק העליון של הגליל המזרחי נוהגים לכנות אצבע הגליל לפי צורתו.

Contents

בין הגליל העליון לגליל התחתוןEdit

יהוסף שוורץ, מחבר הספר בנושא ידיעת הארץ הראשון על ארץ ישראל הוא ספר תבואות הארץ דן באבחנה בין תחומי הגליל: העליון לעומת התחתון.

לפי נחלות השבטים: הגליל העליון בתחום הנחלות של שבט אשר ושבט נפתלי, ואילו הגליל התחתון - נחלות שבט יששכר ושבט זבולון.

התלמוד הירושלמי במסכת שביעית נאמר:

"שלש ארצות לביעור יהודה ועבר הירדן והגליל ושלוש שלוש ארצות לכל אחת ואחת גליל העליון וגליל התחתון והעמק מכפר חנניא ולמעלן כל שאינו מגדל שקמין גליל העליון מכפר חנניא ולמטן כל שהוא מגדל שקמין גליל התחתון ותחום טבריא העמק וביהודא ההר והשפלה והעמק ושפלת לוד כשפלת הדרום וההר שלה כהר המלך מבית חוורן עד הים מדינה אחת (דף כה,ב פרק ט הלכה ב משנה ).

האבחנה הבסיסית תואמת את המקובל בימינו. כפר חנניה נמצא על כביש עכו-צפת. עם זאת, עצי שקמים אין היום באזור.

כאשר יוסף בן מתתיהו בספרו מלחמות היהודים מתאר את חלוקת ארץ ישראל לאזורי שליטה של מםקדי הצבא הוא כותב שהוא ממונה על הגנת הגליל, כדלקמן : "ועל שתי ארצות גליל - יוסף בן מתתיה ועל גבול שלטונו נחשבה גם גמלא הבצורה "[1]

גירסת ספר יוסיפוןEdit

בגירסת ספר יוסיפון מובאת הגדרה שונה לאבחנה בין תחום הגליל העליון לבין תחום הגליל התחתון.

יהוסף שווארץ מצטט בספרו תבואות הארץ, ומנסה לבאר:
גליל עליון רוחבו (מדרום לצפון) מבירסאכא עד הכפר בעקא, אורכו (ממזרח למערב) מכפר תללא, בסנוך לנהר הירדן עד מעראט (מערות). הוא מקדים לבאור הסבר כללי על טיבו של ספר יוסיפון. הספר המצוי בידינו הוא לא בשפות מקור: עברית , לטינית ולא יוונית , הוא תרגום לעברית משפות אלה ולכן קיימת אפשרות לשיבוש בשמות.

מכל מקום, הוא מניח כי המקום המבדיל בין הגליל התחתון לגליל העליון והקרוי בירסאכא הוא ביריה, צפונית מצפת. "כפר בעקא" היא בקעת הלבנון, הנמשכת עד צור וזה תואם את ההגדרה כי העיר צור, היום במדינת לבנון היא חלק מחלב ארץ הגליל. להשערה כי הכפר הוא היישוב "בקיעין" היופ פקיעין, נראה לו שהוא שהמרחק הוא קצר מדי לגבול הצפוני של החבל. גם כתוב שהגסול התופני של הגליל הוא העיר צור.

הכפר "תל לא" הוא סמוך לנהר הירדן, צפונית מים כנרת בחורבה המכונה "טיללוס". העיר "מאראט" היא שעה אחת מזרחית לעיר "כבול" בעמק עכו.

הגליל התחתון רחבו מכפר "קאללאת" (גיא בינעא) בעמק הגדול, עמק יזרעאל ועד בירסאכא. ארכו מטבריה עד הער זבולון סמוך לעכו. מכפר "קאללאת" (גיא בינעא) היא "עיר גנים" - ג'נין של ימינו. השם "קאללאת" הוא טעות המעתיק, השם הוא "כפר קוט" הסמוך לג'נין.

"עיר זבולון" היא לצפון שפרעם בדרך לעיר עכו. ייתכן כי עיר כבול היא עיר זבולון. אולי יש שיבוש "זבול" הוחלף ב"כבול".

יהוסף שווארץ משלים את תאורו על שני חלקי הגליל: הגליל התחתון מתעקם לצד מזרחית-דרומית לעין גנין, כמו לשון. הוא שולל את דעתו של יוסיפון כי "עמק טבריה" הוא בכלל הגליל.

בגליל העליון מצויים הרי נפתלי הקרויים "ג'בל צפד" על שצפת. ובגליל התחתון יש הר גבוה שקוראים לו קרני חיטין.

הגדרת זאב וילנאיEdit

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

חוקר ארץ ישראל בעת החדשה זאב וילנאי בספרו מדריך הגליל בסדרת מדריך ארץ ישראל מגדיר את תחומי הגליל באופן הבא:

הגליל בחלוקה לאזורים טבעיים ונפות במדינת ישראלEdit

הלשכה המרכזית לסטטסטיקה כולל בגליל במחוז הצפון שבו מצויים האזורים הטבעיים הבאים לפי הנפות - הנתונים לשנת 2006


היחידה אוכלוסייה מזה:יהודים
כל המדינה 7,116.7 5,393.4
מחוז הצפון 1,203.3 527.7
נפת צפת
עמק החולה 34.8 31.2
גליל עליון מזרחי 43.9 36.4
אזור חצור 19.3 13.5
נפת כנרת 2 נפות מתוך 5 [2]
גליל תחתון מזרחי 43.9 14.2
רמת כוכב 10.9 2.4
נפת יזרעאל נפה אחת מתוך 4 [3]
הרי נצרת-תירען 289.9 68.3
נפת עכו 2 נפות מתוך 4 [4]
אזור שפרעם 177.6 10.6
אזור אילון 85.5 27.5


מקור אוכלוסיית ישראל

הערות שולייםEdit

  1. מלחמות היהודים, ספר שני, פרק עשרים, סעיף 4
  2. לא כלולות הנפות : כנרות, עמק בית שאן ועמק חרוד
  3. לא כלולות הנפות: עמק יזרעאל, אזור יקנעם ורמות מנשה
  4. לא כלולות הנפות: אזור שפרעם ואזור אילון