חגבים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
החגבים נמנים בתורה עם שרצי העוף המותרים באכילה, שנאמר {{מקור| | החגבים נמנים בתורה עם שרצי העוף המותרים באכילה, שנאמר {{מקור|ויקרא יא, כב}}: "את אלה מהם תאכלו, את הארבה למינו... ואת החגב למינהו". | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
סימני הטהרה של חגבים הם: ארבע רגליים, שני קרסוליים - היינו שתי כרעיים {{מקור| | סימני הטהרה של חגבים הם: ארבע רגליים, שני קרסוליים - היינו שתי כרעיים {{מקור|מלבד ארבע הרגליים}} סמוך לצווארו, "שכשהוא רוצה לקפוץ ולהתרומם מן הארץ מתחזק עצמו בהן" - וארבע כנפיים שיש בהם כדי לכסות את רוב גופו של החגב. ואפילו אין לו עכשיו כנפיים או כרעיים, אך עתיד הוא לגדל לאחר זמן - מותר הוא מעכשיו. | ||
גרסה מ־15:40, 16 בפברואר 2009
|
|
מיני ארבה.
החגבים נמנים בתורה עם שרצי העוף המותרים באכילה, שנאמר ויקרא יא, כב: "את אלה מהם תאכלו, את הארבה למינו... ואת החגב למינהו".
ברם, לא כל החגבים טהורים הם, כלומר מותרים באכילה, שכן רבים הם מיני החגבים, ויש ביניהם חגבים טמאים, שאסורים באכילה.
סימני הטהרה של חגבים הם: ארבע רגליים, שני קרסוליים - היינו שתי כרעיים מלבד ארבע הרגליים סמוך לצווארו, "שכשהוא רוצה לקפוץ ולהתרומם מן הארץ מתחזק עצמו בהן" - וארבע כנפיים שיש בהם כדי לכסות את רוב גופו של החגב. ואפילו אין לו עכשיו כנפיים או כרעיים, אך עתיד הוא לגדל לאחר זמן - מותר הוא מעכשיו.
אף על פי שיש בו את כל הסימנים הללו, אינו טהור אלא אם כן ידוע שהוא קרוי בשם "חגב".
בפוסקים מובא: "ועכשיו נוהגין שלא לאכול שום חגב אפילו בידוע ששמו חגב, לפי שאין אנו בקיאין בשמותיהן".