Open main menu

חודשי השנה המקובלים נקראים בשמות הבבליים או הפרסיים. הרמב"ן מנמק זאת בפסוק מספר ירמיהו : "וְלֹא–יֵאָמֵר עוֹד חַי–ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת–בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כִּי אִם–חַי–ה', אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת–בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן... והֲַשִׁבֹתִים עַל–אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם" [1]

עד לשיבה מגלות בבל, שמות החודשים היו אלה אשר נקבעו בעת יציאת מצרים. לפי המובא בספר שמות בו נאמר: "החֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" [2]. המצווה הראשונה שנצטווינו כעם, עוד בטרם יציאת מצרים היא לקבוע לנו לוח שנה משלנו.

הרב עזריאל אריאל, רב היישוב עטרת, כתב על ראשון לחודשי השנה [3] כי אין אנו מונים מבריאת העולם אלה ליציאת מצרים. גם מניין החודשים אינו מתחיל מראש השנה הכלל–עולמי - שהוא האחד בתשרי - כי אם מראש השנה לגאולת העם: חודש ניסן. וכך אומר הרמב"ן - נקראים חודשי השנה העבריים דווקא במספרים: החודש הראשון לחודשי הגאולה, החודש השני לחודשי הגאולה וכו'. כל זאת, כדי שבכל צעד ושעל בחיינו נזכור את גאולתנו ואת יציאתנו ממצרים, כראשיתו של הסיפור היהודי.

הרב אריאל מסיים בתקווה שכאשר נזכה להיגאל גאולה שלימה גם מן הגלות האחרונה. וכשם שזכינו לכך שהיהודים יצאו מן הגלות, כן נזכה לראות שהגלות והגלותיות תצאנה מן היהודים ונשוב לחודשים העבריים.

Contents

"ירחי" השנה העבריתEdit

במקרא מוזכרים שמות אחרים לחודשים כמו בספר מלכים.

  • חודש תשרי הוא ירח האתנים, בו נקבצו כל בני ישראל כפי שנאמר:"וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" [4]
  • חודש מרחשוון הוא ירח בול היה החודש לסיום בנית בית המקדש הראשון וכך נאמר :"וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-(מִשְׁפָּטָו) [מִשְׁפָּטָיו] ..." [5].
  • חודש אייר הוא ירח זו בו הוחל בבניין בית המקדש, כפי שנאמר:"בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית יְהֹוָה בְּיֶרַח זִו" ,[6]

לוח גזרEdit

Error creating thumbnail: File missing
לוח גזר - ויקישיתוף , התורם:רועים

בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בעיר גזר נמצא לוח אבן גיר ששימש כלוח שנה חקלאי. הלוח מתוארך למאה ה-10 לפנה"ס. הלוח נחשב לכתובת העברית הקדומה ביותר הידועה לנו עד כה [7].

המקור: לוח גזר - הויקיפדיה העברית

  • יַרְחַו אָסִ(י)ף - שני חודשי אסיף - תשרי וחשון.
  • יַרְחַו זֶרַע - הזריעה בכסלו וטבת.
  • יַרְחַו לֶקֶשׁ - שני חודשי זריעה מאוחרת - שבט ואדר.
  • יֶרַח עֲצַד פִּשְׁתָ(ה) - חודש עקירת הפשתה - חודש ניסן.
  • יֶרַח קְצִ(י)ר שְׂע(וֹ)רִם - חודש קציר השעורים - חודש אייר.
  • יֶרַח קָצ(וֹ)ר וְכַלֵּ(ה) - חודש סוף הקציר וכנראה קציר החיטה - חודש סיוון.
  • יַרְחַו זֶמֶר - שני חודשים של בציר - תמוז ואב.
  • יֶרַח קֵץ - חודש הקיץ, קטיפת פירות הקיץ, למשל תאנים - חודש אלול.

אזכור החודשים הבבליים בתנ"ךEdit

החודשים העבריים שהונהגו בבבל מוזכרים בתנ"ך. עם זאת זאת ליד כל שם חודש מופיע גם המספר הסידורי של החודש לפי המסורת היהודית . להלן מבחר ציטוטים:

  • "וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל-הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל-בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת בִּשְׁנַת-שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ".ref>ב', ט"ז</ref>
  • "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא-חֹדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הִפִּיל פּוּר- הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים-עָשָׂר הוּא-חֹדֶשׁ אֲדָר" [8]
  • "וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי-הַמֶּלֶךְ בָּעֵת-הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא-חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל-אֲשֶׁר-צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל-הַיְּהוּדִים וְאֶל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים-וְהַפַּחוֹת- וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת אֲשֶׁר מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ וְאֶל-הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם".[9]

כן יש אזכור בספר זכריה:"בְּיוֹם- עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא-חֹדֶשׁ שְׁבָט בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר-יְהֹוָה אֶל-זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן-עִדּוֹא הַנָּבִיא לֵאמֹר" [10]

ובבפר נחמיה:"דִּבְרֵי נְחֶמְיָה, בֶּן-חֲכַלְיָה: וַיְהִי בְחֹדֶשׁ כִּסְלֵו שְׁנַת עֶשְׂרִים, וַאֲנִי הָיִיתִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. [11]


הערות שולייםEdit

  1. ט"ז, י"ד–ט"ו
  2. י"ב, ב'
  3. בטאון יש"ע שלנו לפרשת בא תשס"ט
  4. א',ח',ב'
  5. א',ו',ל"ח
  6. א', ו', ל"ז
  7. הלוח מוצג במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול
  8. ג',ז'
  9. ח',ט'
  10. א',ז'
  11. א', א'