חודשי השנה
|
|
חודשי השנה המקובלים נקראים בשמות הבבליים או הפרסיים. הרמב"ן מנמק זאת בפסוק מספר ירמיהו : "וְלֹא–יֵאָמֵר עוֹד חַי–ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת–בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כִּי אִם–חַי–ה', אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת–בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן... והֲַשִׁבֹתִים עַל–אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם" [1]
עד לשיבה מגלות בבל, שמות החודשים היו אלה אשר נקבעו בעת יציאת מצרים. לפי המובא בספר שמות בו נאמר:"החֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" [2]. המצווה הראשונה שנצטווינו כעם, עוד בטרם יציאת מצרים היא לקבוע לנו לוח שנה משלנו.
הרב עזריאל אריאל, רב היישוב עטרת, כתב על ראשון לחודשי השנה [3] כי אין אנו מונים מבריאת העולם אלה ליציאת מצרים. גם מניין החודשים אינו מתחיל מראש השנה הכלל–עולמי - שהוא האחד בתשרי - כי אם מראש השנה לגאולת העם: חודש ניסן. וכך אומר הרמב"ן - נקראים חודשי השנה העבריים דווקא במספרים: החודש הראשון לחודשי הגאולה, החודש השני לחודשי הגאולה וכו'. כל זאת, כדי שבכל צעד ושעל בחיינו נזכור את גאולתנו ואת יציאתנו ממצרים, כראשיתו של הסיפור היהודי.
הרב אריאל מסיים בתקווה שכאשר נזכה להיגאל גאולה שלימה גם מן הגלות האחרונה. וכשם שזכינו לכך שהיהודים יצאו מן הגלות, כן נזכה לראות שהגלות והגלותיות תצאנה מן היהודים ונשוב לחודשים העבריים.
במקרא מוזכרים שמות אחרים לחודשים כמו בספר מלכים. סיום בנית בית המקדש הראשון חל ב:"וּבַשָּׁנָה- הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-(מִשְׁפָּטָו) [מִשְׁפָּטָיו] ..." [4].
לוח גזר
בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בעיר גזר נמצא לוח אבן גיר ששימש כלוח שנה חקלאי. הלוח מתוארך למאה ה-10 לפנה"ס. הלוח נחשב לכתובת העברית הקדומה ביותר הידועה לנו עד כה [5].
ירחו אספ- שני חודשי אסיף (תשרי-חשוון)
ירחו זרע- שני חודשי זריעה (כסלו-טבת)
ירחו לקש- שני חודשי זריעה מאוחרת (שבט-אדר)
ירח עצד פשת- חודש קציר הפשתה (ניסן)
ירח קצר שערם- חודש קציר השעורה (אייר)
ירח קצר וכל- חודש סיום הקציר (סיוון)
ירחו זמר- שני חודשי זמירת הגפנים/בציר הענבים (תמוז-אב)
ירח קץ- חודש קטיף פירות הקיץ (אלול)
אבי- אביה שמו של בעל הלוח רשום בצד
