חודש אב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
(7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
לאחר שבת זה מתחילים בבתי הכנסת לקרוא סדרה של שבע הפטרות נחמה מדי שבת עד [[ראש השנה]], שבתות אלו מכונות "שבעה דנחתמא".  
לאחר שבת זה מתחילים בבתי הכנסת לקרוא סדרה של שבע הפטרות נחמה מדי שבת עד [[ראש השנה]], שבתות אלו מכונות "שבעה דנחתמא".  


מועד מרכזי נוסף בחודש הוא יום [[ט"ו באב]] המסמל את החצי המנחם והמשמח בחודש, בו נשברים הדינים ומסתיימת למעשה תקופת הפורענות הגדולה של ימי החורבן. בט"ו באב גם כן קרו מספר ארועים אותם מציינת הגמרא במסכת תענית דף ל' ע"ב.: הותרו השבטים להתחתן זה עם זה, כלומר מאותו יום יכל אדם משבט ראובן לישא אישה משבט יהודה ועוד דוגמאות נוספות המוזכרות בגמרא.
מועד מרכזי נוסף בחודש הוא יום [[ט"ו באב]] המסמל את החצי המנחם והמשמח בחודש, בו נשברים הדינים ומסתיימת למעשה תקופת הפורענות הגדולה של ימי החורבן. בט"ו באב גם כן קרו מספר ארועים אותם מציינת הגמרא במסכת <makor>בבלי תענית דף ל' ע"ב</makor> - הותרו השבטים להתחתן זה עם זה, כלומר מאותו יום יכל אדם משבט ראובן לישא אישה משבט יהודה ועוד דוגמאות נוספות המוזכרות בגמרא.
 
==משנכנס אב ממעטין בשמחה==
ב[[שו"ע]] (תקנ,א) נפסק שמי שיש לו עסק עם גוי ישתמט ממנו בחודש אב, מפני רוע מזלם של ישראל. הפרשנים הקשו מדברי הגמרא ש"אין מזל לישראל" ומדוע עליהם לחוש לכך?{{ש}}
ה[[חתם סופר]] (או"ח קס) הסביר שעל אף שאין מזל לישראל- לגויים יש מזל. ממילא, עצת הגמרא לא לדון עם הגוי בחודש אב היא משום שבחודש זה מזלו של הגוי עולה. תשובה זו אף מדויקת מכך שהשו"ע לא פסק את הדין שיש לדון עם הגוי דווקא באדר, אלא רק שיש להימנע מלדון בחודש אב-משום מזלו של הגוי.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* מסכת תענית פרק רביעי משנה ו'     
* מסכת תענית פרק רביעי משנה ו'     
* תלמוד בבלי מסכת תענית דף כ"ו עמ' א' ודף ל עמ' ב'.
* תלמוד בבלי מסכת <makor>בבלי תענית דף כ"ו עמ' א'</makor> ודף ל עמ' ב'.
 
 
 
 
{{תבנית:חודשי השנה}}
[[קטגוריה:חודשי השנה]]

גרסה מ־22:15, 3 באוגוסט 2019

אב הוא החודש החמישי לפי מנין החודשים העברי הקדום, שהתחיל בחודש ניסן, והחודש האחד עשר -לפי מנין החודשים העברי, המקובל בימינו, המתחיל בחודש תשרי.חודש אב הוא תמיד בן שלושים יום ומזלו אריה. בתורה לא נזכר השם אב, ובאשורית הוא נקרא א-בו, ויש אומרים שהוא קיצור מן השם אבו סרני, שפירושו חודש היבולים. הבולט בצומות האבל על חרבן ירושלים נמצא בחודש זה- תשעה באב בו קרו לפי דברי המשנה במסכת תענית חמישה אסונות קשים. חודש אב הוא אחד מששה חודשים, שבזמן הבית השני יצאו בהם שלוחי בי"ד מירושלים להודיע לבני הגולה את היום בו קידשו הסנהדרין את החודש (ראש חודש). השבת שלפני ט' באב נקראת "שבתא דפורענותא" וגם "שבת חזון" על שם ההפטרה הפותחת במלים "חזון ישעיהו בן אמוץ". בדורות מאוחרים יותר שם החודש קיבל תוספת ונקרא "מנחם אב", על הנחמה המיוחלת אליה העם מצפים וכמו כן על שמו של משיח שעפ"י המסורת יקרא שמו מנחם ויוולד ביום תשעה באב. שבת מרכזית נוספת בחודש, נקראת בשם "שבת נחמו" והיא השבת שבאה לאחר תשעה באב גם על שם המלים הראשונות הפותחות את ההפטרה מספר ישעיהו "נחמו נחמו עמי". לאחר שבת זה מתחילים בבתי הכנסת לקרוא סדרה של שבע הפטרות נחמה מדי שבת עד ראש השנה, שבתות אלו מכונות "שבעה דנחתמא".

מועד מרכזי נוסף בחודש הוא יום ט"ו באב המסמל את החצי המנחם והמשמח בחודש, בו נשברים הדינים ומסתיימת למעשה תקופת הפורענות הגדולה של ימי החורבן. בט"ו באב גם כן קרו מספר ארועים אותם מציינת הגמרא במסכת בבלי תענית דף ל' ע"ב - הותרו השבטים להתחתן זה עם זה, כלומר מאותו יום יכל אדם משבט ראובן לישא אישה משבט יהודה ועוד דוגמאות נוספות המוזכרות בגמרא.

משנכנס אב ממעטין בשמחה

בשו"ע (תקנ,א) נפסק שמי שיש לו עסק עם גוי ישתמט ממנו בחודש אב, מפני רוע מזלם של ישראל. הפרשנים הקשו מדברי הגמרא ש"אין מזל לישראל" ומדוע עליהם לחוש לכך?
החתם סופר (או"ח קס) הסביר שעל אף שאין מזל לישראל- לגויים יש מזל. ממילא, עצת הגמרא לא לדון עם הגוי בחודש אב היא משום שבחודש זה מזלו של הגוי עולה. תשובה זו אף מדויקת מכך שהשו"ע לא פסק את הדין שיש לדון עם הגוי דווקא באדר, אלא רק שיש להימנע מלדון בחודש אב-משום מזלו של הגוי.

לקריאה נוספת