חודש אב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אב הוא החודש החמישי לפי מנין החודשים העברי הקדום, שהתחיל בחודש ניסן, והחודש האחד עשר -לפי מנין החודשים העברי, המקובל בימינו, המתחיל בחודש תשרי.חודש אב הוא תמיד בן שלושים יום ומזלו אריה. בתורה לא נזכר השם אב, ובאשורית הוא נקרא א-בו, ויש אומרים שהוא קיצור מן השם אבו סרני, שפירושו חודש היבולים. הבולט בצומות האבל על חרבן ירושלים נמצא בחודש זה- תשעה באב בו קרו לפי דברי המשנה במסכת תענית חמישה אסונות קשים. חודש אב הוא אחד מששה חודשים, שבזמן הבית השני יצאו בהם שלוחי בי"ד מירושלים להודיע לבני הגולה את היום בו קידשו הסנהדרין את החודש (ראש חודש). השבת שלפני ט' באב נקראת "שבתא דפורענותא" וגם "שבת חזון" על שם ההפטרה הפותחת במלים "חזון ישעיהו בן אמוץ". בדורות מאוחרים יותר שם החודש קיבל תוספת ונקרא "מנחם אב", על הנחמה המיוחלת אליה העם מצפים וכמו כן על שמו של משיח שעפ"י המסורת יקרא שמו מנחם ויוולד ביום תשעה באב. שבת מרכזית נוספת בחודש, נקראת בשם "שבת נחמו" והיא השבת שבאה לאחר תשעה באב גם על שם המלים הראשונות הפותחות את ההפטרה מספר ישעיהו "נחמו נחמו עמי". לאחר שבת זה מתחילים בבתי הכנסת לקרוא סדרה של שבע הפטרות נחמה מדי שבת עד ראש השנה, שבתות אלו מכונות "שבעה דנחתמא".

מועד מרכזי נוסף בחודש הוא יום ט"ו באב המסמל את החצי המנחם והמשמח בחודש, בו נשברים הדינים ומסתיימת למעשה תקופת הפורענות הגדולה של ימי החורבן. בט"ו באב גם כן קרו מספר ארועים אותם מציינת הגמרא במסכת בבלי תענית דף ל' ע"ב - הותרו השבטים להתחתן זה עם זה, כלומר מאותו יום יכל אדם משבט ראובן לישא אישה משבט יהודה ועוד דוגמאות נוספות המוזכרות בגמרא.


לקריאה נוספת