חומות יריחו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (עריכת קטגוריות - טעון בדיקה ע"י משתמשים וותיקים)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
חומות העיר [[יריחו]] יש להם גם משמעות היסטורית על ה[[נס]] שאירע בהם, וגם משמעות הלכתית לענין חג ה[[פורים]].
חומות העיר [[יריחו]] הן בעלות משמעות היסטורית והלכתית.  
 
==משמעות היסטורית-נס נפילת חומות יריחו==
==נס נפילת חומות יריחו==
בספר {{מקור|יהושע ו$יהושע פרק ו}} מסופר שכאשר ניגש [[יהושע בן נון]] לכבוש את העיר יריחו, הכהנים תקעו בשופרות שבעה ימים, ואירע [[נס]] שנפלו החומות ([[חז"ל]] מבארים שהחומות "נבלעו" בתוך האדמה בהיותם שלמות), וכך נכנסו ישראל לתוך העיר ושרפוה באש.
 
===סימנים ארכאולוגיים לנפילת החומות===
בספר [[יהושע]] (פרק ו) מסופר שכאשר ניגש [[יהושע בין נון]] לכבוש את העיר יריחו, הכהנים תקעו בשופרות שבעה ימים, ואירע נס שנפלו החומות ([[חז"ל]] מבארים שהחומות "נבלעו" בתוך האדמה בהיותם שלמות). אח"כ נכנסו עם ישראל בתוך העיר, ושרפוה באש.
בחפירות ארכאולוגיות בעיר יריחו, בין 1952 ל-1955, נחשפה חומה גדולה שנפלה בשלמות לתוך האדמה, וכך כותבת החוקרת קתלין קניון: "החופרים גילו מקרים רבים של התמוטטות, שניכרים בהם סימני רעידת אדמה, החומה התמוטטה החוצה כשלבניה שלימות<ref>קניון, חשפנו את יריחו, תרגום ג. אריוך עמ' 84</ref>". בנוסף, גילו החוקרים<ref>שם עמ' 139</ref> שאכן אחרי נפילת החומה, נכבשה העיר ע"י תרבות זרה, והכובשים שרפו חלק נכבד מהעיר (בדיוק כפי המסופר בתנ"ך).{{ש}}
 
החוקר דניאל משה לוי, במאמר ארוך בנושא תיארוך יציאת מצרים וכיבוש הארץ ע"י יהושע<ref>[http://www.daat.co.il/daat/tanach/maamarim/hatanach1-2.htm#tohen מאמר "התנ"ך וארכיולוגיה"], באתר דעת</ref>, מבאר שהממצאים על חומות יריחו שנפלו אכן תואמים בדיוק לזמן כיבוש יהושע בין נון המסופר במקרא<ref> במאמר הנ"ל [http://www.daat.co.il/daat/tanach/maamarim/hatanach1a-2.htm אות ד']</ref>.  
==סימנים ארכיולוגיים על נפילת החומות==
 
בחפירות ארכיאולוגיות בעיר יריחו, בין 1952 ל-1955, נחשפה חומה גדולה שנפלה בשלמות במתוך האדמה. וכך כותבת החוקרת קתלין קניון: "החופרים גילו מקרים רבים של התמוטטות, שניכרים בהם סימני רעידת אדמה, החומה התמוטטה החוצה כשלבניה שלימות."<ref>קניון, חשפנו את יריחו, תרגמה ג. אריוך, ת"א עמ' 84</ref> בנוסף, גילו החוקרים<ref>חשפנו את יריחו עמ' 139</ref> שאכן אחרי נפילת החומה, נכבשה העיר ע"י תרבות זרה, והכובשים שרפו חלק נכבד מהעיר (בדיוק כפי המסופר בספר יהושע פרק ו פסוק ד).
החוקר דניאל משה לוי, במאמר ארוך בנושא תיארוך יציאת מצרים וכיובש הארץ ע"י יהושע<ref>[http://www.daat.co.il/daat/tanach/maamarim/hatanach1-2.htm#tohen מאמר "התנ"ך וארכיולוגיה"], באתר דעת</ref>, מבאר שהממצאים על חומות יריחו שנפלו אכן תואמים בדיוק לזמן כיבוש יהושע בין נון המסופר במקרא<ref> במאמר הנ"ל [http://www.daat.co.il/daat/tanach/maamarim/hatanach1a-2.htm אות ד']</ref>.  


==משמעות הלכתית==
==משמעות הלכתית==
{{להשלים|כל הפרק=כן}]
לחומות העיר ישננה גם משמעות הלכתית. יריחו היתה עיר מוקפת חומה בימי יהושע בן נון, וכיוון שכך, הרי [[פורים]] חל בה ב[[שושן פורים]]


{{ערך מורחב|ערך=[[שושן פורים]]}}
{{הערות שוליים}}
 
==הערות שוליים==
 
<references />
 
[[קטגוריה:ארכאולוגיה של ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ארכאולוגיה של ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:נביאים]]

גרסה מ־08:45, 13 בספטמבר 2011

חומות העיר יריחו הן בעלות משמעות היסטורית והלכתית.

משמעות היסטורית-נס נפילת חומות יריחו

בספר יהושע פרק ו מסופר שכאשר ניגש יהושע בן נון לכבוש את העיר יריחו, הכהנים תקעו בשופרות שבעה ימים, ואירע נס שנפלו החומות (חז"ל מבארים שהחומות "נבלעו" בתוך האדמה בהיותם שלמות), וכך נכנסו ישראל לתוך העיר ושרפוה באש.

סימנים ארכאולוגיים לנפילת החומות

בחפירות ארכאולוגיות בעיר יריחו, בין 1952 ל-1955, נחשפה חומה גדולה שנפלה בשלמות לתוך האדמה, וכך כותבת החוקרת קתלין קניון: "החופרים גילו מקרים רבים של התמוטטות, שניכרים בהם סימני רעידת אדמה, החומה התמוטטה החוצה כשלבניה שלימות[1]". בנוסף, גילו החוקרים[2] שאכן אחרי נפילת החומה, נכבשה העיר ע"י תרבות זרה, והכובשים שרפו חלק נכבד מהעיר (בדיוק כפי המסופר בתנ"ך).
החוקר דניאל משה לוי, במאמר ארוך בנושא תיארוך יציאת מצרים וכיבוש הארץ ע"י יהושע[3], מבאר שהממצאים על חומות יריחו שנפלו אכן תואמים בדיוק לזמן כיבוש יהושע בין נון המסופר במקרא[4].

משמעות הלכתית

{{להשלים|כל הפרק=כן}] לחומות העיר ישננה גם משמעות הלכתית. יריחו היתה עיר מוקפת חומה בימי יהושע בן נון, וכיוון שכך, הרי פורים חל בה בשושן פורים

הערות שוליים

  1. קניון, חשפנו את יריחו, תרגום ג. אריוך עמ' 84
  2. שם עמ' 139
  3. מאמר "התנ"ך וארכיולוגיה", באתר דעת
  4. במאמר הנ"ל אות ד'