Open main menu

חושן משפט סימן מב

חושן משפט סימן מב הוא הסימן הרביעי שעוסק בהלכות הלוואה. נושא הסימן הוא שכותבים השטר בכל לשון, ודין אם אין המטבע מפורש, ובו טו סעיפים.

תוכן הסעיפים בסימןEdit

סעיף א - אין כותבים שטר חוב על דבר שיכול להזדייף. ופסול אפילו לגבות בו לאלתר, (אף שהעדים זוכרים ומעידים שמה שכתוב בו אמת הוא). רמ"א: ודווקא שטר חוב, אבל שטר אקנייתא - כשר. ועוד ברמ"א: כל שטר שאינו עשוי כתקנת חכמים אף על פי שאין טעם לפוסלו - פסול.

סעיף ב - שטר נכתב בכל לשון ובכל כתב ובלבד שידקדק הסופר בכתב ההוא שלא יהיה בו שום שינוי (ממה שצריך להיות באותו כתב).

סעיף ג - יהיה הכתב מיושר ושווה בכל דבריו, והעדים צריכים לדקדק בכך ולא לחתום על שטר שהכתב בו אינו מיושר ושווה, ולפיכך אם בא לפני הדיין שטר שאותיותיו דחוקות יש לו לחשוד שבעל השטר מחק חלק מהאותיות וכתב בצורה דחוקה במקומם אותיות אחרות וכיו"ב. ואם צריך לכוף בעל השטר ולהכותו כדי שיכה, יעשה כדי שייצא הדין לאמתו.ויש אומרים שאין לדיין לחשוש אלא כשגובה מיורשים ומלקוחות, דקיימא לן טוענים ליורש וללוקח אבל אם מוציא מהלווה או המוכר או נותן המתנה עצמם, אינו צריך לחשוש אלא אם כן הם טוענים שיש ריעותא בשטר.

סעיף ד - צריך להיזהר בזמן שכותב השטר שלא יכתוב בסוף שורה סכום של "שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע, עשר" שמא המלווה יזייף ויעשה מ"עשר" - "עשרים", ו"משלש" - "שלשים". ואם עשה כן, השטר פסול (משום שהוא שטר שיכול להזדייף). ועוד פרטים בזה.

סעיף ה - היה כתוב למעלה דבר אחד ולמטה דבר אחר, אם אפשר להסביר אותם באופן שאינו סותר זה לזה, מקיימים את שניהם. ואם הם סותרים זה את זה, כגון שלמעלה כתוב מנה ולמטה מאתים, או להיפך, הולכים אחר התחתון. ובכל אופן אין הולכים אחר מה שנכתב בשורה התחתונה של השטר, אלא אם כן נאמר בה "והכל שריר וקיים". אבל להפקיע מבעל השטר למדים אפילו משיטה אחרונה. ועוד פרטים בזה.

סעיף ו -

סעיף ז -

סעיף ח -

סעיף ט -

סעיף י -

סעיף יא -

סעיף יב -

סעיף יג -

סעיף יד -

סעיף טו -