חזקיהו בן אחז

From ויקישיבה
Revision as of 20:38, 4 April 2016 by 2001:470:6b12:b0::76 (talk) (במקום בצגובה - בתגובה)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search
הדף "חזקיה" מפנה לכאן. לערך העוסק באמורא בדור השני, ראו חזקיה (אמורא).

חזקיה (יחזקיהו או חזקיהו) בן אחז היה מלך יהודה השלושה עשר (מרחבעם). מלך בירושלים עשרים ותשע שנה, משנת 3199 עד שנת 3228 לבריאת העולם, בתקופת מלכותו של הושע בן אלה על ישראל, ובתקופת גלות עשרת השבטים. נחשב לאחד ממלכי יהודה הצדיקים ביותר (ראה להלן). אביו היה אחז בן יותם מלך יהודה הרשע, ואמו היתה אבי בת זכריהו (אביה בת זכריה)[1]. קורותיו מסופרות בספר מלכים ב', בספר ישעיהו ובספר דברי הימים. מכונה על ידי ישעיהו: "פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום"[2].

תולדותיו ופועלו כמלך[edit]

נולד בסביבות שנת 3174 לבריאת העולם בירושלים לאחז. על פי חז"ל, אביו היה בן עשר כשנולד [3]. החל למלוך תחת אביו בשנת 3199. נאמר עליו "ויעש הישר בעיני ה' ככל אשר עשה דוד אביו...לא היה כמוהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו"[4]. הוא דאג להסרת הבמות, המצבות והאשרות. כמו כן, כיתת את נחש הנחושת שעשה משה במדבר[5], מכיוון שבני ישראל הקטירו לו ועשו אותו עבודה זרה[6]. מרד במלך אשור[7]. כמו כן, נלחם בפלשתים שהיו בארץ ישראל בתקופתו. הוא גירר את עצמות אביו הרשע כדי שיתבזה, וגנז ספר רפואות שמנע מהעם להכינע לה' בזמן מחלתם, והודו לו חכמים על שני אלו ועל כיתות נחש הנחושת[8]. הנביאים בתקופתו היו הושע, ישעיהו, עמוס ומיכה. הכהן הגדול בתקופתו היה עזריה בן יוחנן.

הרבצת התורה[edit]

חז"ל מספרים שחזקיהו נעץ חרב על פתחו של בית המדרש ואמר שכל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו, ובאמת מדן ועד באר שבע לא נמצא ילד שלא היה בקיא בהלכות טומאה וטהרה[9]. וכשהיה רואה סדרן טוב, היה מביא אותו לעיר וכן כשהיה רואה שונה הלכות[10]. כמו כן, שלח רצים בכל הממלכה לעורר את העם להקריב קרבן פסח בירושלים[11].

מצור סנחריב על ירושלים ונפילתו[edit]

בשנת 3213 לבריאת העולם, השנה השלוש עשרה למלכות חזקיה, עלה סנחריב למלחמה כנגד ממלכת יהודה המורדת. הוא הצליח ללכוד את ערי יהודה הבצורות.לפני שהספיק להגיע לירושלים, ביקש ממנו חזקיה כי יסלח לו על מרדו, וסנחריב בתמורה דרש תשלום של שלוש מאות ככר כסף ושלושים ככר זהב. חזקיה שילם את המס מאוצרות בית המקדש ובית המלך, וכן שילם לו את דלתות ומפתני ההיכל שציפה[12].

לאחר מכן, שלח סנחריב שלושה שליחים- תרתן, רב סריס ורבשקה עם צבא גדול שכלל מאתיים וששים ריבוא וחמשת אלפים חסר אחד [13] לירושלים. השליחים דברו בעברית בפני שליחי חזקיהו- אליקים בן חלקיהו אשר על הבית, שבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר, ואמרו כי חזקיהו נהג בטפשות שסמך על מצרים שיבואו לעזור לו כאשר מרד באשור, כי הם כ"משענת הקנה הרצוץ", ואף על ה' אל להם לסמוך, כי חזקיהו שהסיר את הבמות והמצבות, מיעט בכך את עבודת ה' וצמצם אותה לירושלים בלבד. כמו כן הם אמרו כי בגזרת ה' סנחריב עלה על ירושלים (כ�י שניבא זאת ישעיהו[14]). שליחי חזקיהו בקשו מהם כי לא ידברו עמם בעברית, אלא בארמית, כדי שהעם הנמצא על החומה ושומע את דבריהם לא יבין ויפחד. בתגובה אומר רבשקה כי דבריו מכוונים גם כלפי העם שידע כי הוא עומד להיות נתון במצור ורעב, עד שיצטרכו לאכול ולשתות את צואתם ומי רגליהם. רבשקה המשיך וקרא אל העם ואמר להם כי אל להם לבטוח בחזקיהו, אלא כדאי להם להכנע לסנחריב, שיקח אותם לארץ טובה כארץ ישראל. הוא אמר להם שכמו שהאלהים אותם עבדו אנשי ממלכת ישראל לא הצילו את שומרון בירת ישראל, כך גם ה' לא יציל את ירושלים מיד סנחריב. העם, בפקודת חזקיהו, לא ענה לדברי רבשקה. לאחר שנודעו לחזקיהו דברי רבשקה, הוא קרע את בגדיו ולבש שק, ושלח שליחים אל הנביא ישעיהו. ישעיהו ענה בשם ה' כי אין לירא מדברי סנחריב. שבנא וסיעתו נכנעו לרבשקה, ושלחו לו בחץ אל מחוץ לחומה "שבנא וסיעתו השלימו, חזקיה וסיעתו לא השלימו"[15]. רבשקה המשיך, לאחר הפסקה קצרה באיומיו על ירושלים. חזקיהו חלה, וביום השלישי למחלתו[16] התפלל לפני ה' שיושיעו מפני סנחריב. כתגובה לתפילה, אומר ה' לישעיהו כי סנחריב, אשר חרף את ה' יפול ולא ילחם בירושלים. פרעה מלך מצרים ותרהקה מלך כוש באו לעזרת חזקיהו[17] באותו לילה, שהיה ליל הסדר[18] בא מלאך ה' למחנה אשור, והרג שמונים וחמישה אלף חיילים[19]. בעקבות המפלה, חזר סנחריב לאשור, וירושלים ניצלה[20].

לאחר מפלת סנחריב, רצה הקב"ה לעשות את חזקיה משיח ואת מלחמת סנחריב למלחמת גוג ומגוג, אולם מידת הדין קיטרגה לפני ה' ואמרה: "ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כח הניסים הללו ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח?!", ולכן חזקיה לא נעשה המשיח[21] , ויש מחז"ל שאפילו אמרו ש"אין משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיה", כלומר, עם ישראל החמיץ את ההזדמנות שניתנה להם למשיח בימי חזקיה, ולכן לא יהיה להם משיח יותר[22].

מחלתו[edit]

כפי שנכתב לעיל, חזקיה חלה שלושה ימים לפני נפילת סנחריב, ועמד למות. הנביא ישעיהו (שהיה קרוב משפחתו, שכן אמוץ אביו של ישעיהו ואמציה מלך יהודה היו אחים על פי חז"ל) בא אליו בפקודת ה' ואמר לו שהוא עומד למות.לפי חז"ל[23], חזקיה נענש על שלא נשא אשה, לפי שראה ברוח הקודש כי עתיד להיוולד ממנו בן רשע (דבר שאכן קרה, שנולד ממנו המלך מנשה הרשע). ענה לו חזקיהו: אין לך עסק בניהול העולם ע"י הקב"ה, אתה צריך לעשות את המוטל עליך. חזקיהו ביקש מישעיהו (שהיה בן דוד של עוזיהו[24] אבי סבו) שיתן לו את בתו לאשה. ישעיהו אמר לו שגם זה כבר לא יעזור, כי כבר נגזרה הגזירה. חזקיה אמר לו: "בן אמוץ, כלה נבואתך וצא! כך מקובלני מבית אבא- אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים". חזקיהו התפלל לה' והזכיר לפניו את מעשיו הטובים ובכה בכי גדול. ישעיהו נתנבא לו שה' שמע את תפילתו והוא ירפא בעוד שלושה ימים, ונתווספו לחייו חמש עשרה שנה. בהוראת ישעיהו, שמו דבלת תאנים על השחין ונרפא. חזקיה ביקש מישעיהו אות שיראה לו כי אכן הוא ירפא, וישעיהו מראה לו שהצל חזר עשר מעלות אחורנית. בזמן מחלת חזקיהו הוא קיבל מנחה מבראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל. חזיקהו הראה להם את כל אוצרות בית המלך והממלכה. ישעיהו נוזף בו על כך, ומתנבא שיגלו בניו של חזקיהו וכל אוצרותיו לבבל, ובניו יהיו סריסים למלך בבל, אך חזקיהו אמר לו שאינו חושש מה יהיה לאחר מותו[25].

חזקיהו נפטר בירושלים בשנת 3228. תחתיו מולך בנו הרשע מנשה.

חזקיהו במקורות חוץ-מקראיים[edit]

כתובת השילוח. המקור:ויקישיתוף

חזקיהו מלך יהודה מוזכר בכתבים האשוריים של סרגון השני ושל סנחריב שמלכו באותה תקופה, וכמו כן הכיבושים האשורים המוזכרים במקרא - מתוארים בהרחבה במקורות האשוריים עצמם [26].

ב"מנסרת סנחריב" (כתובת שנכתבה ע"י האשוריים בתקופת חזקיהו, עותק אחד נמצא כיום במוזיאון הישראלי בירושלים) נאמר:

"ואשר לחזקיהו היהודי שלא נכנע לעולי, על 46 עריו הבצורות, ערי חומה, ועל הערים הקטנות לאין מספר, סביבותיהן, שמתי מצור ולכדתי אותן. בסוללות כבושות, בכרי מוגשים, בהסתערות חיל רגלים. 200.150 נפש קטן וגדול איש ואשה, סוסים, פרשדים, חמורים, גמלים, בקר וצאן עד אין מספר הוצאתי לי מתוכן ומיניתי עם שללי. ואותו כלאתי בתוך ירושלים עיר מלכותו כצפור בכלוב""[27].

תיאורי הכתובת תואמים היטב את התיאור המקראי. תפישת 46 ערים בצורות, כלשון הכתובת תואמים את לשון המקרא: "עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם" (מלכ"ב י"ח, יג; ישעיהו ל"ו, א). לשון הכתובת "ואותו כלאתי בתוך ירושלים עיר מלכותו כצפור בכלוב", מזכירה את דברי ישעיהו הנביא: "כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים, גנון והציל פסוח והמליט" (ל"א, ו)[28].

גם על פעולותיו של חזקיה נותרו ממצאים. במקרא בספר ישעיהו (פרק כב פסוקים ט - יא) מתואר שכדי להכין את ירושלים למצור הצפוי, חזקיהו חצב את "נקבת השילוח". נקבה זו אכן נמצאה, והיא מנהרה מפולשת שהעבירה את מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר. הארכיאולוגים תיארכו את הנקבה לתקופת המלך חזקיהו[29]. בעבר היו שפקפקו בתיארוכה של המנהרה לזמן חזקיהו, ואולם בשנת 1880 נתגלתה במנהרה את כתובת השילוֹחַ (שמוצגת כעת המוזאון לארכאולוגיה של איסטנבול), היא כתובת באלפבית עברי עתיק ובלשון מקראית, אשר מנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חוצבים, עם פריצת הנקבה. מאחר שהכתובת חקוקה בכתב העברי הקדום שרווח בשלהי תקופת הברזל (תקופת חזקיהו), והיא חקוקה על דופן המנהרה, הרי שהיא מעניקה את זמן חקיקתה לזמן חציבת המנהרה. גם בדיקות הטיח המצפה את קרקעית המנהרה ואת דפנותיה, שנעשו בשיטת בדיקות פחמן 14, איששו את שיוכה לתקופת הברזל השנייה[30].

גם לחומה שבנה חזקיהו (כמתואר במקרא בספר ישעיהו שם) נתגלו ממצאים מרשימים[31].

ראו גם[edit]

לקריאה נוספת[edit]

  • הרב אליהו מנחם גויטיין, דמויות בתנ"ך לאורם של חז"ל, כרך א', הוצאת משאבים, ירושלים תש"ס.
  • הרב יש"י חסידה, אישי התנ"ך באספקרליא של חז"ל

הערות שוליים[edit]

  1. מקור:ספר מלכים ב', פרק י"ח פסוק ב' ועוד.
  2. ישעיהו ט ה, על פי סנהדרין צד ע"א.
  3. מקור: תלמוד ירושלמי מסכת יבמות פרק י' הלכה ז'.
  4. מ"ב יח פס' ג' ופס' ח'
  5. במדבר פרק כ"א פס' ט'
  6. מקור: מלכים ב' פרק י"ח פס' ד'
  7. מקור: מלכים ב' יח ז
  8. פסחים נ"ו ע"א, מסכת ברכות י' ע"ב
  9. מקור:סנהדרין צ"ד ע"ב
  10. מקור: מדרש שוחר טוב פרק ז' ה'. וצריך עיון מהו סדרן טוב.
  11. מקור: דברי הימים ב פרק ל
  12. מקור:מ"ב י"ח יג-טז.
  13. מקור: תנא דבי אליהו פרק ח.
  14. פרק ז פס' יז, על פי מצודת דוד.
  15. סנהדרין כו ע"א
  16. מקור:ילקוט שמעוני מלכים רלו.
  17. שיר השירים רבה ד, יח
  18. מקור:שיר השירים רבה א, סדר עולם רבה כג, ועוד וראה בפיוט "ובכן ויהי בחצי הלילה" הנאמר בסוף ליל הסדר: "יעץ מחרף לנופף אווי הובשת פגריו בלילה" .
  19. על פי חז"ל, הם מתו בשריפה,אולם גופם נשרף מבפנים ולא מבחוץ, מכיוון שהיו מבניו של שם שכסה ערוות אביו (מדרש שוחר טובכב ב). כמו כן, חז"ל מציינים כי אש זו יצאה מבית המדרש בו למדו ישעיהו וחזקיהו, בזכות תורתם.
  20. סיפור מפלת סנחריב: מ"ב פרקים י"ח-י"ט, ישעיהו פרקים לו-לז.
  21. סנהדרין צד ע"א)
  22. רבי הילל, במסכת סנהדרין צח ע"ב וצט ע"א
  23. ברכות י' ע"א
  24. כפי שאמרו חז"ל- "אמוץ (אבי ישעיהו) ואמציה אחים היו" (מגליה י' ע"ב ועוד)
  25. מקור: מ"ב כ, ישעיהו ל"ח
  26. מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט-ו לפסה"נ, בהוצאת ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק ירושלים. עמ' 69 - 86
  27. ראה ח' תדמור, "ימי בית ראשון ושיבת ציון", תולדות עם ישראל בימי קדם, עורך ח"ה בן ששון, תל אביב תשכ"ט, עמ' 143
  28. ד"ר יהושפט נבו, במאמר כתובות מספרות.
  29. Frumkin, A., Shimron, A., and Rosenbaum, J., 2003, Radiometric dating of the Siloam Tunnel, Jerusalem. Nature, v. 425, p. 169-171
  30. מאמר בנושא.
  31. ה' גבע, "ירושלים בסוף ימי בית ראשון – ההיבט הארכאולוגי", ירושלים בבית ראשון, 165-176