חזקיהו בן אחז

חזקיה (נקרא גם יחזקיהו או חזקיהו) היה מלך יהודה השלושה עשר (מרחבעם). מלך בירושלים עשרים ותשע שנה, משנת 3199 עד שנת 3228 לבריאת העולם, בתקופת מלוכתו של הושע בן אלה על ישראל, ובתקופת גלות עשרת השבטים. נחשב לאחד ממלכי יהודה הצדיקים ביותר (ראה להלן). אביו היה אחז בן יותם מלך יהודה הרשע, ואמו היתה אבי בת זכריהו (אביה בת זכריה)^[1]. קורותיו מסופרות בספר מלכים ב', בספר ישעיהו ובספר דברי הימים.

תולדותיו ופועלו כמלך

נולד בסביבות שנת 3174 לבריאת העולם בירושלים. על פי חז"ל, אביו היה בן עשר כשנולד ^[2]. החל למלוך תחת אביו בשנת 3199. נאמר עליו "ויעש הישר בעיני ה' ככל אשר עשה דוד אביו...לא היה כמוהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו"^[3]. הוא דאג להסרת הבמות, המצבות והאשרות. כמו כן, כיתת את נחש הנחושת שעשה משה במדבר^[4], מכיוון שבני ישראל הקטירו לו ועשו אותו עבודה זרה^[5]. מרד במלך אשור^[6]. כמו כן, נלחם בפלשתים שהיו בארץ ישראל בתקופתו.

מצור סנחריב על ירושלים ונפילתו

לקריאה נוספת

• הרב אליהו מנחם גריטיין, דמויות בתנ"ך לאורם של חז"ל, כרך א', הוצאת משאבים, ירושלים תש"ס.
• הרב יש"י חסידה, אישי התנ"ך באספקרליא של חז"ל

הערות שוליים