חטא עץ הדעת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
בהמשך מורה הנבוכים{{#makor-new:חלק ב ל|מחשבה-מורה-נבוכים-חלק-שני|ל|null}}, מפרש הרמב"ם את חטא אדם וחווה בצורת משל כאשר הוא מסתמך על דברי חז"ל כי אדם וחווה נבראו בתחילה גב אל גב כאדם אחד. לדבריו, אדם מסמל את הכוח השכלי ואילו חווה מסמלת את החומר והגופניות. לפירושו, הנחש מסמל את השטן ויצר הרע וכפי שניתן לראות הנחש איננו פונה כלל אל ה"אדם" הכוח השכלי אלא דווקא מנסה לפתות את הגופניות. דברי הקב"ה לנחש כי תהיה איבה בין זרע הנחש וזרע האישה מסמלים את המאבק המתמיד שבין יצר הרע ובין האדם כאשר בעוד האדם מנצח את הנחש בראש ("הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ") הנחש מנצח אותו בעקב ("וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב").
בהמשך מורה הנבוכים{{#makor-new:חלק ב ל|מחשבה-מורה-נבוכים-חלק-שני|ל|null}}, מפרש הרמב"ם את חטא אדם וחווה בצורת משל כאשר הוא מסתמך על דברי חז"ל כי אדם וחווה נבראו בתחילה גב אל גב כאדם אחד. לדבריו, אדם מסמל את הכוח השכלי ואילו חווה מסמלת את החומר והגופניות. לפירושו, הנחש מסמל את השטן ויצר הרע וכפי שניתן לראות הנחש איננו פונה כלל אל ה"אדם" הכוח השכלי אלא דווקא מנסה לפתות את הגופניות. דברי הקב"ה לנחש כי תהיה איבה בין זרע הנחש וזרע האישה מסמלים את המאבק המתמיד שבין יצר הרע ובין האדם כאשר בעוד האדם מנצח את הנחש בראש ("הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ") הנחש מנצח אותו בעקב ("וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב").
=השלכות חטא עץ הדעת על האנושות=
=השלכות חטא עץ הדעת על האנושות=
חטאו של אדם הראשון הביא להשלכות ביחס לכל המין האנושי, בניו של אדם. על פי המבואר במקרא, נגזרה מיתה על אדם כעונש על אכילת פרי עץ הדעת. בפשטות, גזרת המיתה הזו היא שמביאה לכך שבני אדם מתים כל הדורות{{הערה|רמח"ל מבאר את ההשלכות הפנימיות של חטא עץ הדעת:
חטאו של אדם הראשון הביא להשלכות ביחס לכל המין האנושי, בניו של אדם. על פי המבואר במקרא, נגזרה מיתה על אדם כעונש על אכילת פרי עץ הדעת. בפשטות, גזרת המיתה הזו היא שמביאה לכך שבני אדם מתים כל הדורות{{הערה|רמח"ל מבאר את ההשלכות הפנימיות של חטא עץ הדעת בספר דרך ה' - חלק א פרק ג - במין האנושי}}
 
==קישורים חיצוניים==
ספר דרך ה' - חלק א פרק ג - במין האנושי  
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/6618 עונש האישה בחטא אדם הראשון] הרב חנניה מלכה
ה. וממה שיצטרך עוד לדעת, שהנה המין האנושי, אין ענינו הראשון כמו שאנו רואים ומבחינים אותו עתה, כי אולם שינוי גדול היה בו, והוא ענין חטאו של אדה"ר, שנשתנה בו האדם והעולם ממה שהיו בתחלה. ואולם פרטי השינוי הזה ותולדותיהם רבים, ועוד נדבר בם לפנים בס"ד. ונמצא שהדיבור במין האנושי וההבחנה בנשואיו - כפולים, כי ידובר בו ובנשואיו בבחינתו קודם החטא, וידובר בו ובנשואיו בבחינתו אחר החטא, וכמו שנבאר עוד בעז"ה:
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/12393 חטא אדם הראשון - נוגע אלינו?] באתר ישיבה
ו. הנה אדה"ר בעת יצירתו היה ממש באותו המצב שזכרנו עד הנה. דהיינו שהנה הוא היה מורכב משני החלקים ההפכיים שאמרנו שהם הנשמה והגוף, ובמציאות היו שני הענינים הטוב והרע, והוא עומד בשיקול ביניהם להדבק במה שירצה מהם. והנה היה ראוי לו שיבחר בטוב, ויגביר נשמתו על גופו ושכלו על חומרו, ואז היה משתלם מיד, ונח בשלימותו לנצח:
>פעולות הנשמה בגוף<:
ז. וצריך שתדע שאע"פ שאין אנו מרגישים לנשמה בגוף פעולה אחרת זולת החיות וההשכלה, הנה באמת יש בחוקה שתזכך עצם הגוף וחומרו, ותעלהו עילוי אחר עילוי, עד שיהיה ראוי להתלוות עמה בהנאה בשלימות. ואמנם לדבר זה היה אדה"ר מגיע אלו לא חטא, שהיתה נשמתו מזככת את גופו זיכוך אחר זיכוך, עד שהיה מזדכך השיעור המצטרך ונקבע בתענוג הנצחי:
>תולדות חטא אדה"ר<:
ח. וכיון שחטא נשתנו הדברים שינוי גדול, והוא, כי הנה בתחילה היו בבריאה החסרונות, שהיו בשיעור מה שהיה מצטרך לשיהיה אדה"ר במצב השיקול שזכרנו, ויהיה לו מקום להרויח את השלימות ביגיע כפיו. אמנם על ידי חטאו נוספו ונתרבו חסרונות בעצמו של אדם ובבריאה כלה, ועוד נתקשה התיקון ממה שהיה קודם. פירוש - כי הנה בתחלה היה נקל לו בצאת מן החסרון המוטבע בו וקנות השלימות, שכך סידרה החכמה העליונה את הדברים על פי מדת הטוב והיושר, כי יען לא היה אדם סבה לרע ולחסרון שבו, אלא שכך הוטבע בו ביצרתו, הנה במה שיסיר עצמו מן הרע ויפנה אל הטוב, ישיג מיד צאת מן החסרון וקנות שלימות. אמנם בחטאו, כיון שעל ידו נסתר השלימות יותר משהיה, ונתרבו החסרונות, והיה הוא הגורם רעה לעצמו, הנה לא יהיה עוד כל כך קל לו לשוב לצאת מן החסרון ולקנות השלימות, כמות שהיה בעת שלא היה הוא גרמת חסרונו אלא שכך נוצר מעיקרו וכמ"ש. וכל שכן שבהכרח השתדלותו המצטרך עתה להגיע לשלימות, הנה הוא כפול, כי יצטרך תחלה שישובו האדם והעולם אל המצב שהיו בראשונה קודם החטא, ואחר כך שיתעלו מן המצב ההוא אל מצב השלימות שהיה ראוי לאדם שיעלה:
>המיתה והתחיה<:
ט. ואולם מלבד כל זה גזרה מדת דינו ית', שלא יוכלו לא האדם ולא העולם מעתה, הגיע אל השלימות עודם בצורה שנתקלקלה, דהיינו הצורה שיש להם עכשיו שבה נתרבה הרע. אלא יצטרך להם בהכרח עבור מעבר ההפסד, דהיינו המיתה לאדם, וההפסד לכל שאר ההוים שנתקלקלו עמו. ולא תוכל הנשמה לזכך הגוף, אלא אחר שתצא ממנו תחלה, וימות הגוף ויפסד, ואז יחזור ויבנה בנין חדש ותכנם בו הנשמה ותזככהו. וכן העולם כלו יתחרב מצורתו של עתה, וישוב ויבנה בצורה אחרת ראויה לשלימות. ועל כן נגזר על האדם שימות ויחזור ויחיה, והוא ענין תחית המתים. ועל העולם שיחרב ויחזור ויחודש, והוא ענין מה שאמרו ז"ל, שיתא אלפי שנה הוי עלמא וחד חרוב, ולסוף אלף שנה הקב"ה חוזר ומחדש את עולמו:
י. והנה לפי שרש זה, זמן הגמול האמיתי, דהיינו זמן קיבול השכר שזכרנו למעלה, ומקומו, הוא אחר התחיה בעולם שיתחדש, והאדם יהנה בו בגופו ובנשמתו, בהיות גופו מזוכך על ידי נשמתו, ומוכן על ידה להיות נהנה בטוב ההוא. ואולם יבחנו שם האנשים ותתחלף מדריגתם ומעלתם, כפי השיעור מה שטרחו בעולם העבודה, וכפי מה שהשתדלו להשיג מן השלימות. כי כפי שיעור זה תזדהר הנשמה בעצמה, ותאיר בגוף ותזככהו, ויקנו שניהם יקר ומעלה, ויהיו ראוים להתקרב אל האדון ב"ה וליאור באור פניו וליהנות בטובו האמיתי:}}.

גרסה מ־22:41, 5 באוקטובר 2021

Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
התבנית הונחה ע"י Shyk (שיחה) 13:29, 20 באוקטובר 2019 (+03)


חטא עץ הדעץ הוא חטאו של האדם הראשון והוא החטא הראשון שמופיע בתורה. לאחר שנברא אדם, הוא נצטווה לאכול מכל פירות גן עדן אך שלא לאכול מפרי עץ הדעת. אמנם, הנחש הצליח להסית את חווה לאכול מפרי העץ ולאחר מכן נתנה גם לאדם לאכול. בעקבות החטא- נגזרה על אדם הראשון מיתה והוא גורש מגן עדן.

פירוש הרמב"ם לחטא

הרמב"ם חלק א ב מביא קושיה ששלח לו אדם שאמר כי למעשה אדם הראשון הרוויח מחטא עץ הדעת. המקשה הסביר כי מראש כוונת הקב"ה הייתה שלאדם לא תהיה תבונה ויהיה כאחת החיות, אך לאחר שהאדם הימרה את פי ה'- הוא קיבל את הדעת שהיא השלמות הגדולה של האדם.

הרמב"ם מסביר כי מראש היתה באדם תבונה- שהרי האדם נברא בצלם אלוהים כאשר צלם זה הוא שכלו ותבונתו של האדם איתם נברא. הרמב"ם גם מחזק את פירושו בכך שהאדם קיבל ציווי בעוד אין ציווי לבהמות ולמי שאין לו שכל.

הרמב"ם מפרש כי לאחר אכילת עץ הדעת האדם ירד ממדרגתו ובעוד בתחילה ידע להבחין בין אמת ושקר לאחר החטא הוא ידע רק להבחין בין טוב ורע. הוא מסביר כי ישנם ידיעות שהם ודאיות וברורות לנו מן ההיגיון (כגון שכדור הארץ עגול) והם המושכלות. מנגד, ישנם דברים שאינם נגזרים מההיגיון אלא מהצורך של בני האדם והם המפורסמות. דוגמא לדבר זה הוא ההליכה בעירום כאשר מצד ההיגיון אין לאסור דבר זה אלא רק מצורך בני האדם שנוטים אחרי תאוותיהם.

אמנם, לאחר חטא אדם הראשון האדם כבר לא היה מסוגל להבחין בין טוב ורע באופן ודאי על ידי שימוש בהיגיון, אלא הבחין ביניהם רק מכוח מה שמועיל לבני האדם אך לא מסוגל להבין את הרע הטמון בכוח שכלו לבד. הרמב"ם מדייק כי לאחר אכילת עץ הדעת היו אדם וחווה "יודעי טוב ורע", כלומר יודעים להבחין מה שטוב לאדם ומה שרע אך לא ידעו כבר להבחין בין האמת והשקר כפי שידעו לפני כן להבין באופן ודאי מתוך ההיגיון שלהם מה האמת שצריך לעשותה ומה השקר.

בהמשך מורה הנבוכיםחלק ב ל, מפרש הרמב"ם את חטא אדם וחווה בצורת משל כאשר הוא מסתמך על דברי חז"ל כי אדם וחווה נבראו בתחילה גב אל גב כאדם אחד. לדבריו, אדם מסמל את הכוח השכלי ואילו חווה מסמלת את החומר והגופניות. לפירושו, הנחש מסמל את השטן ויצר הרע וכפי שניתן לראות הנחש איננו פונה כלל אל ה"אדם" הכוח השכלי אלא דווקא מנסה לפתות את הגופניות. דברי הקב"ה לנחש כי תהיה איבה בין זרע הנחש וזרע האישה מסמלים את המאבק המתמיד שבין יצר הרע ובין האדם כאשר בעוד האדם מנצח את הנחש בראש ("הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ") הנחש מנצח אותו בעקב ("וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב").

השלכות חטא עץ הדעת על האנושות

חטאו של אדם הראשון הביא להשלכות ביחס לכל המין האנושי, בניו של אדם. על פי המבואר במקרא, נגזרה מיתה על אדם כעונש על אכילת פרי עץ הדעת. בפשטות, גזרת המיתה הזו היא שמביאה לכך שבני אדם מתים כל הדורות‏[1]

קישורים חיצוניים

  1. רמח"ל מבאר את ההשלכות הפנימיות של חטא עץ הדעת בספר דרך ה' - חלק א פרק ג - במין האנושי