Warning: Declaration of SkinMinerva::doEditSectionLink(Title $nt, $section, $tooltip = NULL, $lang = false) should be compatible with Skin::doEditSectionLink(Title $nt, $section, $tooltip, Language $lang) in C:\inetpub\yeshiva\wiki\wiki\skins\MinervaNeue\includes\skins\SkinMinerva.php on line 30 חסידות איז'ביצא-ראדזין - ויקישיבה
Open main menu

חסידות איז'ביצא-ראדזין

חסידות איז'ביצא-ראדזין היא חצר חסידית מבית פשיסחא שמקורה בעיר איז'ביצא שבפולין. מייסדה הוא האדמו"ר רבי מרדכי יוסף ליינר, מחבר ספרי "מי השילוח".

תולדות החסידותEdit

שורשי החסידות מתחילים בחצרו של רבי שמחה בונים מפשיסחא, אצלו למד רבי מרדכי יוסף כתשע שנים. לאחר פטירתו של הרבי משפיסחא בשנת תקפ"ז, היה ר' מרדכי יוסף מחסידיו של רבי מנחם מנדל מקוצק בשמך כשלוש עשרה שנה. בשנת ת"ר החל ריחוק ביניהם, ששיאו היה בשמחת תורה ובשבת פרשת בראשתי, אז פרש ר' מרדכי יוסף מקוצק וייסד את חסידות איז'ביצא-ראדזין, תחילה בטומשוב ולבסוף באיז'ביצא. ישנם הסברים רבים מדוע פרש ר' מרדכי יוסף מחסידות קוצק, ותלמידו רבי לייבלה איגר מלובלין אמר: "מי שחושב שהוא יודע למה עזב מורי ורבי את קוצק, אינו אלא טועה. אני יודע". בחצר קוצק יצאו במאבק למניעת החסידים הצעירים מלעבור לאיז'ביצא, אולם מעברו של רבי צדוק הכהן מלובלין לחצרו של ר' מרדכי יוסף הקשתה עליהם מאד. תלמידים מופלגים ומובחרים (ובראשם, כאמור, רבי לייבלה איגר ור' צדוק הכהן) הצרפו לר' מרדכי יוסף, וחצרו נעשתה לחצר גדולה ומשמעותית, שנוהלה בדרך של עמקות, כפי דרכה של חסידות פשיסחא (מבית מדרשו של היהודי הקדוש). שלוש עשרה שנה ישב ר' מרדכי יוסף על כסא האדמו"רות, עד לפטירתו בשנת תרי"ד.

לאחר פטירתו של בעל 'מי השילוח', החל לכהן בנו, רבי יעקב ליינר כאדמו"ר. חסידים רבים, ובראשם ר' צדוק הכהן, מינו עליהם לאדמו"ר את ר' לייבלה איגר, והחלו לנסוע אליו ללובלין. ר' יעקב הנהיג את יתר החסידים מאיז'ביצא, ובהמשך עבר לראדזין, ובימיו גדלה החצר מאד. ר' יעקב נפטר בשנת תרל"ח. תורתו פורסמה בספרי "בית יעקב".

לאחר פטירתו, החל לכהן כאדמו"ר בנו בכורו רבי גרשון חנוך ליינר. ר' גרשון חנוך ידוע בעיקר בזכות שיטתו בענין חילזון התכלת. הוא כתב ספרים רבים בנושים שונים, כשהמפורסם שבהם הוא "סדרי טהרות" המהוה מעין "גמרא" על מסכתות כלים ואהלות, וכן "הקדמה ופתיחה" לספרו של אביו 'בית יעקב' המהווה ספר יסוד במשנת איז'ביצא-ראדזין. הנהיג את החסידות עד לפטירתו בשנת תרנ"א.

אחריו כיהן באדמו"רות בנו רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר. בימיו התרחבה החסידות וגדלה השפעתה על יהדות פולין. הוא היה ממייסדי "אגודת ישראל" ושימש כסגן נשיאה. בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לורשה, שם נפטר בשנת תרפ"ט. דברי תורתו יצאו בספר "תפארת יוסף". כמו כן, לאחר פטירתו של ר' גרשון חנוך, החל לכהן אחיו הצעיר (בנו של ר' יעקב) רבי אברהם יהושע השל ליינר, כאדמו"ר בחלם, עד לפטירתו בשנת תר"פ. לאחר פטירתו המשיכו שני בניו, רבי עובדיה ליינר ורבי גדליה לינר לכהן כאדמו"רים בחלם.

לאחר פטירתו המשיך לכהן בנו יחידו, רבי שמואל שלמה ליינר. ר' שמואל שלמה הנהיג את החסידים בתקיפות, סגר בתי כנסת של החסידות והרחיק חסידים שלא היו ראויים לדעתו. עם זאת, ייסד שמונה ישיבות ברחבי פולין המשתייכות לחסידי ראדזין. הוא הנהיג את החסידים בזמן מלחמת העולם השניה, ובתקופת השואה קרא למרד ולהתקוממות נגד הנאצים. אף הוא עצמו עמד בראש קבוצת פרטיזנים. בעקבות הלשנה נתפס על ידי הנאצים ונרצח בשנת תש"ב.

לאחר השואה הכתירו החסידים את גיסו (חתן ר' מרדכי יוסף אלעזר ליינר) רבי אברהם ישכר אנגלהרד כהן כאדמו"ר. הוא הקים את מוסדות ראדזין בא"י, הכוללים בתי מדרש, ישיבות, תלמודי תורה, מרכז לצביעת תכלת כשיטת ראדזין ועוד. נפטר בשנת תשס"ו, ומאז מכהן בנו רבי שלמה יוסף אנגלהרד כאדמו"ר מבית מדרשו ב[בני ברק]]. נכדו של ר' אברהם ישכר, רבי נתן נחום אנגלהרד, מכהן כאדמו"ר בירושלים.

ראדזין בורו פארקEdit

נכדו של ר' אברהם יהושע השל מחלם, רבי ירוחם ליינר (בנו של ר' חיים שמחה מלודמיר), כיהן כאדמו"ר מראדזין בלונדון ובבורו פארק. לאחר פטירתו בשנת תשכ"ד המשיכו בנו ר' מרדכי יוסף, ולאחר פטירתו בשנת תשנ"א השיכו בנו ר' יעקב בארה"ב ובנו ר' משה בבית וגן. ר' יעקב נפטר בשנת תשס"ט, ובנו ר' מרדכי יוסף (שהנו עדיין תלמיד ישיבה בישיבת קרלין-סטולין) עתיד לרשת את מקומו.

לקריאה נוספתEdit

  • ר' שלמה זלמן שרגאי, בנתיבי חסידות איז'ביצא ראדזין, ירושלים תשל"ב
  • ר' שלמה זלמן שרגאי, במעייני חסידות איז'ביצא ראדזין: אסיף ממשנתם של בית יעקב ותפארת יוסף, מוסד הרב קוק, תש"מ.
  • יהודה לייב לוין, האדמו"רים מאיזביצה