חסידות אלכסנדר: הבדלים בין גרסאות בדף

חסידות אלכסנדר היא חצר חסידית שמקורה בפולין. עד למלחמת העולם השנייה, הייתה חסידות זו אחת משתי החסידויות הגדולות בפולין, לצד חסידות גור.

ראשית החסידות

מקורה של חסידות אלכסנדר בשושלת פשיסחא המפוארת דרך הפלג הוורקאי. לאחר פטירת האדמו"ר האחרון מוורקא התמנה רבי יחיאל דנציגר לאדמו"ר בעיר אלכסנדר. רבי יחיאל היה בנו של האדמו"ר רבי שרגא פייבל מגריצא, שכיהן כאדמו"ר מוורקא קודם לרבי דב בעריש מביאלה. רבי יחיאל נפטר בי"ד בשבט ה'תרנ"ד , ואת מקומו מילא בנו הגדול רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. רבי ירחמיאל נפטר בא' בשבט ה'תר"ע , ודברי תורתו נדפסו בספרו "ישמח ישראל". אחרי פטירתו התפלגה החסידות. רובם של החסידים דבקו באחיו, רבי שמואל צבי דנציגר שהמשיך להנהיג את החסידים באלכסנדר. הוא נפטר בא' בחשון ה'תרפ"ד , ודברי תורתו נדפסו בספרו "תפארת שמואל". החלק השני של החסידים פרשו מהחסידות והקימו את חסידות סטריקוב בראשותו של רבי אהרן צבי לנדא, בנו של האדמו"ר האחרון מוורקא, רבי דב בעריש מביאלה. במקביל לפילוג כיהן גם רבי בצלאל יאיר דנציגר, אחיו של רבי שמואל צבי, כאדמו"ר בעיר לודז'.לאחר פטירת רבי שמואל צבי, הוכתר לאדמו"ר בנו רבי יצחק דנציגר. ר' יצחק פיתח את החסידות והגדיל את מספר חסידיו בצורה מופלאה והגיע עד קרוב לחסידות גור המפוארת. בתקופת השואה ברח ר' יצחק מגטו לודז' לגטו ורשה בזהות הבדויה כדי לא ליפול לידי הנאצים ימ"ש שרצו לנעוץ ציפורניהם בגדולי התורה. מתוככי הגטו הנהיג בסתר את חסידיו בחירוף נפש. עד יומו האחרון הוא שם את חסידיו בראש מעיניו ודאג לצרכיהם הרוחניים והגשמיים. בשנת תש"ג התברר לנאצים ימ"ש על זהותו והוא נשלח לטרבלינקה יחד עם חסידיו ושם נספה. חידושיו ותורתו לוקטו לספר 'עקדת יצחק'.

החסידות לאחר השואה

לאחר השואה בה הושמדו אלפי חסידי אלכסנדר הי"ד בתוך שאר יהדות אירופה, ונטבחו רוב צאצאי האדמו"רים, החסידות כמעט והושמדה כליל. מהקהילה המפוארת לא נשאר כמעט זכר. חתנו של האדמו"ר רבי בצלאל יאיר דנציגר מלודז', רבי יהודה משה טיברג-דנציגר, התיישב בבני ברק ושיקם את החסידות בתקופה שלאחר השואה. רבי יהודה משה נפטר בכ"ג באדר א' ה'תשל"ג. רבי יהודה משה חיבר את ספר שאלות ותשובות "חשבה לטובה", ליקוט דברי תורתו של הישמח ישראל זי"ע "מאורן של ישראל, דברי תורתו כונסו בספרו "אמונת משה". אחריו הוכתר בנו רבי אברהם מנחם דנציגר, שהנהיג את החסידות במשך 32 שנה. במהלך כהונתו המשיך הרבי לשקם את שארית הפליטה של חסידיו ורומם את החצר שהתחדשה בארץ תוך קיבוץ החסידים שנשארו ללא כל. ר' אברהם מנחם נפטר בי"ז באדר ב' ה'תשס"ה. דברי תורתו כונסו בספרו "אמרי מנחם". עם פטירתו הוכתר בנו, האדמו"ר הנוכחי, רבי ישראל צבי יאיר דנציגר. בימיו של הרבי השני בארץ התפלגו קבוצת חסידים והקימו חצר משלהם בארה"ב. כאדמו"ר שימש רבי יחיאל מנחם זינגר, נינו של רבי שמואל צבי דנציגר מאלכסנדר, והקים את חצרו בבורו פארק. רבי יחיאל מנחם נפטר בשנת תשמ"ח, ובמקומו מכהן בנו רבי יוסף יצחק מאיר זינגר. גם חצר זו התפלגה בשנת תשע"ג כאשר אחיו, רבי ברוך זינגר, הקים חצר משלו.

החסידות כיום

כיום חסידות אלכסנדר מונה כמה מאות משפחות ברחבי העולם. מרכז החסידות הוא בבני ברק, והיא מחזיקה מוסדות חינוך רבים, ובהם ישיבה, בתי מדרש ומוסדות שונים בערים השונות בארץ ובעולם.

היחס לציונות

אדמו"רי אלכסנדר כמו רבים מאדמו"רי פולין, נטו לתמוך ברעיון הציוני. האדמו"רים דיברו רבות על מעלת ארץ ישראל ושמרו על קשר הדוק עם החסידים בארץ. מסופר שבצוואתו של ר' יחיאל נכתב שלאחר שישלמו בממונו את כל החובות שחב לאנשים, הוא מצווה לשלוח את כל שאר הכסף לפיתוח היישוב בארץ ישראל. יחיאל אליאש, מייסד תנועת בני עקיבא מעיד שרבים מחסידי אלכסנדר בעיירתו צ'יזב היו חברים בתנועת המזרחי וכשהאדמו"ר בעל ה"תפארת שמואל" נשאל על כך, ענה כי תנועת המזרחי איננה פסולה וכי העיקר הוא ההתנהגות של כל אדם. בעקבות זאת, הפך בית הכנסת של חסידות אלכסנדר למוקד פעילות של תנועת המזרחי אליו הגיעו גם חסידי גור, שהיו לרוב חברים באגודה.