חסידות ברסלב

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות ברסלב היא ענף בתנועת החסידות מיסודו של רבי נחמן מברסלב נין הבעל שם טוב. מקרוב בעיר ברסלב שבאוקראינה, שם היה משכנו של ר' נחמן. כיום, חסידות ברסלב ושיטתה הינה אחד מהענפים הבולטים והנפוצים של החסידות.

תולדות החסידות[עריכה]

תקופת רבי נחמן[עריכה]

ראשיתה של חסידות ברסלב היתה בסביבות שנת תק"ן, אז החלו חסידים להתקבץ סביב ר' נחמן (שהתכנה בפיהם מוהר"ן) שישב אז בעיירה אלכסנדרובקא בבית חותנו הגביר ר' אפרים. החסידים החלו להתקבץ משהחלו לפוץ שמועות על קדושתו וצדקותו, ומספרם הלך וגדל עם מעברו לזלטפולי ולברסלב. חסידי ברסלב אמצו לעצמם, בהשפעת רבם, מנהגים ודרכים שלא היו רגילות עד אז בעולם החסידות (ראה להלן), וכך נוצר סביבם פולמוס גדול. בראש מתנגדיה של ברסלב עמדו "הסבא משפולי" ורבי משה צבי מסווראן, אך החסידות זכתה לתמיכתם של רבי לוי יצחק מברדיטשוב והחוזה מלובלין. בשנת תקע"א נפטר רבי נחמן ונקבר בעיר אומן (שמהווה מאז מוקד עליה לתפילה, בעיקר בראש השנה), ומאז לא מכהן אדמו"ר רשמי בחסידות[1].

תקופת רבי נתן[עריכה]

לאחר פטירתו החלו רוב החסידים ללמוד מפי תלמידו המובהק רבי נתן מנמירוב (שהתכנה בפיהם מוהרנ"ת), על אף שהוא לא כיהן כאדמו"ר רשמי. ר' נתן ערך, סידר ופרסם את תורת רבו, וכל תורת ברסלב שיש בידינו היא תוצאה של פעולתו. גם בתקופת ר' נתן סבלו חסידי ברסלב מרדיפות (התנגדותו של האדמו"ר מסווראן, שנחשב בתקופה ההיא לאחד מגדולי האדמו"רים באוקראינה, התעצמה בתקופה זו ופגעה קשות בחסידי ברסלב). הרדיפות כנגדם הגיעו עד כדי חרמות, סגירת ביהמ"ד באומן, איסור הדפסת ספריהם, מאסר ר' נתן ועוד. חסידי ברסלב הלכו והתמעטו. מאז, חסידי ברסלב נחשבו בחברה היהודית כקומץ שולי.

תקופת תלמידי רבי נתן[עריכה]

בשנת תר"ה נפטר ר' נתן, ומאז התפצלה החסידות ולא נותרה תחת הנהגת מנהיג אחד. המנהיג הרשמי, שהתמנה על ידי רבי נתן, היה רבי נחמן מטולטשין, אך הוא הנהיג רק את הקהילה שישבה באומן, בעוד שאר החסידים התפזרו, וצצו כמה מנהיגי קהילות מקומיות של החסידים. בתקופה זו פעל רבי נחמן מטשערין, מגדולי תלמידיו של ר' נתן שיצירתו הינה בעלת השפעה מכרעת על תורת ברסלב עד היום. משפיע נוסף מתלמידי ר' נתן היה רבי משה ברסלבר.

הדור הרביעי[עריכה]

בדור הרביעי של החסידות המשפיעים הבולטים היו [[ר�י אברהם חזן]], תלמידו של ר' נחמן מטולטשין, ורבי אברהם שטרנהרץ, תלמידו של ר' נחמן מטשערין ונינו של ר' נתן. בסביבות שנת תרנ"ד עלה הרב חזן לארץ ישראל והתיישב בירושלים, ובכך החלה להתפתח קהילת חסידי ברסלב בירושלים. כמו כן, בצפת החלה להתפתח קהילה של חסידי ברסלב בהנהגת רבי ישראל קרדונר, תלמידו של ר' משה ברסלבר.

משפיעים נוספים בתקופה זו היו רבי אלתר טפליקר, תלמידו של ר' נחמן מטשערין ורבי שמשון ברסקי מצאצאי ר' נחמן, שהנהיג את הקהילה באומן.

לאחר עליית הקומוניסטים[עריכה]

לאחר המהפכה הבולשביקית ועליית השלטון הקומוניסטי, נרדפו חסידי ברסלב שבאוקראינה ביתר שאת על ידי השלטון הקומוניסטי, ומנהיגיה הבולטים היו רבי לוי יצחק בנדר ורבי אלימלך טפליקר. הקהילה הלכה ודעכה, ושרידיה נותרו במדינה עד עליית השלטון הנאצי. עם התדלדלות החסידות באוקראינה, עברה הנהגת החסידות לפולין, שם בלט רבי יצחק ברייטר שהנהיג את החסידות מלובלין, ורבי אהרן לייב ציגלמן.

בירושלים, התנהלה קהילה של חסידי ברסלב בעיר העתיקה, תחת הנהגתם של ר' אברםה שטרנהרץ ור' אברהם חזן. מנהיגי הקהילה לאחר פטירת הרב חזן היו תלמידיו רבי שמואל הורביץ, רבי אליהו חיים רוז'ין, רבי שמואל שפירא שהיה אברך בישיבת עץ חיים של המתנגדים והצטרף לקהילת ברסלב ורבי יחזקאל אפרים מנדליאל, מתלמידי ר' יצחק ברייטר בפולין. הקהילה בירושלים לא היתה אהודה על שאר יושבי ירושלים, וישיבתה סבלה ממצוקה כלכלית קשה. היחידים שנרתמו למען הישיבה היו הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב יעקב משה חרל"פ[2]. בשנת תש"א, ייסד הרב שטרנהרץ מנהגל עילה לקבר רשב"י במירון ("הקיבוץ במירון") כתחליף לעליה לציון ר' נחמן באומן.

במהלך השואה הושמדו קהילות ברסלב בפולין ובאוקראינה, ונותרו רק הקהילה בירושלים ושרידי הקהילה בצפת. במלחמת העצמאות גורשו חסידי ברסלב ממושבם בעיר העתיקה ועברו להגורר בשכונת קטמון, במאה שערים (שם הוקם בימ"ד גדול הידוע עד היום בשם "השול") ובבני ברק (שם הוקם בימ"ד גדול הידוע עד היום בתור "הכולל"). בשנים שלאחר מכן דעכה חסידות ברסלב והפכה לקהילה זניחה ומדולדלת בתוך "העדה החרדית".

בתקופה זו הגיע לארץ ר' לוי יצחק בנדר (תלמידם של ר' אברהם חזן ור' שמשון ברסקי), שהיה ממנהיגי החסידים באוקראינה בתקופת השלטון הקומוניסטי, ונחשב לאחד ממנהיגי חסידות ברסלב בארץ. תלמידו, הרב אליעזר ברלנד, החל לפעול להפצת תורת ברסלב בעולם הישיבות. בהמשך, החלה להיווצר תנועת תשובה בהנהגתו של הרב ברלנד, שייסד בירושלים את ישיבת שובו בנים. דרכה המיוחדת של חסידות ברסלב החלה למשוך אליה חוזרים בתשובה רבים, וחסידות ברסלב הלכה וגדלה. עם זאת, זקני חסידי ברסלב בירושלים לא ראו בעין יפה את קבלתם של חוזרים בתשובה רבים אל תוך שערי החסידות, ואף הרב ברלנד ותלמידיו סולקו מה"שול" לתקופה מסוימת, עד שנתאחו הקרעים.

במקביל, התפתחה מחדש הקהילה בצפת על ידי הרב גדליה אהרן קניג, תלמידו של ר' אברהם שטרנהרץ, והוקמו בה מוסדות וישיבות. גם הקהילה בצפת החלה למשוך אליה חוזרים בתשובה רבים.

קהילה בולטת של חסידי צפת נוסדה על ידי הרב ישראל דב אודסר, שהיה מזקני חסידי ברסלב בירושלים ותלמידו של ר' ישראל קרדונר (ממשפיעי הדור הרביעי). בזקנותו, סיפר כי בצעירותו נשלח אליו משמים פתק מר' נחמן ובו מופיעה הסיסמא: "נ נח נחמ נחמן מאומן". ר' ישראל דב החל במסע הסברה ובו הפיץ את בשורת "הפתק", אשר לפי טענתו הסיסמא המופיעה בו מקרבת את הגאולה[3]. חסידיו של הרב אודסר, שהלכו וגדלו עם השנים, רואים בו ממשיכו של ר' נחמן ואף יש שמגידירם אותו כמלך ישראל וכמשיח. הם רואים בקברו שבמרומי הר המנוחות את התחליף לציון ר' נחמן באומן. רבים מהם נוהגים לרקוד ברחובות ועל גבי מכוניות, בעיקר את המילים "נ נח נחמ נחמן מאומן", כציווי רבם. זרם זה מושך אף הוא חוזרים בתשובה רבים, שנמשכו לעממיותו ולאי- השתייכותו לממסד החרדי כשאר הזרמים.

קהילה נוספת שהוקמה הינה קהילת ברסלב ביבנאל, בהנהגתו של הרב אליעזר שלמה שיק (ראה להלן).

כיום, חסידי ברסלב הרשמיים מונים עשרות אלפי משפחות, ועוד רבים שאינם נמנים באופן ישיר על חסידות ברסלב לומדים את תורתה ונוהגים בהנהגותיה, והיא כיום אחד הזרמים המשמעותיים ביותר בחברה היהודית ברחבי העולם.

שיטת החסידות[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

זרמים בחסידות[עריכה]

כיום ישנן מספר קבוצות בקרב חסידי ברסלב, כאשר העיקריות שבהן:

  • הפלג הירושלמי- מורכב מקהילת ברסלב בירושלים (ה"שול") ובבני ברק. אנשיו הולכים בדרכו של הרב בנדר. חסידי ה"שול" בירושלים נמנים על העדה החרדית ומלבושם הינו כלבוש הירושלמי המסורתי (מעיל מפוספס ארוך). ממנהיגי הקהילה הבולטים: הרב יעקב מאיר שכטר, הרב ישראל מאיר ברנ. תלמידיו של הרב שכטר התפלגו חלקית מזרם זה, ונחשבים כיום לקהילה בפני עצמה המכונה בקרב אנשי ברסלב "הקהילה". חלק מאנשי "הקהילה" ייסדו את תנועת "מורשת הנחל" להפצת תורת ברסלב.
  • קהילת בית ברסלב- נוסדה בהנהגת הרב מאיר שלמה מתלמידיו המובהקים של הרב ברלנד מנהיג שובו בנים זאת מונה כחמש מאות משפחות נמצאת בפאתי העיר בני ברק מספר ישיבות וכוללים בנשיאות הרב ישיבת אמת ואמונה לצעירים בבית שמש וישיבת נחלת אברהם בפרדס כץ וכן כולל אוצרות הרשבי שנמצא בקבר רבי שמעון בר יוחאי
  • קהילת 'שובו בנים- נחמת ציון'- קהילה גדולה בהנהגת הרב ברלנד ותלמידו הבולט הרב שלום ארוש. לקהילה מספר ישיבות גדולות, כאשר המפורסמות שבהן הן ישיבת שובו בנים של הרב ברלנד וישיבת חוט של חסד של הרב ארוש, שתיהן בירושלים. רב בולט נוסף השייך לזרם זה הוא הרב עופר ארז.
  • קהילת יבנאל- קהילה זו, חסידי הרב אליעזר שלמה שיק (המוכנה מוהרא"ש), המכהן כאדמו"ר בחסידות ברסלב,. קהילה זו התפרסמה בזכות החוברות שהיא מפיצה, ורבים חזרו בתשובה דרכה. רב בולט בזרם זה היא הרב ניסן דוד קיוואק.
  • "תורת חכם"- קהילה זו מתפקדת כחצר חסידית בראשות הרב יצחק מאיר מורגנשטרן ומרכזה נמצא בירושלים. חסידי הרב מורגנשטרן נותנים דגש על לימוד הקבלה. קהילה זו אינה שייכת באופן מלא לחסידות ברסלב, ורבים מחסידיה אינם מגדירים את עצמם כחסידי ברסלב.
  • נ נחים - מהזרם של הרב ישראל דב אודסר "בעל הפתק" וזקן חסידי ברסלב בדור הקודם. הננחים ידועים בשל הסיסמא: "נ נח נחמ נחמן מאומן" אותה פרסם הרב אודסר בשם ר' נחמן בפתק שקבל ממנו משמים בתחילת התקרבותו לדרך ברסלב. פלג זה, המונה חסידים רבים, הוא אחד הזרמים הבולטים. חסידיו ידועים במנהגם לרקוד ברחובות ועל גבי מכוניות. מפוזרים בכל רחבי הארץ ללא קהילה וללא מנהיג חי. הנחמנים ברובם נוהגים בערבים לעשות שמח בארועים והדפיסו מליוני ספרי רבי נחמן. חלק מהננחים לאחרונה פתחו מפלגה שמתמודדת לכנסת בשם "כולנו חברים נ נח"
  • קהילה בתל אביב בשם "שיר חדש" בראשות הרב יצחק בנזסון העוסקת בהפצת תורת ברסלב לתושבי האזור.

ספרי חסידות ברסלב[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

ספרי ר' נחמן[עריכה]

  • ליקוטי מוהר"ן- עיקרי תורתו של ר' נחמן, מייסד החסידות.
  • ספר המידות - כתב אותו בהיותו בגיל 6 . ובסוף ימיו הודפס על ידי ר' נתן תלמידו
  • סיפורי מעשיות - 13 מעשיות מופלאות משנים קדמוניות. סיפורים מאלפים ומלאי סגולה

ספרי רבי נתן[עריכה]

  • שיחות הר"ן - שיחות של רבי נחמן שנכתבו על ידי רבי נתן
  • שבחי הר"ן - סיפור ילדותו של רבי נחמן וסיפור נסיעתו לארץ ישראל
  • חיי מוהר"ן - ציטוטים משיחות של רבי נחמן וסיפורים ומשלים שנאמרו מפיו. נכתב על ידי רבי נתן
  • ליקוטי עצות - רבי נתן בעצת רבי נחמן, לקח את העצות הפשוטות מהספר ליקוטי מוהר"ן ועשה מהם ספר של עצות
  • ליקוטי תפילות - על פי עצת רבי נחמן, רבי נתן ערך תפילות מכל התורות שבספר ליקוטי מוהר"ן
  • ליקוטי הלכות - ספר ענק 8 כרכים, של ביאורים מופלאים על ההלכות ומנהגי התורה על פי התורות של רבי נחמן
ניתן לגשת לספרים ברשת, ואף להעתיק ולהדביק.
  1. בין השאר נובע הדבר ממה שכתב ר' נחמן בצוואתו: "ממני ועד משיח לא יהיו חדשות"
  2. הכרוז עליו חתמו הקורא לתרום למוסדות ברסלב מופיע בחוברת "שני המאורות" בהוצאת ארגון "אור האורות".
  3. על פי המושג הקבלי: "שיר פשוט, שיר כפול, שיר משולש, שיר מרובע".