חסידות גור: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Gura.jpg|250px|שמאל|ממוזער| בית המדרש של חסידות גור בפולין]] | [[תמונה:Gura.jpg|250px|שמאל|ממוזער| בית המדרש של חסידות גור בפולין]] | ||
'''חסידות גור''' היא החצר [[החסידות|החסידית]] הגדולה ביותר בישראל | '''חסידות גור''' היא החצר [[החסידות|החסידית]] הגדולה ביותר בישראל והשנייה בגודלה בעולם. מקורה בעיר גורא-קלאווריה שב[[פולין]]. היא נוסדה ע"י ה[[אדמו"ר]] הראשון- [[רבי יצחק מאיר אלתר]] (ר' איצ'ה מאיר), בעל "חידושי הרי"ם", תלמידו של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]]. נוסדה בשנת תרי"ט עם פטירתו של הרבי מקוצק, לאחר שרבים מחסידי הרבי מקוצק הלכו אחרי הרי"ם מגור וחלק אחרי בנו, רבי דוד מקוצק. | ||
==הנהגות ומנהגים== | ==הנהגות ומנהגים== | ||
בחסידות גור נותנים את הדגש על לימוד התורה ואכן רבים מהאדמו"רים היו ידועים כתלמידי חכמים גדולים, מגדולי ישראל | בחסידות גור נותנים את הדגש על לימוד התורה מתוך קדושה וטהרה. ואכן רבים מהאדמו"רים היו ידועים כתלמידי חכמים גדולים, מגדולי ישראל. כל האדמו"רים לבית גור אף כתבו חידושי תורה ופירושים שיצאו בספר לאחר פטירתם. ביניהם ישנו את הספר הידוע והמקובל בכל שכבות הציבור היהודי: "שפת אמת". | ||
ברוב חסידויות פולין, נוהגים לחבוש ב[[שבת]]ות וב[[יום טוב|ימים טובים]] "ספודיק"- כובע פרווה מזנבות שועלים (כיום ישנם שעושים אותו מתחליף סינטטי) צר וגבוה (ביחס ל"שטריימל" המקובל ברוב החסידויות, אם כי, כיום גם השטריימל הוסיף גובה), וכן גרביים שחורים עד הברכיים. | |||
[[תמונה:kever gur.jpg|200px|שמאל|ממוזער| קברי האדמו"רים רבי יצחק מאיר (מימין) ור' יהודה אריה לייב, גורה קלוואריה, פולין]] | [[תמונה:kever gur.jpg|200px|שמאל|ממוזער| קברי האדמו"רים רבי יצחק מאיר (מימין) ור' יהודה אריה לייב, גורה קלוואריה, פולין]] | ||
מאז ימי האדמו"ר [[רבי שמחה בונים אלתר]], בעל ה'לב שמחה' | מאז ימי האדמו"ר [[רבי שמחה בונים אלתר]], בעל ה'לב שמחה' ישנן קהילות רבות לחסידות ברחבי הארץ בהם: חצור הגלילית, אשדוד, קרית גת וערד, חיפה ועוד, לבד מהקהילות שנמצאות בבני ברק וירושלים. | ||
מרכז החסידות נמצא בירושלים באזור "מחנה שנלר" שבשכונת [[מקור ברוך]], ושם בשבתות מיוחדות מתאספים החסידים יחד עם האדמו"ר | מרכז החסידות נמצא בירושלים באזור "מחנה שנלר" שבשכונת [[מקור ברוך]], ושם ברוב השבתות מתפלל האדמו"ר יחד עם חסידיו שגרים בעיר. בשבתות מיוחדות ("שבת נסיעה") ובחגים, מתאספים החסידים מכל הארץ ואף מחו"ל לתפילה יחד עם האדמו"ר. ב[[עשרת ימי תשובה]], עולים כל תלמידי הישיבות הגדולות של חסידי גור מכל רחבי הארץ, ומתמקמים בבית המדרש בירושלים ושם לומדים במרוכז במחיצת האדמו"ר. ישנם גם אברכים רבים העולים גם הם לירושלים בעשי"ת. שם מאורגן להם מקום ללינה, וארוחות מחולקות להם חינם בקומה שתחת היכל התפילה. | ||
החסידות ידועה בהקפדה יתירה על הפרדה בין גברים לנשים, אפילו בתוך המשפחה ואפילו בין בעל לאשתו, יותר מבשאר החוגים הדתיים והחרדיים. | החסידות ידועה בהקפדה יתירה על הפרדה בין גברים לנשים, אפילו בתוך המשפחה ואפילו בין בעל לאשתו, יותר מבשאר החוגים הדתיים והחרדיים. | ||
| שורה 24: | שורה 26: | ||
[[קטגוריה:חצרות חסידיות|גור]] | [[קטגוריה:חצרות חסידיות|גור]] | ||
[[קטגוריה:חסידות גור]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:19, 20 באפריל 2015
|
|
חסידות גור היא החצר החסידית הגדולה ביותר בישראל והשנייה בגודלה בעולם. מקורה בעיר גורא-קלאווריה שבפולין. היא נוסדה ע"י האדמו"ר הראשון- רבי יצחק מאיר אלתר (ר' איצ'ה מאיר), בעל "חידושי הרי"ם", תלמידו של רבי מנחם מנדל מקוצק. נוסדה בשנת תרי"ט עם פטירתו של הרבי מקוצק, לאחר שרבים מחסידי הרבי מקוצק הלכו אחרי הרי"ם מגור וחלק אחרי בנו, רבי דוד מקוצק.
הנהגות ומנהגים[עריכה]
בחסידות גור נותנים את הדגש על לימוד התורה מתוך קדושה וטהרה. ואכן רבים מהאדמו"רים היו ידועים כתלמידי חכמים גדולים, מגדולי ישראל. כל האדמו"רים לבית גור אף כתבו חידושי תורה ופירושים שיצאו בספר לאחר פטירתם. ביניהם ישנו את הספר הידוע והמקובל בכל שכבות הציבור היהודי: "שפת אמת".
ברוב חסידויות פולין, נוהגים לחבוש בשבתות ובימים טובים "ספודיק"- כובע פרווה מזנבות שועלים (כיום ישנם שעושים אותו מתחליף סינטטי) צר וגבוה (ביחס ל"שטריימל" המקובל ברוב החסידויות, אם כי, כיום גם השטריימל הוסיף גובה), וכן גרביים שחורים עד הברכיים.
מאז ימי האדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר, בעל ה'לב שמחה' ישנן קהילות רבות לחסידות ברחבי הארץ בהם: חצור הגלילית, אשדוד, קרית גת וערד, חיפה ועוד, לבד מהקהילות שנמצאות בבני ברק וירושלים.
מרכז החסידות נמצא בירושלים באזור "מחנה שנלר" שבשכונת מקור ברוך, ושם ברוב השבתות מתפלל האדמו"ר יחד עם חסידיו שגרים בעיר. בשבתות מיוחדות ("שבת נסיעה") ובחגים, מתאספים החסידים מכל הארץ ואף מחו"ל לתפילה יחד עם האדמו"ר. בעשרת ימי תשובה, עולים כל תלמידי הישיבות הגדולות של חסידי גור מכל רחבי הארץ, ומתמקמים בבית המדרש בירושלים ושם לומדים במרוכז במחיצת האדמו"ר. ישנם גם אברכים רבים העולים גם הם לירושלים בעשי"ת. שם מאורגן להם מקום ללינה, וארוחות מחולקות להם חינם בקומה שתחת היכל התפילה.
החסידות ידועה בהקפדה יתירה על הפרדה בין גברים לנשים, אפילו בתוך המשפחה ואפילו בין בעל לאשתו, יותר מבשאר החוגים הדתיים והחרדיים.
אדמור"ים וחיבוריהם[עריכה]
- רבי יצחק מאיר אלתר מגור-חידושי הרי"ם.
- רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר. (יש שאינם מונים אותו כאדמו"ר, שכן לא היה משושלת משפחת אלתר).
- רבי יהודה אריה לייב אלתר מגור- שפת אמת.
- רבי אברהם מרדכי אלתר מגור- אמרי אמת.
- רבי ישראל אלתר מגור- בית ישראל.
- רבי שמחה בונים אלתר- לב שמחה.
- רבי פנחס מנחם אלתר- פני מנחם.
- רבי יעקב אריה אלתר- האדמו"ר הנוכחי.