חסידות קוצק

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

חסידות קוצק היא חצר ואסכולה חסידית בפעלה בעיירה קוצק שבפולין בהנהגתו של רבי מנחם מנדל מורגנשטרן- "השרף מקוצק".

תולדות החסידות[edit]

היהודי הקדוש מפשיסחא (האדמו"ר רבי יעקב יצחק מפשיסחא) העמיד את הדגש על לימוד התורה בחריפות ובעמקות, עקירת המידות הרעות בצורה קיצונית, תפילה בכובד ראש ובהתבוננות עמוקה. ע"מ להתכונן לתפילה כראוי, איחרו להתפלל בכמה שעות, ולפעמים אף היו מתפללים שחרית בזמן תפילת מנחה.

לאחר פטירת היהודי הקדוש, המשיך את האדמו"רות רבי שמחה בונים מפשיסחא. הוא גיבש את חסידיו, והרגילם לחיות בחבורה סגורה שבה מסתפקים במועט ומשוחררים מגינוני ונימוסי החברה. חסידותו התרכזה בלמדנים ובחריפים והפקירה את ההמונים. הודגש החינוך לעזות רוחנית. דרכו הייתה ללמד שכל אחד מסוגל לשאת את כתר המנהיגות, ואף שרק אחד נבחר, מ"מ כל אחד ואחד מהחסידים ראוי לכך. הוא סבר גם יש לבער את המסתורין מההמונים.

לאחר פטירת רבי בונים, נוצר ספק מי ימשיך את דרכו, עד שתלמידו, רבי מנחם מנדל מורגשטרן מקוצק, הנקרא גם השרף מקוצק, החל למלא את מקומו. חסידותו הייתה שונה מאד משאר החסידיות, בכך שהוא הרחיק את החסידים שבאו לחסות בכנפיו (ובפרט אלו שבאו לבקשו ברכה להצלחה בפרנסתם ושאר ענייני החומר) ודרש מהם התמסרות גדולה על האמת, המתבטאת בתביעות רוחניות גדולות, שכללו סיגופים וצימצום בצורכי הגוף, בריחה מכבוד ומגינוני כבוד, עבודת המידות באופן אינטסיבי תוך דגש על הרחקה מהונאה עצמית.

בזמנו החסידות הצטמצמה לכמאה אברכים בלבד. חסידיו היו עוזבים את משפחותיהם לכמה חודשים, ובאים ללמוד ולתקן את מידותיהם בבית המדרש של רבם. האדמו"ר נהג להסתגר, בעיקר בסוף ימיו, ולא התראה כמעט לאיש. דרכו הייתה הייתה באמירת משפטים קצרים רוויי תוכן. חסידים מספרים שכתביו הרוחניים נשרפו (על ידו או בהוראתו - ?).

לאחר פטירתו, מילא את מקומו בנו רבי דוד[1], ולאחר פטירתו המשיכו בנו רבי חיים ישראל מפילוב, אך מרכז הכובד של החסידות עבר להנהגתו של רבי יצחק מאיר אלתר מגור, בעל חידושי הרי"ם. הנהגתו היתה שונה לחלוטין מקודמו. הוא קרב את כל הרוצים לחסות בצל כנפיו והרחיב את מעגל החסידים לאלפים רבים. הוא נתן דגש מיוחד על הלמדנות, חריפות הבטוי, ולימוד תורה. בניו נפטרו בחייו, אך נכדו, רבי יהודה אריה לייב אלתר המשיך את דרכו.

חתנו של השרף מקוצק, רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב, בעל האבני נזר והאגלי טל, שהיה מחסידי חותנו, ולאחר פטירתו דבק ב... לאחר פטירת רבו, החל "לערוך שולחן" (טיש באידיש) ולנהוג באדמו"רות. לאחר פטירתו, בנו, בעל השם משמואל מילא את מקומו באדמו"רות. שיחותיהם של האב ובנו קובצו בספר "נאות דשא" (שני חלקים).

לקריאה נוספת[edit]

  • סנה בוער בקוצק, הרב מאיר אוריין
  • בית קוצק - האריות שבחבורה, הרב יהודה ליב לוין, הוצאת נחליאל, ירושלים תשי"ט.
  • קוצק, יצחק אריגור, ארץ ישראל תרצ"ו.

הערות שוליים[edit]