יגדל

פיוט המונה בחרוזים את שלוש עשרה עיקרי האמונה, הנאמר בקהילות מסויימות בכל יום לפני או אחרי תפילת שחרית, ובקהילות אחרות גם, או רק, אחרי תפילת ערבית בשבתות ובחגים.

בפיוט זה יש י"ג חרוזים כמספר העיקרים, אבל יש נוסחאות המוסיפות עוד חרוז הפותח במילים: "אלה שלוש עשרה...", ויש מוסיפים עוד חרוז ט"ו: "תורת משה אמת ונבואתו, ברוך עדי עד שם תהילתו", אבל נוסחאות אלה מאוחרות הן.

בדבר מחבר הפיוט רבו ההשערות: יש מיחסים אותו לרמב"ם, יש מיחסים אותו לרשב"ג, יש מיחסים אותו ל"יחיאל ברב ברוך" (הנרמז במילים: "יחיה אל ברב חסדו, ברוך"), יש מיחסים אותו לר' "דניאל בר יהודה" (דיין שחי באיטליה בתחילת האלף השישי), יש מיחסים אותו לרבי שלמה ן' גבירול ויש מיחסים אותו ל"עמנואל הרומי" (הנרמז בחרוז ח' במילים: "לעמו אל").