ידיד נפש

From ויקישיבה
Revision as of 09:42, 20 April 2010 by 212.179.134.33 (talk)
Jump to navigation Jump to search

פיוט שנכתב ע"י רבי אלעזר אזכרי בעל ספר חרדים, שנוהגים לאומרו לפני או אחרי קבלת שבת ובסעודה שלישית.


תוכנו

הפיוט הוא על הגעגועים והכסיפה לקב"ה. ראשי התיבות של תחילת הבתים יוצרים אקרוסטיכון של שם הוי"ה. ספר מטה אפרים כותב עליו: "זֶמֶר יְדִיד נֶפֶשׁ הוּא מַלְהִיב הַלֵּב לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא".

בנוסחו נפלו בסידורים כמה הבדלים, ובסידור רינת ישראל וכן בסידור קורן תוקן הנוסח לנוסח המקורי. בספרו של שלמה טל (עורך סידור רינת ישראל) על השתלשלות נוסח התפילה הוא מביא צילום של כתב יד המחבר שעל פיו תיקן את הנוסח של פיוט זה.

יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן. מְשׁוֹךְ עַבְדְךָ אֶל רְצוֹנֶךָ. יָרוּץ עַבְדְּךָ כְּמוֹ אַיָּל. יִשְׁתַּחֲוֶה אֶל מוּל הֲדָרֶךָ. (כי) יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוֹתֶיךָ מִנּוֹפֶת צוּף וְכָל טָעַם:
הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם. נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ. אָנָא אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ. בְּהַרְאוֹת לָהּ נוֹעַם זִיוֶךָ. אָז תִּתְחַזֵק וְתִתְרַפֵּא. וְהָיְתָה לָהּ שִׂמְחַת (במקור: והיתה לך שפחת) עוֹלָם:
וָתִיק יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ. וְחוּסָ(ה נָא) עַל בֵּן אֲהוּבֶךָ (במקור: אוהבך). כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְ(תִּי) לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶךָ. אֵלֶּה חָמְדָה לִבִּי (במקור: אנא א-לי מחמד ליבי). וְחוּסָה (במקור: חושה) נָא וְאַל תִּתְעַלָּם:
הִגָּלֶה נָא וּפְרוֹס חֲבִיבִ(י) עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ. תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדֶךָ. נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ. מַהֵר אֱהוֹב (במקור: אהוב) כִּי בָא מוֹעֵד וְחָנֵנוּ (במקור: וחנני) כִּימֵי עוֹלָם: