יהואש בן אחזיהו

יהואש (יואש) בן אחזיהו היה מלך יהודה השמיני.

בנם של אחזיהו בן יהורם וצביה מבאר שבע. הומלך בהיותו בן שבע שנים, ומלך ארבעים שנה. יהואש נשאר היחיד מכל צאצאי המלוכה לאחר שסבתו עתליה הרגה את כל בית המלך. דודתו יהושבע, שהיתעה אשתו של יהוידע הכהן הגדול גנבה אותו בהיותו תינוק מבין אחיו המתים והחביאה אותו ואת מיניקתו בעלית קודש הקדשים למשך שש שנים, בהן מלכה עתליה המרשעת. בשנה השביעית, כרת יהוידע ברית עם כל הלויים להמליך את יהואש. לאחר מכן, כרת ברית עם העם שיקבלו עליהם את יהואש, ולאחר מכן באו כל העם לבית הזרה|עבודה הזרה, שברו את המזבחות והרגו את כהני הבעל. עתליה, ששמעה כי ממליכים את יהואש בניגוד לדעתה, באה לבית המקדש כדי למנוע את המלכתו. מיד הוציאוה החוצה והרגוה, ומאז החל יהואש למלוך במשך ארבעים שנה.

כל עוד יהוידע היה חי, עשה יהואש הישר בעני ה'. הוא תיקן תקנות בענין הכסף המובא לבית המקדש, לחיזוק בדק הבית (ראה מלכים ב יב). אולם, אחרי מות יהוידע, שכנעו שרי יהודה את יהואש כי הוא האלהים, שהרי היה בקודש הקדשים במשך שש שנים בלי להינזק. יהואש השתכנע מדבריהם והחל לנהוג בעצמו כאלוה. ה' שלח את חזאל מלך ארם למלחמה על יהואש, ויהואש שלח לו את כל אוצרות בית ה' ובית המלך על מנת שלא ילחם בו. למרות זאת ולמרות הנביאים שהתרו בו, המשיך יהואש בדרכו הרעה, וכאשר זכריה בן יהוידע, שהיה נביא וכהן גדול, הוכיחו, ציווה להרגו, ורגמוהו בבית המקדש ביום הכיפורים שחל להיות בשבת.

לאחר שיהואש לא שב, שלח ה' את חיל ארם שנית, והם הרגו את שרי יהודה. את יהואש הם תפסו ועינו, ובזמן שהיה חולה מהעינויים, באו עבדיו והרגוהו כנקמה על הריגת זכריה. הוא הובא לקבורה בעיר דוד, אולם לא בקברי המלכים. לאחר מותו מלך בנו אמציה.