יהודה בן רבי חייא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(כ' בויקיפדיה)
 
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
|חבריו==
|חבריו==
|תלמידיו=
|תלמידיו=
בית מדרש= ב[[טבריה]]
|בית מדרש= ב[[טבריה]]
|מקום קבורתו=טבריה
|מקום קבורתו=טבריה
}}'''רבי יהודה בן רבי חייא''' היה אמורא בתקופת המעבר בין תנאים לאמוראים, בנם של [[רבי חייא]] ו[[יהודית (אשת רבי חייא)|יהודית]], ותאומו של [[חזקיה (אמורא)|חזקיה]].
}}'''רבי יהודה בן רבי חייא''' היה אמורא בתקופת המעבר בין תנאים לאמוראים, בנם של [[רבי חייא]] ו[[יהודית (אשת רבי חייא)|יהודית]], ותאומו של [[חזקיה (אמורא)|חזקיה]].
שורה 18: שורה 18:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*{{תנאים ואמוראים3 א|100|עמודים=פ"ח-צ'}}
*{{תנאים ואמוראים3|א|100|עמודים=פ"ח-צ'}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־07:01, 17 באוקטובר 2012

חזקיה
תקופתו סוף תקופת התנאים ותחילת תקופת האמוראים
מקום פעילות ארץ ישראל
דור ראשון לאמוראים
בית מדרש בטבריה
רבותיו רבי יהודה הנשיא, רבי חייא
חבריו =
מקום קבורתו טבריה

רבי יהודה בן רבי חייא היה אמורא בתקופת המעבר בין תנאים לאמוראים, בנם של רבי חייא ויהודית, ותאומו של חזקיה.

אמרותיו מוזכרות בתלמוד פעמים רבות, בעיקר בסדר קדשים[1].

בהגיעו לפרקו נשא את בתו של רבי ינאי. לאחר נישואיו הלך ללמוד בבית המדרש כל השבוע, ובשבת היה מגיע הביתה, כשלפניו הולך עמוד של אש. באחת מהפעמים, הוא היה שקוע בסוגיא תלמודית ולא שם לב שכבר הגיע הזמן שבו נהג לבוא לביתו, לקיים את מצוות עונה שזמנה לתלמידי חכמים היא פעם בשבוע. כאשר שמע מכך חותנו רבי ינאי, הוא נענה: כנראה שהוא נפטר, שכן לוּ היה בחיים, וודאי שלא היה מבטל את מצוות העונה. לפי הסבר חכמי התלמוד, דבריו של רבי ינאי היו "כשגגה היוצאת מלפני השליט" כלומר - דבריו של צדיק מוכרחים להתקיים גם אם לא התכווין לקיומם, ויהודה חתנו נפטר‏[2].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מוזכר בסנהדרין לז ב זבחים יא ב, זבחים יט א, זבחים כה א, מנחות י ב, ומנחות כו א
  2. כתובות סב ב