Open main menu

יונה בן אמתי

יונה בן אמִתַי היה נביא בימי ירבעם בן יואש מלך ישראל. הוא כתב את ספר יונה, החמישי מתרי עשר בכתבי הקודש.

נבואתו בימי ירבעם בן יואש מזכירה את מעשיהו בנינוה, שני המקרים נהפך הגורל "מרעה לטובה" כמו שכתוב במסכת יבמות.

Contents

ייחוסו ומשפחתוEdit

לדעת "הסדר עולם" הוא אחד מבני הנביאים אשר אלישע הנביא שלח למשוך את יהוא בן נמשי למלך ישראל. לפי תני דבי ר' אליעזר, הוא היה בן הצרפתית שהחיה אליהו הנביא.

אביו היה מהעיר "גת החפר" בגבול נחלת שבט זבולון ואימו משבט אשר.

אשתו הייתה בן העולות לרגל למרות שמדובר במצות עשה שהזמן גרמא (עי' עירובין צו.).

שלושת השליחויותEdit

ילקוט שמעוני מתאר את שלושת השליחויות של יונה הנביא וכן מביא את הסיבה לסירובו לצאת לנינוה:

וכך הדרשן פותח את מאמר ולמה ברח:

  • שפעם ראשונה שלחו להשיב את ערי ישראל, ועמדו (שמעו את) דבריו, שנאמר הוא השיב את ערי ישראל (להלן).
  • פעם שנית שלחו על ירושלים להחריבה, כיון שעשו תשובה עשה הקב"ה ברוב רחמיו ונחם על הרעה ולא החריבה וקראו אותו נביא השקר.
  • פעם שלישית שלחו אל נינוה להחריבה.

ממשיך הפרשן:

"דן יונה בינו לבין עצמו ואמר יודע אני שהגוים קרובי תשובה הם ויעשו תשובה ומשלה רוגזי על ישראל (וישראל מרוגזים עלי), ולא די שישראל קורין אותי נביא השקר, אלא אף עובדי אלילים קורין אותי נביא השקר. אברח למקום שאין כבודו שם".

גורל נינוה וגורל ממלכת ישראלEdit

בספר יונה (יונה א, ב) מובא תאור של מעשהו היחידי, אשר מפורט לאורך כל הספר:

"קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ: כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי".

יונה הנביא מוזכר בספר מלכים (ב יד, כה-כז) בתור הנביא בימי ירבעם (השני) בן יואש מלך ישראל:

"הוּא, הֵשִׁיב אֶת-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, מִלְּבוֹא חֲמָת, עַד-יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה', אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד-עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי הַנָּבִיא, אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר. כִּי-רָאָה ה' אֶת-עֳנִי יִשְׂרָאֵל, מֹרֶה מְאֹד; וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב, וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל. וְלֹא-דִבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת-שֵׁם יִשְׂרָאֵל, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; וַיּוֹשִׁיעֵם, בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן-יוֹאָשׁ".

חז"ל (יבמות צח.) מקשרים בין גורלה של ממלכת ישראל לבין גורל העיר נינוה:

"אמר מר: ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר - שנית דברה עמו שכינה שלישית לא דברה עמו.
והא כתיב (מלכים ב יד, כה): "הוא השיב [את] גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא". אמר רבינא על עסקי נינוה, קאמר רב נחמן בר יצחק אמר: הכי קאמר כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו הנביא, כשם שנהפך לנינוה מרעה לטובה כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה".

היכן קבור יונהEdit

לפי מסורות המוסלמיות, קברו של יונה הנביא מצוי, במקומות הבאים:

  • בכפר הערבי "משהד" ליד נצרת - מזהים במסגד את קברו. ההר מזרחית לעיר כונה "הר יונה". ייתכן כי הכפר ממוקם ב"גת החפר" - בגבול נחלת שבט זבולון, עיר מולדתו.
זאב וילנאי כותב במדריך הגליל, משנת 1954, כי קברו ידוע מהמאה ה-4. בימי הביניים היו יהודים רבים מבקרים בו ומשתטחים על קברו. רבי פתחיה בקר במקום בשנת 1180 וכותב על שומר הקבר: "וכשהיהודים באים הוא מקבל אותם בסבר פנים יפות, ואומר להם: יונה בן אמתי יהודי היה. לכך ראוי לכם לאכול משלו - ומאכיל הפירות ליהודים". הכפר נקרא "משהד", מהמילה "שהיד" - שמובנה קדוש - על שם קברו הקדוש של יונה. בקרבתו תורבה בשם :חירבת א-זרע - מקומה של גת-חפר המקראית.
  • ביפו - העיר ממנה יצא לשליחותו.
  • בחלחול - עיר בהרי יהודה
  • באשדוד - גבעה מזרחית לנמל המכונה היום גבעת יונה. היה במקום מקום קדוש לערבים בשם "נבי א-יונס".

ענייני נוספיםEdit

הדג שבלע את יונה - ר' תבנית:הידעת?/כ"א טבת ה'תשס"ט


קישורים חיצונייםEdit