יצחק רבין

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מתוך הויקיפדיה העברית: יִצְחָק רַבִּין (ראש חודש א' באדר ה'תרפ"ב, 1 במרץ 1922 – י"ב בחשוון ה'תשנ"ו, 4 בנובמבר 1995) היה הרמטכ"ל השביעי של צה"ל וראש ממשלת ישראל החמישי ויו"ר מפלגת המערך-מפלגת העבודה. יצחק רבין נולד בירושלים. הוריו, רוזה כהן ונחמיה רבין, היו מחלוצי העלייה השלישית וחברי מפלגת אחדות העבודה.

אמו של רבין, רוזה לבית כהן (שכונתה "רוזה האדומה"), נולדה בשנת 1890 במוהילב שבבלארוס. אביה, יצחק, היה רב ואיש חב"ד שהתנגד לציונות, אך רוזה ביקשה ללמוד לימודים כלליים, ולמדה בנעוריה בגימנסיה הנוצרית לבנות בהומל. מגיל צעיר נמשכה אחר חוגים מהפכניים והייתה פעילה חברתית ופוליטית. בשנת 1919 עלתה לארץ ישראל כנוסעת סמויה בספינה "רוסלאן", הנחשבת למבשרת העלייה השלישית. תחילה התיישבה במושבה כנרת ולאחר מכן עקרה לירושלים, שבה הכירה את נחמיה רבין, והשניים נישאו בשנת 1921. יצחק רבין קרוי על שם סבו, יצחק כהן. דרך אמו קשור יצחק רבין בקשרי משפחה גם לדוד הכהן (בן-דודה של אמו), ומכאן למשפחות רופין, סוקניק (ידין), ידלין ואחרים.

תרומתו לעולם הישיבות[עריכה]

בתקופת שלטון רבין עולם הישיבות פרח וצמח כלכלית בהיותו מפרגן לתרבות ישראל ונשמע לדברי מרן רב עובדיה יוסף לתת כתף תומכת לתלמודי תורה ומוסדות יהודים.