יקיר: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
הוא נוסד באדר א' תשמ"א, (פברואר 1981), ע"י גרעין של משפחות דתיות, שהתארגנו להקמת ישוב קהילתי דתי במערב השומרון. הוא הוקם יחד עם הישובים עם היישובים [[עמנואל]] ו[[נופים]] על מנת ליישב אזור שבו לא ישבו ישראלים. | הוא נוסד באדר א' תשמ"א, (פברואר 1981), ע"י גרעין של משפחות דתיות, שהתארגנו להקמת ישוב קהילתי דתי במערב השומרון. הוא הוקם יחד עם הישובים עם היישובים [[עמנואל]] ו[[נופים]] על מנת ליישב אזור שבו לא ישבו ישראלים. | ||
ההזדמנות לכך באה, כאשר הוחלט על סלילת "כביש 5066", המחבר בין צומת יקיר גדול שעל "כביש 505" - "חוצה שומרון" בדרום עם צומת | ההזדמנות לכך באה, כאשר הוחלט על סלילת "כביש 5066", המחבר בין צומת יקיר גדול שעל "כביש 505" - "חוצה שומרון" בדרום עם צומת עמנואל ב כביש 55 בצפון. הכביש נחשב ל"דרך נוף" ומן היפות בשומרון וחוצה את [[נחל קנה]]. הכביש הושלם בשנת 1982 . | ||
==שם הישוב== | ==שם הישוב== | ||
שמו של היישוב הוא מהפסוק בספר [[ירמיהו]]: "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים | שמו של היישוב הוא מהפסוק בספר [[ירמיהו]]: "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי-מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ, זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד; עַל-כֵּן, הָמוּ מֵעַי לוֹ--רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ, נְאֻם-ה'" {{מקור|תנ"ך:ירמיהו ל"א י"ט$ירמיהו ל"א, י"ט}}שכן היישוב שוכן בתחום נחלת [[שבט אפרים]], וכן על שמו של הטייס [http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=77124 יקיר נווה] שנפל עם מטוסו ל[[כנרת]] בשנת [[1962]], ומקום קבורתו לא נודע. | ||
[[נחלת שבט אפרים]] הייתה מדרום ל[[נחל קנה]] והישוב יקיר כלול בתחומה. וכך מתואר הגבול הצפוני של הנחלה ב[[ספר יהושע]]: " וַיְהִי גְבוּל-מְנַשֶּׁה, מֵאָשֵׁר, הַמִּכְמְתָת, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי שְׁכֶם; וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל-הַיָּמִין, אֶל-יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ. ח לִמְנַשֶּׁה, הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ; וְתַפּוּחַ אֶל-גְּבוּל מְנַשֶּׁה, לִבְנֵי אֶפְרָיִם. וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה נֶגְבָּה לַנַּחַל, עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, עָרֵי מְנַשֶּׁה; וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפוֹן לַנַּחַל, וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה" {{מקור|תנ"ך:יהושע י"ז ז'-ט'$יהושע י"ז, ז'-ט'}} | [[נחלת שבט אפרים]] הייתה מדרום ל[[נחל קנה]] והישוב יקיר כלול בתחומה. וכך מתואר הגבול הצפוני של הנחלה ב[[ספר יהושע]]: " וַיְהִי גְבוּל-מְנַשֶּׁה, מֵאָשֵׁר, הַמִּכְמְתָת, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי שְׁכֶם; וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל-הַיָּמִין, אֶל-יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ. ח לִמְנַשֶּׁה, הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ; וְתַפּוּחַ אֶל-גְּבוּל מְנַשֶּׁה, לִבְנֵי אֶפְרָיִם. וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה נֶגְבָּה לַנַּחַל, עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, עָרֵי מְנַשֶּׁה; וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפוֹן לַנַּחַל, וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה" {{מקור|תנ"ך:יהושע י"ז ז'-ט'$יהושע י"ז, ז'-ט'}} | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
יקיר שוכנת מעל הגדה הדרומית של נחל קנה . בעמק נחל קנה יש מעיינות שופעים, פלגי מים, צמחיה טבעית והתנחלות של משפחות ערביות אחדות. | יקיר שוכנת מעל הגדה הדרומית של נחל קנה . בעמק נחל קנה יש מעיינות שופעים, פלגי מים, צמחיה טבעית והתנחלות של משפחות ערביות אחדות. | ||
מהישוב יקיר ניתן לרדת לשמורת הטבע. בשמורה "פארק אזורי" על-שם סא"ל אורי בר-און, יוזם הישוב, הכולל פינת בה מוצגים [[שבעת המינים]] בהם משטבחת [[ארץ ישראל]], [[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]] וצמחי תבלין וריח. ממנו תצפית על האזור עם שילוט המורה עך האתרים מסביבו | מהישוב יקיר ניתן לרדת לשמורת הטבע. בשמורה "פארק אזורי" על-שם סא"ל אורי בר-און, יוזם הישוב, הכולל פינת בה מוצגים [[שבעת המינים]] בהם משטבחת [[ארץ ישראל]], [[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]] וצמחי תבלין וריח. ממנו תצפית על האזור עם שילוט המורה עך האתרים מסביבו מאריאל בדרום עד הרי השומרון בצפון. | ||
השמורה היא בתחום המורדות אל הבקעה בה נמצא נחל קנה, היורד מהרי שכם ןמגיע עד [[ים תיכון|הים התיכון]]. במורד מהישוב לנחל מצוי חורש ים תיכוני הכולל אלון מצוי ו אלה ארצישראלית . מסלולי הליכה רבים עוברים באפיק הנחלה. | השמורה היא בתחום המורדות אל הבקעה בה נמצא נחל קנה, היורד מהרי שכם ןמגיע עד [[ים תיכון|הים התיכון]]. במורד מהישוב לנחל מצוי חורש ים תיכוני הכולל אלון מצוי ו אלה ארצישראלית . מסלולי הליכה רבים עוברים באפיק הנחלה. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
מהישוב ניתן להגיע לחווה "חי-בר", בה ניתן לצפות ב[[בעל חיים|בעלי חיים]] החיים בסביבה הטבעית. החי-בר שהוא כעין "מיני-ספארי" מצויות החיות הבאות: [[יעל|יעלים]], [[אייל]] נקוד (המכונה בפי הילדים "במבי", למות, אמו, רקונים, קופים [[איגואנות ודורבנים. | מהישוב ניתן להגיע לחווה "חי-בר", בה ניתן לצפות ב[[בעל חיים|בעלי חיים]] החיים בסביבה הטבעית. החי-בר שהוא כעין "מיני-ספארי" מצויות החיות הבאות: [[יעל|יעלים]], [[אייל]] נקוד (המכונה בפי הילדים "במבי", למות, אמו, רקונים, קופים [[איגואנות ודורבנים. | ||
קיימים במקום פינות האכלה, חדר זוחלים , מתקן דגירה ופינה לליטוף בעלי חיים. | |||
הביקור הוא בתיאום מראש. | הביקור הוא בתיאום מראש. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
בישוב [[בית ספר]] [[ממלכתי דתי]] יסודי המשרת את הישובים הסמוכים [[רבבה]] , [[נטפים]] ועוד . בית הספר זכה לאות הצטיינות מ משרד החינוך והתרבות . | בישוב [[בית ספר]] [[ממלכתי דתי]] יסודי המשרת את הישובים הסמוכים [[רבבה]] , [[נטפים]] ועוד . בית הספר זכה לאות הצטיינות מ משרד החינוך והתרבות . | ||
בישוב קיימים עסקים אחדים: לאספקת מוצרי עזרה ראשונה , מסגריה | בישוב קיימים עסקים אחדים: לאספקת מוצרי עזרה ראשונה, מסגריה , בית מלאכה לשלטים ומכולת . | ||
מבנה [[בית הכנסת]] הוא רב תכליתי וכולל אולם מרכזי בו מתפללים לפי [[נוסח ספרד]], אולם אחד לפי [[נוסח עדות המזרח]] ושלישי בנוסח [[יהדות תימן]]. בנוסף לכך מצויה במקום [[ספריה]] תורנית עשירה. בישוב קיים [[מקווה טהרה]] | מבנה [[בית הכנסת]] הוא רב תכליתי וכולל אולם מרכזי בו מתפללים לפי [[נוסח ספרד]], אולם אחד לפי [[נוסח עדות המזרח]] ושלישי בנוסח [[יהדות תימן]]. בנוסף לכך מצויה במקום [[ספריה]] תורנית עשירה. בישוב קיים [[מקווה טהרה]] | ||
גרסה מ־23:36, 30 במרץ 2009
|
|
יקיר הוא יישוב קהילתי דתי באזור השומרון ליד העיר אריאל השייך ל"מועצה אזורית שומרון". הישוב מונה 250 משפחות לאחר סיום איכלוס השכונה הצפונית שלו.
הוא נוסד באדר א' תשמ"א, (פברואר 1981), ע"י גרעין של משפחות דתיות, שהתארגנו להקמת ישוב קהילתי דתי במערב השומרון. הוא הוקם יחד עם הישובים עם היישובים עמנואל ונופים על מנת ליישב אזור שבו לא ישבו ישראלים.
ההזדמנות לכך באה, כאשר הוחלט על סלילת "כביש 5066", המחבר בין צומת יקיר גדול שעל "כביש 505" - "חוצה שומרון" בדרום עם צומת עמנואל ב כביש 55 בצפון. הכביש נחשב ל"דרך נוף" ומן היפות בשומרון וחוצה את נחל קנה. הכביש הושלם בשנת 1982 .
שם הישוב
שמו של היישוב הוא מהפסוק בספר ירמיהו: "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי-מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ, זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד; עַל-כֵּן, הָמוּ מֵעַי לוֹ--רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ, נְאֻם-ה'" ירמיהו ל"א, י"טשכן היישוב שוכן בתחום נחלת שבט אפרים, וכן על שמו של הטייס יקיר נווה שנפל עם מטוסו לכנרת בשנת 1962, ומקום קבורתו לא נודע.
נחלת שבט אפרים הייתה מדרום לנחל קנה והישוב יקיר כלול בתחומה. וכך מתואר הגבול הצפוני של הנחלה בספר יהושע: " וַיְהִי גְבוּל-מְנַשֶּׁה, מֵאָשֵׁר, הַמִּכְמְתָת, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי שְׁכֶם; וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל-הַיָּמִין, אֶל-יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ. ח לִמְנַשֶּׁה, הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ; וְתַפּוּחַ אֶל-גְּבוּל מְנַשֶּׁה, לִבְנֵי אֶפְרָיִם. וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה נֶגְבָּה לַנַּחַל, עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, עָרֵי מְנַשֶּׁה; וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפוֹן לַנַּחַל, וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה" יהושע י"ז, ז'-ט'
מיקום
יקיר שוכנת מעל הגדה הדרומית של נחל קנה . בעמק נחל קנה יש מעיינות שופעים, פלגי מים, צמחיה טבעית והתנחלות של משפחות ערביות אחדות.
מהישוב יקיר ניתן לרדת לשמורת הטבע. בשמורה "פארק אזורי" על-שם סא"ל אורי בר-און, יוזם הישוב, הכולל פינת בה מוצגים שבעת המינים בהם משטבחת ארץ ישראל, ארבעת המינים לחג הסוכות וצמחי תבלין וריח. ממנו תצפית על האזור עם שילוט המורה עך האתרים מסביבו מאריאל בדרום עד הרי השומרון בצפון.
השמורה היא בתחום המורדות אל הבקעה בה נמצא נחל קנה, היורד מהרי שכם ןמגיע עד הים התיכון. במורד מהישוב לנחל מצוי חורש ים תיכוני הכולל אלון מצוי ו אלה ארצישראלית . מסלולי הליכה רבים עוברים באפיק הנחלה.
מהישוב ניתן להגיע לחווה "חי-בר", בה ניתן לצפות בבעלי חיים החיים בסביבה הטבעית. החי-בר שהוא כעין "מיני-ספארי" מצויות החיות הבאות: יעלים, אייל נקוד (המכונה בפי הילדים "במבי", למות, אמו, רקונים, קופים [[איגואנות ודורבנים.
קיימים במקום פינות האכלה, חדר זוחלים , מתקן דגירה ופינה לליטוף בעלי חיים.
הביקור הוא בתיאום מראש.
שירותים
בישוב בית ספר ממלכתי דתי יסודי המשרת את הישובים הסמוכים רבבה , נטפים ועוד . בית הספר זכה לאות הצטיינות מ משרד החינוך והתרבות .
בישוב קיימים עסקים אחדים: לאספקת מוצרי עזרה ראשונה, מסגריה , בית מלאכה לשלטים ומכולת .
מבנה בית הכנסת הוא רב תכליתי וכולל אולם מרכזי בו מתפללים לפי נוסח ספרד, אולם אחד לפי נוסח עדות המזרח ושלישי בנוסח יהדות תימן. בנוסף לכך מצויה במקום ספריה תורנית עשירה. בישוב קיים מקווה טהרה
ביקיר אולם אירועים בו מתקיימות הפעילויות הציבוריות.
בר בי רב דחד יומא
בבית הכנסת של הישוב מתקיים בר בי רב דחד יומא פעמיים בשנה: לפני חג הפסח ולפני הימים הנוראים לתושבי האזור. משתתפים בו גברים, נשים וצעירים. המרצים הם ראשי ישיבות ורבני ערים.
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
הכניסה לבאים בבית הכנסת
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
בתפילת מנחה
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
תוכנית הכנס
קישורים חיצוניים
- יקיר - באתר המועצה האזורית שומרון