יקיר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Jakir.JPG|left|thumb|250px|מדריך התמצאות בישוב]]
'''יקיר''' הוא יישוב קהילתי דתי באזור [[השומרון]] ליד העיר  [[אריאל]] השייך ל"מועצה אזורית שומרון". הישוב מונה 250 משפחות לאחר סיום איכלוס השכונה הצפונית שלו.
'''יקיר''' הוא יישוב קהילתי דתי באזור [[השומרון]] ליד העיר  [[אריאל]] השייך ל"מועצה אזורית שומרון". הישוב מונה 250 משפחות לאחר סיום איכלוס השכונה הצפונית שלו.


שורה 7: שורה 5:
ההזדמנות לכך באה, כאשר הוחלט על סלילת "כביש 5066",  המחבר בין צומת יקיר גדול שעל "כביש 505" - "חוצה שומרון"  בדרום עם צומת  עמנואל  ב כביש 55 בצפון. הכביש נחשב ל"דרך נוף" ומן היפות בשומרון וחוצה את [[נחל קנה]]. הכביש הושלם  בשנת  1982 .
ההזדמנות לכך באה, כאשר הוחלט על סלילת "כביש 5066",  המחבר בין צומת יקיר גדול שעל "כביש 505" - "חוצה שומרון"  בדרום עם צומת  עמנואל  ב כביש 55 בצפון. הכביש נחשב ל"דרך נוף" ומן היפות בשומרון וחוצה את [[נחל קנה]]. הכביש הושלם  בשנת  1982 .


==שם הישוב==
==שם הישוב ומקומו בנחלת שבט אפרים==
[[תמונה:ENTRANCE_TO_JAKIR.JPG|left|thumb|250px|הכניסה חישוב]]
שמו של היישוב הוא מהפסוק בספר [[ירמיהו]]: "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי-מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ, זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד; עַל-כֵּן, הָמוּ מֵעַי לוֹ--רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ, נְאֻם-ה'" {{מקור|תנ"ך:ירמיהו ל"א י"ט$ירמיהו ל"א, י"ט}}שכן היישוב שוכן בתחום נחלת [[שבט אפרים]], וכן על שמו של הטייס [http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=77124 יקיר נווה] שנפל עם מטוסו ל[[כנרת]] בשנת [[1962]], ומקום קבורתו לא נודע.  
 
שמו של היישוב הוא מהפסוק בספר [[ירמיהו]]: "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי-מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ, זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד; עַל-כֵּן, הָמוּ מֵעַי לוֹ--רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ, נְאֻם-ה'" {{מקור|תנ"ך:ירמיהו ל"א י"ט$ירמיהו ל"א, י"ט}}שכן היישוב שוכן בתחום נחלת [[שבט אפרים]], וכן על שמו של הטייס [http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=77124 יקיר נווה] שנפל עם מטוסו ל[[כנרת]] בשנת [[1962]], ומקום קבורתו לא נודע.  


[[נחלת שבט אפרים]] הייתה מדרום ל[[נחל קנה]] והישוב יקיר כלול בתחומה. וכך מתואר הגבול הצפוני של הנחלה  ב[[ספר יהושע]]: " וַיְהִי גְבוּל-מְנַשֶּׁה, מֵאָשֵׁר, הַמִּכְמְתָת, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי שְׁכֶם; וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל-הַיָּמִין, אֶל-יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ.  ח לִמְנַשֶּׁה, הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ; וְתַפּוּחַ אֶל-גְּבוּל מְנַשֶּׁה, לִבְנֵי אֶפְרָיִם.  וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה נֶגְבָּה לַנַּחַל, עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, עָרֵי מְנַשֶּׁה; וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפוֹן לַנַּחַל, וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה" {{מקור|תנ"ך:יהושע י"ז ז'-ט'$יהושע י"ז, ז'-ט'}}
[[נחלת שבט אפרים]] הייתה מדרום ל[[נחל קנה]] והישוב יקיר כלול בתחומה. וכך מתואר הגבול הצפוני של הנחלה  ב[[ספר יהושע]]: " וַיְהִי גְבוּל-מְנַשֶּׁה, מֵאָשֵׁר, הַמִּכְמְתָת, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי שְׁכֶם; וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל-הַיָּמִין, אֶל-יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ.  ח לִמְנַשֶּׁה, הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ; וְתַפּוּחַ אֶל-גְּבוּל מְנַשֶּׁה, לִבְנֵי אֶפְרָיִם.  וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה נֶגְבָּה לַנַּחַל, עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, עָרֵי מְנַשֶּׁה; וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפוֹן לַנַּחַל, וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה" {{מקור|תנ"ך:יהושע י"ז ז'-ט'$יהושע י"ז, ז'-ט'}}


==מיקום==
==מיקום==
שורה 18: שורה 14:
יקיר שוכנת מעל הגדה הדרומית של  נחל קנה . בעמק נחל קנה  יש מעיינות שופעים, פלגי מים, צמחיה טבעית והתנחלות של  משפחות ערביות אחדות.
יקיר שוכנת מעל הגדה הדרומית של  נחל קנה . בעמק נחל קנה  יש מעיינות שופעים, פלגי מים, צמחיה טבעית והתנחלות של  משפחות ערביות אחדות.


מהישוב יקיר ניתן לרדת לשמורת הטבע. בשמורה  "פארק אזורי" על-שם סא"ל  אורי בר-און, יוזם הישוב,  הכולל  פינת בה מוצגים [[שבעת המינים]] בהם משטבחת [[ארץ ישראל]], [[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]] וצמחי תבלין וריח. ממנו תצפית על האזור עם שילוט המורה עך האתרים מסביבו מאריאל  בדרום עד הרי השומרון בצפון.
השמורה היא בתחום המורדות אל הבקעה בה נמצא נחל קנה, היורד מהרי שכם ןמגיע עד [[ים תיכון|הים התיכון]]. במורד מהישוב לנחל מצוי  חורש ים תיכוני  הכולל  אלון מצוי  ו אלה ארצישראלית . מסלולי הליכה רבים עוברים באפיק הנחלה.
מהישוב ניתן להגיע לחווה "חי-בר", בה ניתן לצפות ב[[בעל חיים|בעלי חיים]] החיים בסביבה הטבעית. החי-בר שהוא כעין "מיני-ספארי" מצויות החיות הבאות:  [[יעל|יעלים]], [[אייל]] נקוד (המכונה בפי הילדים "במבי", למות, אמו, רקונים, קופים [[איגואנות  ודורבנים.
קיימים במקום פינות האכלה, חדר זוחלים , מתקן דגירה ופינה לליטוף בעלי חיים.
הביקור הוא בתיאום מראש.
==שירותים==
בישוב [[בית ספר]] [[ממלכתי דתי]] יסודי המשרת את הישובים הסמוכים [[רבבה]] , [[נטפים]] ועוד . בית הספר זכה לאות הצטיינות מ משרד החינוך והתרבות .


בישוב קיימים עסקים אחדים: לאספקת מוצרי  עזרה ראשונה, מסגריה , בית מלאכה לשלטים  ומכולת .
==שירותי דת==


מבנה [[בית הכנסת]] הוא רב תכליתי וכולל אולם מרכזי בו מתפללים לפי [[נוסח ספרד]], אולם אחד לפי [[נוסח עדות המזרח]] ושלישי בנוסח [[יהדות תימן]]. בנוסף לכך מצויה במקום [[ספריה]] תורנית עשירה. בישוב קיים [[מקווה טהרה]]
בישוב [[בית ספר]] [[ממלכתי דתי]] יסודי המשרת את הישובים הסמוכים [[רבבה]], [[נטפים]] ועוד. בית הספר זכה לאות הצטיינות ממשרד החינוך והתרבות.


ביקיר אולם אירועים בו מתקיימות הפעילויות הציבוריות.
מבנה [[בית הכנסת]] הוא רב תכליתי וכולל אולם מרכזי בו מתפללים לפי [[נוסח ספרד]], אולם אחד לפי [[נוסח עדות המזרח]] ושלישי בנוסח [[יהדות תימן]]. בנוסף לכך מצויה במקום [[ספריה]] תורנית עשירה. בישוב קיים [[מקווה טהרה]].


==בר בי רב דחד יומא==
==בר בי רב דחד יומא==
שורה 42: שורה 25:
בבית הכנסת של הישוב מתקיים [[בר בי רב דחד יומא]] פעמיים בשנה: לפני [[חג הפסח]] ולפני ה[[ימים נוראים|ימים הנוראים]] לתושבי האזור. משתתפים בו גברים, נשים וצעירים. המרצים הם ראשי [[ישיבה|ישיבות]] ו[[רב|רבני]] [[עיר|ערים]].
בבית הכנסת של הישוב מתקיים [[בר בי רב דחד יומא]] פעמיים בשנה: לפני [[חג הפסח]] ולפני ה[[ימים נוראים|ימים הנוראים]] לתושבי האזור. משתתפים בו גברים, נשים וצעירים. המרצים הם ראשי [[ישיבה|ישיבות]] ו[[רב|רבני]] [[עיר|ערים]].


<gallery widths="230px" heights="250px" perrow="3">
תמונה:Ikir ba mi rav1.JPG| הכניסה לבאים בבית הכנסת
תמונה:Ikir ba mi rav6.JPG|בתפילת מנחה
תמונה:IAKIR_BE_RAV_7.JPG|תוכנית הכנס
</gallery>


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה אחרונה מ־01:28, 22 ביוני 2012

יקיר הוא יישוב קהילתי דתי באזור השומרון ליד העיר אריאל השייך ל"מועצה אזורית שומרון". הישוב מונה 250 משפחות לאחר סיום איכלוס השכונה הצפונית שלו.

הוא נוסד באדר א' תשמ"א, (פברואר 1981), ע"י גרעין של משפחות דתיות, שהתארגנו להקמת ישוב קהילתי דתי במערב השומרון. הוא הוקם יחד עם הישובים עם היישובים עמנואל ונופים על מנת ליישב אזור שבו לא ישבו ישראלים.

ההזדמנות לכך באה, כאשר הוחלט על סלילת "כביש 5066", המחבר בין צומת יקיר גדול שעל "כביש 505" - "חוצה שומרון" בדרום עם צומת עמנואל ב כביש 55 בצפון. הכביש נחשב ל"דרך נוף" ומן היפות בשומרון וחוצה את נחל קנה. הכביש הושלם בשנת 1982 .

שם הישוב ומקומו בנחלת שבט אפרים[עריכה]

שמו של היישוב הוא מהפסוק בספר ירמיהו: "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי-מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ, זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד; עַל-כֵּן, הָמוּ מֵעַי לוֹ--רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ, נְאֻם-ה'" ירמיהו ל"א, י"טשכן היישוב שוכן בתחום נחלת שבט אפרים, וכן על שמו של הטייס יקיר נווה שנפל עם מטוסו לכנרת בשנת 1962, ומקום קבורתו לא נודע.

נחלת שבט אפרים הייתה מדרום לנחל קנה והישוב יקיר כלול בתחומה. וכך מתואר הגבול הצפוני של הנחלה בספר יהושע: " וַיְהִי גְבוּל-מְנַשֶּׁה, מֵאָשֵׁר, הַמִּכְמְתָת, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי שְׁכֶם; וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל-הַיָּמִין, אֶל-יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ. ח לִמְנַשֶּׁה, הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ; וְתַפּוּחַ אֶל-גְּבוּל מְנַשֶּׁה, לִבְנֵי אֶפְרָיִם. וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה נֶגְבָּה לַנַּחַל, עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, עָרֵי מְנַשֶּׁה; וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפוֹן לַנַּחַל, וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה" יהושע י"ז, ז'-ט'

מיקום[עריכה]

יקיר שוכנת מעל הגדה הדרומית של נחל קנה . בעמק נחל קנה יש מעיינות שופעים, פלגי מים, צמחיה טבעית והתנחלות של משפחות ערביות אחדות.


שירותי דת[עריכה]

בישוב בית ספר ממלכתי דתי יסודי המשרת את הישובים הסמוכים רבבה, נטפים ועוד. בית הספר זכה לאות הצטיינות ממשרד החינוך והתרבות.

מבנה בית הכנסת הוא רב תכליתי וכולל אולם מרכזי בו מתפללים לפי נוסח ספרד, אולם אחד לפי נוסח עדות המזרח ושלישי בנוסח יהדות תימן. בנוסף לכך מצויה במקום ספריה תורנית עשירה. בישוב קיים מקווה טהרה.

בר בי רב דחד יומא[עריכה]

בבית הכנסת של הישוב מתקיים בר בי רב דחד יומא פעמיים בשנה: לפני חג הפסח ולפני הימים הנוראים לתושבי האזור. משתתפים בו גברים, נשים וצעירים. המרצים הם ראשי ישיבות ורבני ערים.


קישורים חיצוניים[עריכה]

  • יקיר - באתר המועצה האזורית שומרון

הערות שוליים[עריכה]