ישיבת בני עקיבא אהל שלמה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 12: שורה 12:


== ממשיך דרכו==
== ממשיך דרכו==
לאחר פטירתו של הרב סילברט מונה [[הרב ישראל ליפשיץ]] למחליפו וממשיך דרכו. הוא נושא בתפקיד עד לשנה זו ועתיד לפרוש לגמלאות לקראת שנה"ל תשע"ג.
לאחר פטירתו של הרב סילברט מונה [[הרב ישראל ליפשיץ]] למחליפו וממשיך דרכו. בסוף שנת תשע"ג פרש הרב ליפשיץ לגמלאות, ואת מקומו תפס [[הרב רחמים פיניש]], שכיהן עד אז כר"מ בישיבה.


== צוות הישיבה==
== צוות הישיבה==

גרסה אחרונה מ־16:52, 2 באוקטובר 2012

ישיבת בני עקיבא "אהל שלמה"-קרית וולפסון היא ישיבה תיכונית השייכת למרכז ישיבות בני עקיבא, השוכנת בבאר שבע.

נוסדה בשנת תשכ"ג בשכונה ד' בצפון העיר.


שיקום ומיסוד הישיבה[עריכה]

בשנת תשכ"ג, תקופה קצרה לאחר הקמת הישיבה התבקש הרב אברהם סילברט ע"י הרב משה צבי נריה לעבור לבאר שבע, לשקם ולהנהיג את הישיבה שהוקמה זה עתה ונקלעה לקשיים ולבעיות חמורות. הוא עבר לבאר שבע באותה שנה. תוך מספר חודשים שיקם את הישיבה, בעזרתו של הנדבן סר אייזיק וולפסון. הישיבה פרחה ועלתה במהירות רבה, ורוב תלמידי באר שבע והנגב למדו בה. הוא הדגיש, מלבד הצד החינוכי והלימודי גם את הצד האסטתי בישיבה, ודאג ליופיה ולנקיונה של הישיבה. גם מבחינה לימודית שגשגה הישיבה, והיא אף זכתה בפרס החינוך הארצי. הוא הנהיג את הישיבה ועמד בראשה ביד רמה עד לפטירתו. נחשב למחנך דגול והיה נערץ מאד על ידי אלפי תלמידיו. בשנת תש"מ חלה במחלת הסרטן, ונפטר ממנה בהיותו בן 47 שנים בלבד, בשבת פרשת "תולדות", כ"ט בחשוון תשמ"א. הלוויתו, שכללה אלפי אנשים, ביניהם רבנים, אנשי ציבור, תלמידיו ומוקירי זכרו, יצאה מהיכל הישיבה לחלקת הרבנים בבית העלמין הישן בעיר. על שמו נקראים רחוב סמוך לישיבה, וכן גמ"ח "וירץ אברהם" שהוקם בישיבה על ידי תלמידיו, ומחלק מזון למשפחות נזקקות מדי שבוע.

ממשיך דרכו[עריכה]

לאחר פטירתו של הרב סילברט מונה הרב ישראל ליפשיץ למחליפו וממשיך דרכו. בסוף שנת תשע"ג פרש הרב ליפשיץ לגמלאות, ואת מקומו תפס הרב רחמים פיניש, שכיהן עד אז כר"מ בישיבה.

צוות הישיבה[עריכה]

לצידו של הרב ליפשיץ בהנהלת הישיבה, עמדו בשלושים השנים האחרונות מר מאיר גוטמן כמנכ"ל והרב ליפא פרידמן כמנהל התיכון.

הישיבה ומוסדותיה[עריכה]

כיום מונה הישיבה על מוסדותיה כ-1500 תלמידים ותלמידות החל מגני ילדים ובתי ספר תורניים, דרך חטיבת הביניים התורניות והאולפנא החדשה ועד הישיבה התיכונית והכולל לדיינות.

דרכה של הישיבה[עריכה]

הישיבה שמה את החינוך התורני בעדיפות עליונה. עיקרון זה מתבטא במהלך כל זמן השהות בישיבה: שיעורים ולימוד בחברותא, לימוד בקיאות של מסכתות שונות. ימי עיון בחופשת הקיץ. "הקמת" כולל ע"י התלמידים בחופשת הקיץ.

הנהלת הישיבה רואה בחינוך החברתי חלק בלתי נפרד מהחינוך התורני והכללי: טיולים וסיורים, התנדבות, מסיבות, הרצאות בנושאים אקטואליים. הקשר בין הישיבה ובין ההורים הינו של אחריות הדדית. הישיבה משתדלת שההורים יהיו מודעים היטב למטרותיה, פעילותיה והתמודדות עם נושאים רעיוניים ומעשיים במהלך שנה"ל. תכניות מיוחדות בישיבה: קשר חונכות בין תלמידי הכולל לדיינות ובין תלמידי הישיבה בעזרה בלימודים ובחינוך. פרוייקט בגרות "2000" בתלמוד, באנגלית ובהיסטוריה. בסיס הפרוייקט הינו דרכי הוראה והערכה אלטרנטיביות ובמשך שלוש שנים צובר התלמיד ציונים המצטרפים לציון מוכר בתעודת הבגרות.