ישיבת דרך חיים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ישיבת דרך חיים''' היא [[ישיבה קטנה לאומית]] שהוקמה | '''ישיבת דרך חיים''' היא [[ישיבה קטנה לאומית]] שהוקמה באלול תשס"ג ב[[קרית חינוך שעלבים]]. בישיבה לומדים כ-75 בחורים לימודי קודש בלבד, ולמעוניינים בכך ניתנת אפשרות להשלים תעודת בגרות בשיעור ד' (כיתה י"ב). | ||
==סדר היום והחיים בישיבה== | ==סדר היום והחיים בישיבה== | ||
סדרי הלימוד בישיבה דומים בעיקרם לסדר יום הנהוג בישיבות הגבוהות. | סדרי הלימוד בישיבה דומים בעיקרם לסדר יום הנהוג בישיבות הגבוהות. | ||
'''שלשת הסדרים העיקריים'''- סדר עיון בבוקר וסדרי בקיאות בצהרים ובערב. בסדר עיון נלמדים כל שנה כ15 דפים בעיון עם ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]], כשהלימוד והעיון בסדר מתבסס על השיעור, בהכנה לשיעור ובחזרה עליו. בסדר צהרים לומדים בחברותות כעמוד וחצי ביום, ולשיעור א' (כיתה ט') מתקיים שיעור בקיאות יומי. בסדר ערב הלימוד מתבצע בחברותות | '''שלשת הסדרים העיקריים'''- סדר עיון בבוקר וסדרי בקיאות בצהרים ובערב. בסדר עיון נלמדים כל שנה כ15 דפים בעיון עם ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]], כשהלימוד והעיון בסדר מתבסס על השיעור, בהכנה לשיעור ובחזרה עליו. בסדר צהרים לומדים בחברותות כעמוד וחצי ביום, ולשיעור א' (כיתה ט') מתקיים שיעור בקיאות יומי. בסדר ערב הלימוד מתבצע בחברותות בין הבחורים החדשים יותר לבחורים בשיעורים הגבוהים. | ||
'''סדרים נוספים'''- במהלך היום משולבים סדרי לימוד נוספים. אחרי התפילה מתקיים סדר לימוד קצר ב[[חומש]] ו[[רש"י]] על [[פרשת השבוע]]. בסוף סדר בוקר מתקיים סדר [[תנ"ך]] כשהלימוד הוא עצמי ומתבסס על חוברות הכוונה. בסוף סדר צהרים מתקיים סדר [[הלכה]] שלומדים בו [[משנה ברורה]] על הסדר. | '''סדרים נוספים'''- במהלך היום משולבים סדרי לימוד נוספים. אחרי התפילה מתקיים סדר לימוד קצר ב[[חומש]] ו[[רש"י]] על [[פרשת השבוע]]. בסוף סדר בוקר מתקיים סדר [[תנ"ך]] כשהלימוד הוא עצמי ומתבסס על חוברות הכוונה. בסוף סדר צהרים מתקיים סדר [[הלכה]] שלומדים בו [[משנה ברורה]] על הסדר. | ||
החיים בישיבה שמחים ותוססים, האווירה החברתית חמה מאד, ונרקמים בין הבחורים בכל השיעורים קשרים מיוחדים ועמוקים. במשך השבוע מתקיימות בישיבה | החיים בישיבה שמחים ותוססים, האווירה החברתית חמה מאד, ונרקמים בין הבחורים בכל השיעורים קשרים מיוחדים ועמוקים. במשך השבוע מתקיימות בישיבה פעילויות חברתיות, ומידי חודש - חודש וחצי הישיבה יוצאת לטיול. הבחורים מתעניינים בנושאים בעבודת ה' שמעסיקים את עולמם הרוחני. השבתות בישיבה משרות אווירה של [[שמחה]] ו[[קדושה]], בסעודות בלימוד ובעונג שבת. | ||
==דרכה הציבורית והחינוכית של הישיבה== | ==דרכה הציבורית והחינוכית של הישיבה== | ||
הישיבה הוקמה כחלק ממהלך הולך וגובר של העלאת הרמה התורנית של הציבור ה[[דתי לאומי]], וכתוצאה מכך התחזקות המהלך של הישיבות הקטנות הלאומיות. הקמת הישיבה והפעולות שנעשות מאז על ידי עמותת [[ישיבה קטנה לאומית]] עודדו וחיזקו את המהלך, וכיום בכלל הישיבות הקטנות הלאומיות בארץ לומדים כ300 בחורים. | הישיבה הוקמה כחלק ממהלך הולך וגובר של העלאת הרמה התורנית של הציבור ה[[דתי לאומי]], וכתוצאה מכך התחזקות המהלך של הישיבות הקטנות הלאומיות. הקמת הישיבה והפעולות שנעשות מאז על ידי עמותת [[ישיבה קטנה לאומית]] עודדו וחיזקו את המהלך, וכיום בכלל הישיבות הקטנות הלאומיות בארץ לומדים כ300 בחורים. | ||
הישיבה מאמינה שרבים מבני הנוער בציבור ה[[דתי לאומי]] יכולים וצריכים להקדיש את השנים המיוחדות של גיבוש האישיות ל[[לימוד תורה]] באהלה של תורה כהדרכתם של גדולי ישראל. כך למשל כתב [[הראי"ה]] קוק: "מייסדי ה'תחכמוני' ומנהליו בעצמם עומדים תמיד הכן לייעץ לכל אב דורש עצתם, אם יתן את בנו למוסדם או למוסד שהוא כולו קודש, שאם אך יש כח בידו אל ינתק את בנו אפילו לשעות קצובות ממקור החיים של תורה שבכתב ושבע"פ" (אגרת תרמ"ד). בדורנו תמכו במהלך גם הראש"ל הגאון [[הרב מרדכי אליהו]] זצ"ל, והגאון [[הרב אברהם שפירא]] זצ"ל ורבנים רבים. אחת הסיבות לכך שבפועל מעטים באים להקדיש את שנים אלו ללימוד תורה בלבד היא האווירה הציבורית שלא מעודדת מסירות נפש והקדשת העוצמות הציבוריות ללימוד תורה כמו למאבק על [[הארץ]]. | |||
עם הקמת הישיבה הוקמה גם עמותת [[ישיבה קטנה לאומית]] ששולחת מאות מכתבים כל שנה למאות תלמידי כיתות ח' עם פירוט על דרכם של [[הישיבות הקטנות הלאומיות]] ופרטים על חמשת הישיבות הקטנות הלאומיות הקיימות היום- "[[ישיבת מעלה חבר]]", "[[ישיבת מורשה]]", "[[ישיבת שלום בנייך]]", "[[ישיבת שומריה]]" ו"ישיבת דרך חיים". חוץ מחמשת הישיבות הנ"ל ישנה [[ישיבה קטנה]] גם במוסדות [[תורת החיים]] ובישיבת [[עוד יוסף חי ביצהר]]. | |||
בישיבה הרבנים מחנכים ל[[מסירות נפש]] ל[[תורה]] ו[[עבודת ה']] באיזונים נכונים מדרגה אחר מדרגה. התלמידים מוזהרים לא אחת מקפיצת מדרגות שלא מתאימה למדרגתם, תוך הקפדה על שמירת רף רוחני גבוה בישיבה. | |||
הישיבה זוכה להדרכתו של הגאון [[הרב יעקב אריאל]] רבה הראשי של רמת גן בשאלות מיוחדות, חינוכיות וציבוריות שעומדות על הפרק ובהכוונת דרכה של הישיבה. | הישיבה זוכה להדרכתו של הגאון [[הרב יעקב אריאל]] רבה הראשי של רמת גן בשאלות מיוחדות, חינוכיות וציבוריות שעומדות על הפרק ובהכוונת דרכה של הישיבה. | ||
== | ==הצוות החינוכי== | ||
ראש הישיבה ור"מ שיעור ב' הרב מתניה אריאל, למד בישיבת שבי חברון ובישיבת ימית. | |||
ר"מ שיעור א'- הרב אריה רוזנברג, למד ב[[ישיבת מרכז הרב]]. | |||
ר"מ שיעור ב'- [[הרב מתניה אריאל]], ראש הישיבה. | ר"מ שיעור ב'- [[הרב מתניה אריאל]], ראש הישיבה. | ||
ר"מ | ר"מ שיעור ג'- הרב אליהו יוסף, למד ב[[ישיבת ההסדר שעלבים]]. | ||
ר"מ שיעור | ר"מ שיעור ד'- הרב הראל ברטפלד, למד ב[[ישיבת מרכז הרב]] והיה ר"מ ב[[ישיבה התיכונית]] ב[[דימונה]] ו[[במכינה בעלי]]. | ||
משיב בסדר בוקר ובסדר ערב- הרב דני כי טוב, למד ב[[ישיבת מרכז הרב]] ו[[בכולל ארץ חמדה]]. | |||
משיב בסדר צהרים- הרב נחום רוזנטל, למד | משיב בסדר צהרים- הרב נחום רוזנטל, למד ב[[ישיבת הר המור]]. | ||
משיב בסדר צהרים- הרב אריאל בן דוד, למד | משיב בסדר צהרים- הרב אריאל בן דוד, למד ב[[ישיבת מרכז הרב]]. | ||
משיב בסדר ערב- הרב דניאל הרשנסון, למד ב[[ישיבת ההסדר שעלבים]]. | משיב בסדר ערב- הרב דניאל הרשנסון, למד ב[[ישיבת ההסדר שעלבים]]. | ||
מדריך- דוד מוסנג'ד, אברך ב[[ישיבת ההסדר שעלבים]]. | |||
מדי שנה מתמנה אחד הבחורים משיעור ד' להיות מדריך של שיעור א'. | |||
==בוגרי הישיבה== | ==בוגרי הישיבה== | ||
רוב בוגרי הישיבה ממשיכים ללמוד ב[[ישיבות הגבוהות]] השונות, ובעיקר בישיבות [[מרכז הרב]], [[הר המור]] ו[[בית אל]], וזוהי גם הכוונת הישיבה. מיעוט הבוגרים פונה ל[[ישיבות הסדר]] והמתאימים לכך מקבלים הכוונה כזו בישיבה. | רוב בוגרי הישיבה ממשיכים ללמוד ב[[ישיבות הגבוהות]] השונות, ובעיקר בישיבות [[מרכז הרב]], [[הר המור]] ו[[בית אל]], וזוהי גם הכוונת הישיבה. מיעוט הבוגרים פונה ל[[ישיבות הסדר]] והמתאימים לכך מקבלים הכוונה כזו בישיבה. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=916&id=14311&q= אחריות ציבורית, הרב מתניה אריאל באתר ישיבה] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
לימוד תורה בגיל הנעורים, הרב מתניה אריאל ב[[צהר]] ט'. | |||
גרסה מ־11:23, 28 בינואר 2011
|
|
ישיבת דרך חיים היא ישיבה קטנה לאומית שהוקמה באלול תשס"ג בקרית חינוך שעלבים. בישיבה לומדים כ-75 בחורים לימודי קודש בלבד, ולמעוניינים בכך ניתנת אפשרות להשלים תעודת בגרות בשיעור ד' (כיתה י"ב).
סדר היום והחיים בישיבה
סדרי הלימוד בישיבה דומים בעיקרם לסדר יום הנהוג בישיבות הגבוהות.
שלשת הסדרים העיקריים- סדר עיון בבוקר וסדרי בקיאות בצהרים ובערב. בסדר עיון נלמדים כל שנה כ15 דפים בעיון עם הראשונים והאחרונים, כשהלימוד והעיון בסדר מתבסס על השיעור, בהכנה לשיעור ובחזרה עליו. בסדר צהרים לומדים בחברותות כעמוד וחצי ביום, ולשיעור א' (כיתה ט') מתקיים שיעור בקיאות יומי. בסדר ערב הלימוד מתבצע בחברותות בין הבחורים החדשים יותר לבחורים בשיעורים הגבוהים.
סדרים נוספים- במהלך היום משולבים סדרי לימוד נוספים. אחרי התפילה מתקיים סדר לימוד קצר בחומש ורש"י על פרשת השבוע. בסוף סדר בוקר מתקיים סדר תנ"ך כשהלימוד הוא עצמי ומתבסס על חוברות הכוונה. בסוף סדר צהרים מתקיים סדר הלכה שלומדים בו משנה ברורה על הסדר.
החיים בישיבה שמחים ותוססים, האווירה החברתית חמה מאד, ונרקמים בין הבחורים בכל השיעורים קשרים מיוחדים ועמוקים. במשך השבוע מתקיימות בישיבה פעילויות חברתיות, ומידי חודש - חודש וחצי הישיבה יוצאת לטיול. הבחורים מתעניינים בנושאים בעבודת ה' שמעסיקים את עולמם הרוחני. השבתות בישיבה משרות אווירה של שמחה וקדושה, בסעודות בלימוד ובעונג שבת.
דרכה הציבורית והחינוכית של הישיבה
הישיבה הוקמה כחלק ממהלך הולך וגובר של העלאת הרמה התורנית של הציבור הדתי לאומי, וכתוצאה מכך התחזקות המהלך של הישיבות הקטנות הלאומיות. הקמת הישיבה והפעולות שנעשות מאז על ידי עמותת ישיבה קטנה לאומית עודדו וחיזקו את המהלך, וכיום בכלל הישיבות הקטנות הלאומיות בארץ לומדים כ300 בחורים.
הישיבה מאמינה שרבים מבני הנוער בציבור הדתי לאומי יכולים וצריכים להקדיש את השנים המיוחדות של גיבוש האישיות ללימוד תורה באהלה של תורה כהדרכתם של גדולי ישראל. כך למשל כתב הראי"ה קוק: "מייסדי ה'תחכמוני' ומנהליו בעצמם עומדים תמיד הכן לייעץ לכל אב דורש עצתם, אם יתן את בנו למוסדם או למוסד שהוא כולו קודש, שאם אך יש כח בידו אל ינתק את בנו אפילו לשעות קצובות ממקור החיים של תורה שבכתב ושבע"פ" (אגרת תרמ"ד). בדורנו תמכו במהלך גם הראש"ל הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, והגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל ורבנים רבים. אחת הסיבות לכך שבפועל מעטים באים להקדיש את שנים אלו ללימוד תורה בלבד היא האווירה הציבורית שלא מעודדת מסירות נפש והקדשת העוצמות הציבוריות ללימוד תורה כמו למאבק על הארץ.
עם הקמת הישיבה הוקמה גם עמותת ישיבה קטנה לאומית ששולחת מאות מכתבים כל שנה למאות תלמידי כיתות ח' עם פירוט על דרכם של הישיבות הקטנות הלאומיות ופרטים על חמשת הישיבות הקטנות הלאומיות הקיימות היום- "ישיבת מעלה חבר", "ישיבת מורשה", "ישיבת שלום בנייך", "ישיבת שומריה" ו"ישיבת דרך חיים". חוץ מחמשת הישיבות הנ"ל ישנה ישיבה קטנה גם במוסדות תורת החיים ובישיבת עוד יוסף חי ביצהר.
בישיבה הרבנים מחנכים למסירות נפש לתורה ועבודת ה' באיזונים נכונים מדרגה אחר מדרגה. התלמידים מוזהרים לא אחת מקפיצת מדרגות שלא מתאימה למדרגתם, תוך הקפדה על שמירת רף רוחני גבוה בישיבה.
הישיבה זוכה להדרכתו של הגאון הרב יעקב אריאל רבה הראשי של רמת גן בשאלות מיוחדות, חינוכיות וציבוריות שעומדות על הפרק ובהכוונת דרכה של הישיבה.
הצוות החינוכי
ראש הישיבה ור"מ שיעור ב' הרב מתניה אריאל, למד בישיבת שבי חברון ובישיבת ימית.
ר"מ שיעור א'- הרב אריה רוזנברג, למד בישיבת מרכז הרב.
ר"מ שיעור ב'- הרב מתניה אריאל, ראש הישיבה.
ר"מ שיעור ג'- הרב אליהו יוסף, למד בישיבת ההסדר שעלבים.
ר"מ שיעור ד'- הרב הראל ברטפלד, למד בישיבת מרכז הרב והיה ר"מ בישיבה התיכונית בדימונה ובמכינה בעלי.
משיב בסדר בוקר ובסדר ערב- הרב דני כי טוב, למד בישיבת מרכז הרב ובכולל ארץ חמדה.
משיב בסדר צהרים- הרב נחום רוזנטל, למד בישיבת הר המור.
משיב בסדר צהרים- הרב אריאל בן דוד, למד בישיבת מרכז הרב.
משיב בסדר ערב- הרב דניאל הרשנסון, למד בישיבת ההסדר שעלבים.
מדריך- דוד מוסנג'ד, אברך בישיבת ההסדר שעלבים.
מדי שנה מתמנה אחד הבחורים משיעור ד' להיות מדריך של שיעור א'.
בוגרי הישיבה
רוב בוגרי הישיבה ממשיכים ללמוד בישיבות הגבוהות השונות, ובעיקר בישיבות מרכז הרב, הר המור ובית אל, וזוהי גם הכוונת הישיבה. מיעוט הבוגרים פונה לישיבות הסדר והמתאימים לכך מקבלים הכוונה כזו בישיבה.
קישורים חיצוניים
לקריאה נוספת
לימוד תורה בגיל הנעורים, הרב מתניה אריאל בצהר ט'.