Difference between revisions of "ישיבת דרך חיים"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
(שינוי מספר התלמידים.)
(הצוות החינוכי)
Line 45: Line 45:
 
ראש הישיבה [[הרב מתניה אריאל]], למד בישיבת שבי חברון ובישיבת ימית.
 
ראש הישיבה [[הרב מתניה אריאל]], למד בישיבת שבי חברון ובישיבת ימית.
  
ר"מ שיעור א'- הרב אריה רוזנברג, למד ב[[ישיבת מרכז הרב]].
+
ר"מ שיעור א'- הרב אריאל בן דוד, למד ב[[ישיבת מרכז הרב]].
  
ר"מ שיעור ב'- הרב אריאל בן דוד, למד ב[[ישיבת מרכז הרב]].
+
ר"מ שיעור ב'- הרב נתנאל שושן, למד ב[[ישיבת כרם ביבנה]].
  
 
ר"מ שיעור ג'- הרב אליהו יוסף, למד ב[[ישיבת ההסדר שעלבים]].
 
ר"מ שיעור ג'- הרב אליהו יוסף, למד ב[[ישיבת ההסדר שעלבים]].
  
ר"מ שיעור ד'- הרב הראל ברטפלד, למד ב[[ישיבת מרכז הרב]] והיה ר"מ ב[[ישיבה התיכונית]] ב[[דימונה]] ו[[במכינה בעלי]].
+
ר"מ שיעור ד'- הרב אריה רוזנברג, למד ב[[ישיבת מרכז הרב]].
  
 
ר"מ בסדר צהרים לשיעור א'- הרב יוסף ישראלי.
 
ר"מ בסדר צהרים לשיעור א'- הרב יוסף ישראלי.
Line 66: Line 66:
  
 
מדריך- יונתן רגב [אברך בישיבת שעלבים]
 
מדריך- יונתן רגב [אברך בישיבת שעלבים]
מדריך- מאור יגודייב[אברך בשלוחה]
+
מדריך- שחר יפרח
מנהל פנימייה -הרב אלעד ברנד[מנהל  מכון שלמה אומן]
+
מדריך- עומר פרארי
 +
מנהל פנימייה -דוד ציוני
 
מנהל הישיבה ר' דוד אוחיון והמזכיר ר' חנוך הופשטטר.
 
מנהל הישיבה ר' דוד אוחיון והמזכיר ר' חנוך הופשטטר.
  

Revision as of 19:39, 5 January 2019

ישיבת דרך חיים
סוג ישיבה קטנה לאומית
תאריך יסוד תשס"ג
מיקום שעלבים
השתייכות (זרם) הציונות הדתית
מייסדים תנועת "ישיבה קטנה לאומית"
ראש הישיבה כיום הרב מתניה אריאל
מספר תלמידים כ- 120

ישיבת דרך חיים היא ישיבה קטנה לאומית שהוקמה באלול תשס"ג בקרית החינוך בקיבוץ שעלבים ע"י תנועת "ישיבה קטנה לאומית". בישיבה לומדים כ120 בחורים לימודי קודש בלבד, ולמעוניינים בכך ניתנת אפשרות להשלים תעודת בגרות בשיעור ד' (כיתה י"ב). טלפון משרד הישיבה 08-9276744 מייל yderechaim@gmail.com

סדר היום והחיים בישיבה

סדרי הלימוד בישיבה דומים בעיקרם לסדר יום הנהוג בישיבות הגבוהות.

שלשת הסדרים העיקריים

סדר עיון בבוקר וסדרי בקיאות בצהרים ובערב. בסדר עיון נלמדים כל שנה כ-15 דפים בעיון עם הראשונים והאחרונים, כשהלימוד והעיון בסדר מתבסס על השיעור, בהכנה לשיעור ובחזרה עליו. בסדר צהרים לומדים בחברותות כעמוד וחצי ביום, ולשיעור א' (כיתה ט') מתקיים שיעור בקיאות יומי. בסדר ערב הלימוד מתבצע בחברותות בין הבחורים החדשים יותר לבחורים בשיעורים הגבוהים.

סדרים נוספים

במהלך היום משולבים סדרי לימוד נוספים. אחרי התפילה מתקיים סדר לימוד קצר בחומש ורש"י על פרשת השבוע. בסוף סדר בוקר מתקיים סדר תנ"ך כשהלימוד הוא עצמי ומתבסס על חוברות הכוונה. בסוף סדר צהרים מתקיים סדר הלכה שלומדים בו משנה ברורה על הסדר.

החיים בישיבה שמחים ותוססים, האווירה החברתית חמה מאד, ונרקמים בין הבחורים בכל השיעורים קשרים מיוחדים ועמוקים. במשך השבוע מתקיימות בישיבה פעילויות חברתיות, ומדי חודש עד חודש וחצי הישיבה יוצאת לטיול. הבחורים מתעניינים בנושאים בעבודת ה' שמעסיקים את עולמם הרוחני. השבתות בישיבה משרות אווירה של שמחה וקדושה, בסעודות בלימוד ובעונג שבת.

דרכה הציבורית והחינוכית של הישיבה

בישיבה לומדים לימודי קודש בלבד (מלבד לימודי חול למעונינים בתעודת בגרות - בשנה הרביעית בלבד) ברמה גבוהה, תוך בנייה רוחנית ונפשית של נער בן תורה, הלומד מתוך שמחה. רבני הישיבה מחנכים למסירות נפש לתורה ועבודת ה' באיזונים נכונים מדרגה אחר מדרגה. התלמידים מוזהרים לא אחת מקפיצת מדרגות שלא מתאימה למדרגתם, תוך הקפדה על שמירת רף רוחני גבוה בישיבה.

בישיבה יש משקל גדול לעיצובו של הנער כבחור ישיבה ובן תורה, בעל יראת שמים ומידות טובות, ותחושת שייכות לעמו וארצו. הקשר האישי והאמון השוררים בין הרמי"ם והתלמידים תורמים רבות להתפתחותם של התלמידים, תוך מתן דגש על פיתוח כח הרצון, אהבת הלימוד, ניצול זמן, ובניית תחושת שליחות בלימוד התורה בקרב התלמידים.

הישיבה הוקמה כחלק ממהלך הולך וגובר של העלאת הרמה התורנית של הציבור הדתי לאומי, וכתוצאה מכך התחזקות המהלך של הישיבות הקטנות הלאומיות. הקמת הישיבה והפעולות שנעשות מאז על ידי עמותת ישיבה קטנה לאומית עודדו וחיזקו את המהלך, וכיום בכלל הישיבות הקטנות הלאומיות בארץ לומדים כ300 בחורים.

הישיבה מאמינה שרבים מבני הנוער בציבור הדתי לאומי יכולים וצריכים להקדיש את השנים המיוחדות של גיבוש האישיות ללימוד תורה כהדרכתם של גדולי ישראל. כך למשל כתב הראי"ה קוק באגרות הראי"ה: "מייסדי ה'תחכמוני' ומנהליו בעצמם עומדים תמיד הכן לייעץ לכל אב דורש עצתם, אם יתן את בנו למוסדם או למוסד שהוא כולו קודש, שאם אך יש כח בידו אל ינתק את בנו אפילו לשעות קצובות ממקור החיים של תורה שבכתב ושבע"פ" (אגרות הראי"ה תרמ"ד). בדורנו תמכו במהלך גם הרב מרדכי אליהו, והרב אברהם שפירא, וכן רבנים נוספים.

הישיבה זוכה להדרכתו של הגאון הרב יעקב אריאל רבה הראשי של רמת גן בשאלות מיוחדות, חינוכיות וציבוריות שעומדות על הפ�ק ובהכוונת דרכה של הישיבה.

ישיבה קטנה לאומית

עם הקמת הישיבה הוקמה גם ע�ותת ישיבה קטנה לאומית ששולחת מאות מכתבים כל שנה למאות תלמידי כיתות ח' עם פירוט על דרכם של הישיבות הקטנות הלאומיות ופרטים על חמש הישיבות הקטנות הלאומיות הקיימות היום- "ישיבת מעלה חבר", "ישיבת מורשה", "ישיבת שלום בניך", "ישיבת שומריה" ו"ישיבת דרך חיים". חוץ מחמש הישיבות הנ"ל ישנה ישיבה קטנה בשם עוד יוסף חי ביצהר.

העמותה הקימה מסגרת המאפשרת לבחורים מישיבות קטנות בשנה הרביעית לעמוד בכל בחינות הבגרות הנדרשות על ידי משרד החינוך. רוב תלמידי שיעור ד' בישיבת דרך חיים ותלמידים מישיבות נוספות לומדים במסגרת זו, וב"ה מגיעים להישגים טובים ולזכאות מלאה לתעודה. מובן שמסגרת זו מוכרת ומפוקחת על ידי משרד/החינוך.

הצוות החינוכי

ראש הישיבה הרב מתניה אריאל, למד בישיבת שבי חברון ובישיבת ימית.

ר"מ שיעור א'- הרב אריאל בן דוד, למד בישיבת מרכז הרב.

ר"מ שיעור ב'- הרב נתנאל שושן, למד בישיבת כרם ביבנה.

ר"מ שיעור ג'- הרב אליהו יוסף, למד בישיבת ההסדר שעלבים.

ר"מ שיעור ד'- הרב אריה רוזנברג, למד בישיבת מרכז הרב.

ר"מ בסדר צהרים לשיעור א'- הרב יוסף ישראלי.

ר"מ בסדר צהרים לשיעור ב'- הרב יאיר רוזנבלום למד בישיבת מרכז הרב.

ר"מ בסדר צהרים לשיעור ג'- הרב דוד שוקרון, לומד בישיבת מרכז הרב.

ר"מ בסדר ערב- הרב יואל קטן - ראש מכון "שלמה אומן" שבישיבת שעלבים, סופר וחוקר.

ר"מ בסדר ערב- הרב דני כי טוב, למד בישיבת מרכז הרב ובכולל ארץ חמדה.

ר"מ בסדר ערב - הרב יוסי לבנוני.

מדריך- יונתן רגב [אברך בישיבת שעלבים] מדריך- שחר יפרח מדריך- עומר פרארי מנהל פנימייה -דוד ציוני מנהל הישיבה ר' דוד אוחיון והמזכיר ר' חנוך הופשטטר.

מדי שנה מתמנים שניים מהבחורים בשיעור ד' להצטרף לצוות ההדרכה, ולהדריך את שיעור א'.

בוגרי הישיבה

רוב בוגרי הישיבה ממשיכים ללמוד בישיבות הגבוהות השונות, ובעיקר בישיבות מרכז הרב, הר המור ובית אל, וזוהי גם הכוונת הישיבה. מיעוט הבוגרים פונה לישיבות הסדר והמתאימים לכך מקבלים הכוונה כזו בישיבה.

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. המאמר עוסק בעיקר בהשפעה הרוחנית החיובית שיכולה לצאת מהישיבות הקטנות, על כל המגזר הדתי-לאומי, והצלה מבעיות וקלקולים שונים.
  2. מדובר במאמר אחר לחלוטין מהמאמר בעיטורי כוהנים.