ישיבת הדרום: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ישיבת הדרום הינה [[ישיבה תיכונית]] השוכנת | {{ישיבות| | ||
|שם=ישיבת הדרום | |||
|תמונה= | |||
|כתובית= | |||
|סוג=ישיבה תיכונית | |||
|תאריך יסוד=תש"ז (ישיבת קלצק שממנה התפחתה ישיבת הדרום) | |||
|תאריך סגירה= | |||
|מיקום=רחובות | |||
|השתייכות= | |||
|מייסדים=[[הרב צבי יהודה מלצר]] | |||
|ראש הישיבה= [[הרב דוד טברסקי]] | |||
|מספר תלמידים= | |||
|ספרים= | |||
}} | |||
'''ישיבת הדרום''' הינה [[ישיבה תיכונית]] השוכנת ב[[רחובות]]. | |||
==יסוד הישיבה== | ==יסוד הישיבה== | ||
הישיבה הוקמה בשנת | הישיבה הוקמה בשנת תש"ז על ידי [[הרב צבי יהודה מלצר]], בנו של [[רבי איסר זלמן מלצר]], ראש [[ישיבת עץ חיים]] לשעבר, כישיבה גבוהה בשם [[ישיבת קלצק]], על שם ישיבה ששכנה בליטא וחרבה בימי המהפכה הרוסית. | ||
הגרעין המיסד של הישיבה הורכב מתלמידים שהגיעו | הגרעין המיסד של הישיבה הורכב מתלמידים שהגיעו מ[[ישיבת חברון]], חלקם נמנו על ה"עבריתניקים", שבאו בעקבות [[הרב אלימלך בר שאול]]. | ||
לישיבה לא היה בית מדרש משלה והלימודים נערכו בבית הכנסת הגדול ברחוב בנימין. חדר האוכל ומגורי התלמידים שכנו במבנים ששמשו קודם לכן כארוות של הצבא הבריטי, שעמדו סמוך למקום בו ניצב כיום בית שפירא. עם פרוץ | לישיבה לא היה בית מדרש משלה והלימודים נערכו בבית הכנסת הגדול ברחוב בנימין. חדר האוכל ומגורי התלמידים שכנו במבנים ששמשו קודם לכן כארוות של הצבא הבריטי, שעמדו סמוך למקום בו ניצב כיום בית שפירא. עם פרוץ [[מלחמת השחרור]] בתש"ח הצטרפו התלמידים לכוחות הלוחמים והישיבה התפרקה. | ||
==ישיבת הדרום== | ==ישיבת הדרום== | ||
לאחר קום המדינה הוקמה ישיבת קלצק מחדש ובהמשך הוקמה לצדה ישיבה תיכונית בשם ישיבת הדרום. מטרת הקמתה של הישיבה התיכונית הייתה לעצור את הסחף שאחז בנוער הדתי ולבנות בעבורו מסגרת חינוכית, בה יוכל לרכוש לעצמו תעודת בגרות מלאה בלא לוותר על אווירה תורנית. בסופו של דבר, התמידה בקיומה רק ישיבת הדרום, ואילו ישיבת קלצק סגרה את שעריה. | לאחר קום [[מדינת ישראל|המדינה]] הוקמה ישיבת קלצק מחדש ובהמשך הוקמה לצדה ישיבה תיכונית בשם ישיבת הדרום. מטרת הקמתה של הישיבה התיכונית הייתה לעצור את הסחף שאחז בנוער הדתי ולבנות בעבורו מסגרת חינוכית, בה יוכל לרכוש לעצמו תעודת בגרות מלאה בלא לוותר על אווירה תורנית. בסופו של דבר, התמידה בקיומה רק ישיבת הדרום, ואילו ישיבת קלצק סגרה את שעריה. | ||
==רבני הישיבה== | ==רבני הישיבה== | ||
במשך השנים לימדו בישיבת קלצק ולאחר מכן בישיבת הדרום רבנים מחוגים שונים, ומהם שהתפרסמו מאוחר יותר כרבנים, ראשי ישיבות ומחברי ספרים תורניים, מן השורה הראשונה של הציבור התורני בארץ. ביניהם הרבנים, [[ | במשך השנים לימדו בישיבת קלצק ולאחר מכן בישיבת הדרום רבנים מחוגים שונים, ומהם שהתפרסמו מאוחר יותר כרבנים, ראשי ישיבות ומחברי ספרים תורניים, מן השורה הראשונה של הציבור התורני בארץ. ביניהם הרבנים, [[הרב אלעזר מנחם מן שך]] שהיה בן דודו של מייסד הישיבה הרב מלצר, שכיהן בראשות ישיבת קלצק, [[הרב מאיר צבי ברגמן]] חתנו של הרב שך, השר [[הרב יהודה עמיטל]] חתנו של הרב צבי יהודה מלצר שכיהן בראשות ישיבת הדרום, [[הרב מרדכי ברויאר]], הרב יהודה לייב בוגץ', הרב מאיר אליטוב והרב זכריה תנעמי. | ||
בין השנים תש"ך -תשכ"ז ניהלו את הישיבה שלשת הרבנים: הרב יהודה עמיטל שכיהן כראש הישיבה, הרב מרדכי ברויאר - מנהל התיכון, | בין השנים תש"ך -תשכ"ז ניהלו את הישיבה שלשת הרבנים: הרב יהודה עמיטל שכיהן כראש הישיבה, הרב מרדכי ברויאר - מנהל התיכון, ו[[הרב יוסף גליקסברג]] (כיום- רבה של [[גבעתיים]] וחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]]) - מנהל רוחני. היתה זאת תקופת פריחה לישיבה. | ||
==בוגרים ידועים== | ==בוגרים ידועים== | ||
בין בוגרי העבר הידועים נמנים [[הרב אליהו בקשי דורון]], [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר, וחיים פרייליכמן, מנכ"ל בנק איגוד. | בין בוגרי העבר הידועים נמנים [[הרב אליהו בקשי דורון]], [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר, [[הרב צבי ישראל טאו]]- נשיא [[ישיבת ר המור]], [[הרב עוזי קלכהיים]]- מבכירי רבני הציונות הדתית, [[הרב יהושע מגנס]]- ר"מ ב[[ישיבת מרכז הרב]] וחיים פרייליכמן, מנכ"ל בנק איגוד. | ||
[[קטגוריה:ישיבות| | {{מיון רגיל: הדרום}} | ||
[[קטגוריה:ישיבות תיכוניות]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת הדרום|*]] | |||
גרסה מ־16:19, 13 באפריל 2015
|
|
| ישיבת הדרום | |
|---|---|
| סוג | ישיבה תיכונית |
| תאריך יסוד | תש"ז (ישיבת קלצק שממנה התפחתה ישיבת הדרום) |
| מיקום | רחובות |
| מייסדים | הרב צבי יהודה מלצר |
| ראש הישיבה כיום | הרב דוד טברסקי |
ישיבת הדרום הינה ישיבה תיכונית השוכנת ברחובות.
יסוד הישיבה
הישיבה הוקמה בשנת תש"ז על ידי הרב צבי יהודה מלצר, בנו של רבי איסר זלמן מלצר, ראש ישיבת עץ חיים לשעבר, כישיבה גבוהה בשם ישיבת קלצק, על שם ישיבה ששכנה בליטא וחרבה בימי המהפכה הרוסית. הגרעין המיסד של הישיבה הורכב מתלמידים שהגיעו מישיבת חברון, חלקם נמנו על ה"עבריתניקים", שבאו בעקבות הרב אלימלך בר שאול. לישיבה לא היה בית מדרש משלה והלימודים נערכו בבית הכנסת הגדול ברחוב בנימין. חדר האוכל ומגורי התלמידים שכנו במבנים ששמשו קודם לכן כארוות של הצבא הבריטי, שעמדו סמוך למקום בו ניצב כיום בית שפירא. עם פרוץ מלחמת השחרור בתש"ח הצטרפו התלמידים לכוחות הלוחמים והישיבה התפרקה.
ישיבת הדרום
לאחר קום המדינה הוקמה ישיבת קלצק מחדש ובהמשך הוקמה לצדה ישיבה תיכונית בשם ישיבת הדרום. מטרת הקמתה של הישיבה התיכונית הייתה לעצור את הסחף שאחז בנוער הדתי ולבנות בעבורו מסגרת חינוכית, בה יוכל לרכוש לעצמו תעודת בגרות מלאה בלא לוותר על אווירה תורנית. בסופו של דבר, התמידה בקיומה רק ישיבת הדרום, ואילו ישיבת קלצק סגרה את שעריה.
רבני הישיבה
במשך השנים לימדו בישיבת קלצק ולאחר מכן בישיבת הדרום רבנים מחוגים שונים, ומהם שהתפרסמו מאוחר יותר כרבנים, ראשי ישיבות ומחברי ספרים תורניים, מן השורה הראשונה של הציבור התורני בארץ. ביניהם הרבנים, הרב אלעזר מנחם מן שך שהיה בן דודו של מייסד הישיבה הרב מלצר, שכיהן בראשות ישיבת קלצק, הרב מאיר צבי ברגמן חתנו של הרב שך, השר הרב יהודה עמיטל חתנו של הרב צבי יהודה מלצר שכיהן בראשות ישיבת הדרום, הרב מרדכי ברויאר, הרב יהודה לייב בוגץ', הרב מאיר אליטוב והרב זכריה תנעמי. בין השנים תש"ך -תשכ"ז ניהלו את הישיבה שלשת הרבנים: הרב יהודה עמיטל שכיהן כראש הישיבה, הרב מרדכי ברויאר - מנהל התיכון, והרב יוסף גליקסברג (כיום- רבה של גבעתיים וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל) - מנהל רוחני. היתה זאת תקופת פריחה לישיבה.
בוגרים ידועים
בין בוגרי העבר הידועים נמנים הרב אליהו בקשי דורון, הראשון לציון והרב הראשי לישראל לשעבר, הרב צבי ישראל טאו- נשיא ישיבת ר המור, הרב עוזי קלכהיים- מבכירי רבני הציונות הדתית, הרב יהושע מגנס- ר"מ בישיבת מרכז הרב וחיים פרייליכמן, מנכ"ל בנק איגוד.