ישיבת הר המור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (35 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ישיבת הר המור היא ישיבה | {{ישיבות| | ||
|שם=ישיבת הר המור | |||
|תמונה=[[תמונה:Har hamr logo.jpg|250px]] | |||
|כתובית=סמל הישיבה | |||
|סוג=ישיבה גבוהה | |||
|תאריך יסוד=תשנ"ז | |||
|תאריך סגירה= | |||
|מיקום=חומת שמואל, ירושלים | |||
|השתייכות=הציונות הדתית | |||
|מייסדים=[[הרב צבי ישראל טאו]] ותלמידיו | |||
|ראש הישיבה=[[הרב עמיאל שטרנברג]] ו[[הרב מרדכי שטרנברג]] | |||
|מספר תלמידים= כ- 650 תלמידים ואברכים | |||
|ספרים= סדרת "לאמונת עתנו"; שיעורי הרב מרדכי שטרנברג; שחר אהללך; ועוד | |||
}} | |||
'''ישיבת הר המור''' היא [[ישיבה]] גבוהה ב[[ירושלים]], מישיבות הדגל בציבור הדתי לאומי. | |||
== הקמת הישיבה == | == הקמת הישיבה == | ||
ישיבת הר המור, הוקמה בשנת | ישיבת הר המור, הוקמה בשנת תשנ"ח, ע"י קבוצת רבנים שהפסיקה ללמד ב[[ישיבת מרכז הרב]], ובראשם [[הרב צבי ישראל טאו]]. פילוג זה הותיר רושם קשה ועמוק על רבים מבני הציונות הדתית בכלל וישיבת מרכז הרב בפרט. ההסבר לפרישה לא ברור דיו, והגרסה המקובלת היא שהרבנים הפורשים התנגדו לתכנית שהועלתה בישיבה להקים במתחם הישיבה מכון להכשרת מורים{{הערה|ראה בחוברת 'לדרך הקודש', בה מובאים שיחות של רבני הר המור בתקופה זו.}}. רבני מרכז הרב שוללים גרסה זו מכל וכל<ref>ראה: [[הרב אברהם שפירא]], ראיון עיתונאי שהופיע בספר "מורשה" ח"א; [[הרב יוסף בדיחי]], "יוסף לקח" עמ' 61-62.</ref>. הפילוג גרר מתיחות בין שתי הישיבות הנמשכת עד היום. | ||
ה[[ישיבה]] הוקמה בשכונת [[קרית מנחם]] | ה[[ישיבה]] הוקמה בבית מדרש קטן בשכונת [[קרית מנחם]] שבירושלים, משם עברה למבנה בשכונת [[בית וגן]] השייך ל[[ישיבת נתיב מאיר]], ונכון להיום ממוקמת בשכונת [[קרית יובל]], עד לגמר בניית בית המדרש הקבוע של הישיבה בשכונת [[הר חומה]]. | ||
== דרך הישיבה == | == דרך הישיבה == | ||
הישיבה מונהגת ברוח תורתו של [[הרב צבי יהודה קוק]] | הישיבה מונהגת ברוח תורתו של [[הרב צבי יהודה קוק]], ומקבילה לישיבת מרכז הרב בדרכה ולימודיה. ישיבות רבות רואות בהר המור את "ישיבת האם" שלהן, ואותן מכנים בכינוי "ישיבות הקו" (ביניהן: [[ישיבת מדברה כעדן]] ב[[מצפה רמון]], [[ישיבת שבי חברון]], [[ישיבת איילת השחר]] ב[[אילת]], [[ישיבת תל אביב]],[[ישיבת עטרת ירושלים]], [[הישיבה הגבוהה בני נצרים]] ב[[חולות חלוצה]] ו[[ישיבת חומות ירושלים]] וכן המכינות הקדם צבאיות השונות, ובראשם [[המכינה הקדם צבאית בני דוד]] ב[[עלי]] ועוד) מוסדות אלו הולכים על פי האידאולוגיה של הר המור. כיום, הישיבה מונה קרוב ל650 תלמידים, רובם (כשני שלישים) הינם [[אברכים]] נשואים, ויחסית לשאר הישיבות, ממוצע הגילאים בישיבה הינו גבוה במיוחד. תלמידי הישיבה מתגייסים במסגרת של "[[הסדר מרכז]]". | ||
[[תמונה:Har hamor.jpg|25-px|שמאל|ממוזער| הדמיה אדריכלית של מבנה הקבע של הישיבה בשכונת הר חומה]] | |||
== מרבני הישיבה == | == מרבני הישיבה == | ||
| שורה 17: | שורה 33: | ||
* [[הרב מרדכי שטרנברג]] - ראש הישיבה. | * [[הרב מרדכי שטרנברג]] - ראש הישיבה. | ||
* [[הרב עודד וולנסקי]] - מלמד לימודי אמונה. | * [[הרב עודד וולנסקי]] - מלמד לימודי אמונה. | ||
* [[הרב יעקב | * [[הרב יעקב לבנון]] - מלמד לימודי אמונה. | ||
* [[הרב | * [[הרב יהושע צוקרמן]] - מלמד לימודי גמרא ואמונה. | ||
* [[הרב אלי בזק]] - מלמד לימודי אמונה. | * [[הרב אלי בזק]] - מלמד לימודי אמונה. | ||
* [[הרב | * [[הרב אריאל אדרי]] - ר"מ בגמרא שיעור ג'. [[דיין]] בבתי הדין הרבניים של [[הרבנות הראשית לישראל]]. | ||
* [[הרב דוד ג'יאמי]] - ר"מ בגמרא ואמונה שיעור ב', ומלמד ב'[[ | * [[הרב דוד ג'יאמי]] - ר"מ בגמרא ואמונה (שיעור ב' וכינוס), ומלמד ב'[[ב�ת אמונה]]'. | ||
* [[הרב ידידיה ריין]] - ר"מ בגמרא ואמונה שיעור א'. | * [[הרב ידידיה ריין]] - ר"מ בגמרא ואמונה שיעור א'. | ||
== קישורים חיצוניים == | |||
* [http://www.harhamor.co.il/default.aspx?langID=1 אתר ישיבת הר המור] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ישיבות]] | {{מיון רגיל:הר המור}} | ||
[[קטגוריה:ישיבות בירושלים]] | |||
[[קטגוריה:ישיבות גבוהות]] | |||
גרסה מ־18:31, 18 באוגוסט 2019
|
|
| ישיבת הר המור | |
|---|---|
 סמל הישיבה | |
| סוג | ישיבה גבוהה |
| תאריך יסוד | תשנ"ז |
| מיקום | חומת שמואל, ירושלים |
| השתייכות (זרם) | הציונות הדתית |
| מייסדים | הרב צבי ישראל טאו ותלמידיו |
| ראש הישיבה כיום | הרב עמיאל שטרנברג והרב מרדכי שטרנברג |
| מספר תלמידים | כ- 650 תלמידים ואברכים |
| ספרים | סדרת "לאמונת עתנו"; שיעורי הרב מרדכי שטרנברג; שחר אהללך; ועוד |
ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה בירושלים, מישיבות הדגל בציבור הדתי לאומי.
הקמת הישיבה
ישיבת הר המור, הוקמה בשנת תשנ"ח, ע"י קבוצת רבנים שהפסיקה ללמד בישיבת מרכז הרב, ובראשם הרב צבי ישראל טאו. פילוג זה הותיר רושם קשה ועמוק על רבים מבני הציונות הדתית בכלל וישיבת מרכז הרב בפרט. ההסבר לפרישה לא ברור דיו, והגרסה המקובלת היא שהרבנים הפורשים התנגדו לתכנית שהועלתה בישיבה להקים במתחם הישיבה מכון להכשרת מורים[1]. רבני מרכז הרב שוללים גרסה זו מכל וכל[2]. הפילוג גרר מתיחות בין שתי הישיבות הנמשכת עד היום.
הישיבה הוקמה בבית מדרש קטן בשכונת קרית מנחם שבירושלים, משם עברה למבנה בשכונת בית וגן השייך לישיבת נתיב מאיר, ונכון להיום ממוקמת בשכונת קרית יובל, עד לגמר בניית בית המדרש הקבוע של הישיבה בשכונת הר חומה.
דרך הישיבה
הישיבה מונהגת ברוח תורתו של הרב צבי יהודה קוק, ומקבילה לישיבת מרכז הרב בדרכה ולימודיה. ישיבות רבות רואות בהר המור את "ישיבת האם" שלהן, ואותן מכנים בכינוי "ישיבות הקו" (ביניהן: ישיבת מדברה כעדן במצפה רמון, ישיבת שבי חברון, ישיבת איילת השחר באילת, ישיבת תל אביב,ישיבת עטרת ירושלים, הישיבה הגבוהה בני נצרים בחולות חלוצה וישיבת חומות ירושלים וכן המכינות הקדם צבאיות השונות, ובראשם המכינה הקדם צבאית בני דוד בעלי ועוד) מוסדות אלו הולכים על פי האידאולוגיה של הר המור. כיום, הישיבה מונה קרוב ל650 תלמידים, רובם (כשני שלישים) הינם אברכים נשואים, ויחסית לשאר הישיבות, ממוצע הגילאים בישיבה הינו גבוה במיוחד. תלמידי הישיבה מתגייסים במסגרת של "הסדר מרכז".
מרבני הישיבה
- הרב צבי ישראל טאו - נשיא הישיבה.
- הרב עמיאל שטרנברג - ראש הישיבה.
- הרב מרדכי שטרנברג - ראש הישיבה.
- הרב עודד וולנסקי - מלמד לימודי אמונה.
- הרב יעקב לבנון - מלמד לימודי אמונה.
- הרב יהושע צוקרמן - מלמד לימודי גמרא ואמונה.
- הרב אלי בזק - מלמד לימודי אמונה.
- הרב אריאל אדרי - ר"מ בגמרא שיעור ג'. דיין בבתי הדין הרבניים של הרבנות הראשית לישראל.
- הרב דוד ג'יאמי - ר"מ בגמרא ואמונה (שיעור ב' וכינוס), ומלמד ב'[[ב�ת אמונה]]'.
- הרב ידידיה ריין - ר"מ בגמרא ואמונה שיעור א'.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ראה בחוברת 'לדרך הקודש', בה מובאים שיחות של רבני הר המור בתקופה זו.
- ↑ ראה: הרב אברהם שפירא, ראיון עיתונאי שהופיע בספר "מורשה" ח"א; הרב יוסף בדיחי, "יוסף לקח" עמ' 61-62.