ישיבת הר המור: הבדלים בין גרסאות בדף
(←הקמת הישיבה: השמטת קישור לא קשור) |
|||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
== הקמת הישיבה == | == הקמת הישיבה == | ||
ישיבת הר המור, הוקמה בשנת תשנ"ח, ע"י קבוצת רבניםשפרשה מ[[ישיבת מרכז הרב]], ובראשם [[הרב צבי ישראל טאו]]. פילוג זה הותיר רושם קשה ועמוק על רבים מבני הציונות הדתית בכלל וישיבת מרכז הרב בפרט. ההסבר לפרישה לא ברור דיו, והגרסה המקובלת היא שהרבנים הפורשים התנגדו לתכנית שהועלתה בישיבה להקים במתחם הישיבה מכון להכשרת מורים{{הערה|ראה בחוברת 'לדרך הקודש', בה מובאים שיחות של רבני הר המור בתקופה זו.}}. רבני מרכז הרב שוללים גרסה זו מכל וכל<ref>ראה: [[הרב אברהם שפירא]], ראיון עיתונאי שהופיע בספר "מורשה" ח"א; [[הרב יוסף בדיחי]], "יוסף לקח" עמ' 61-62 | ישיבת הר המור, הוקמה בשנת תשנ"ח, ע"י קבוצת רבניםשפרשה מ[[ישיבת מרכז הרב]], ובראשם [[הרב צבי ישראל טאו]]. פילוג זה הותיר רושם קשה ועמוק על רבים מבני הציונות הדתית בכלל וישיבת מרכז הרב בפרט. ההסבר לפרישה לא ברור דיו, והגרסה המקובלת היא שהרבנים הפורשים התנגדו לתכנית שהועלתה בישיבה להקים במתחם הישיבה מכון להכשרת מורים{{הערה|ראה בחוברת 'לדרך הקודש', בה מובאים שיחות של רבני הר המור בתקופה זו.}}. רבני מרכז הרב שוללים גרסה זו מכל וכל<ref>ראה: [[הרב אברהם שפירא]], ראיון עיתונאי שהופיע בספר "מורשה" ח"א; [[הרב יוסף בדיחי]], "יוסף לקח" עמ' 61-62.</ref>. הפילוג גרר מתיחות בין שתי הישיבות הנמשכת עד היום. | ||
ה[[ישיבה]] הוקמה בבית מדרש קטן בשכונת [[קרית מנחם]] שבירושלים, משם עברה למבנה בשכונת [[בית וגן]] השייך ל[[ישיבת נתיב מאיר]], ונכון להיום ממוקמת בשכונת [[קרית יובל]], עד לגמר בניית בית המדרש הקבוע של הישיבה בשכונת [[הר חומה]]. | ה[[ישיבה]] הוקמה בבית מדרש קטן בשכונת [[קרית מנחם]] שבירושלים, משם עברה למבנה בשכונת [[בית וגן]] השייך ל[[ישיבת נתיב מאיר]], ונכון להיום ממוקמת בשכונת [[קרית יובל]], עד לגמר בניית בית המדרש הקבוע של הישיבה בשכונת [[הר חומה]]. | ||
גרסה מ־11:38, 3 במרץ 2013
|
|
| ישיבת הר המור | |
|---|---|
 סמל הישיבה | |
| סוג | ישיבה גבוהה |
| תאריך יסוד | תשנ"ז |
| מיקום | קרית יובל, ירושלים |
| השתייכות (זרם) | הציונות הדתית |
| מייסדים | הרב צבי ישראל טאו ותלמידיו |
| ראש הישיבה כיום | הרב מרדכי שטרנברג והרב עמיאל שטרנברג |
| מספר תלמידים | כ- 450 תלמידים ואברכים |
| ספרים | סדרת "לאמונת עתנו"; שיעורי הרב מרדכי שטרנברג; שחר אללך; ועוד |
ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה גדולה ומבוססת בירושלים, מישיבות הדגל בציבור הדתי לאומי.
הקמת הישיבה
ישיבת הר המור, הוקמה בשנת תשנ"ח, ע"י קבוצת רבניםשפרשה מישיבת מרכז הרב, ובראשם הרב צבי ישראל טאו. פילוג זה הותיר רושם קשה ועמוק על רבים מבני הציונות הדתית בכלל וישיבת מרכז הרב בפרט. ההסבר לפרישה לא ברור דיו, והגרסה המקובלת היא שהרבנים הפורשים התנגדו לתכנית שהועלתה בישיבה להקים במתחם הישיבה מכון להכשרת מורים[1]. רבני מרכז הרב שוללים גרסה זו מכל וכל[2]. הפילוג גרר מתיחות בין שתי הישיבות הנמשכת עד היום.
הישיבה הוקמה בבית מדרש קטן בשכונת קרית מנחם שבירושלים, משם עברה למבנה בשכונת בית וגן השייך לישיבת נתיב מאיר, ונכון להיום ממוקמת בשכונת קרית יובל, עד לגמר בניית בית המדרש הקבוע של הישיבה בשכונת הר חומה.
דרך הישיבה
הישיבה מונהגת ברוח תורתו של הרב צבי יהודה קוק, ומקבילה לישיבת מרכז הרב בדרכה ולימודיה. ישיבות רבות רואות בהר המור את "ישיבת האם" שלהן, ואותן מכנים בכינוי "ישיבות הקו" (ביניהן: ישיבת מדברה כעדן במצפה רמון, ישיבת שבי חברון, ישיבת איילת השחר באילת, ישיבת תל אביב,ישיבת עטרת ירושלים וישיבת חומות ירושלים וכן המכינות הקדם צבאיות השונות, ההוכלות על פי האידאולוגיה של הר המור [לעומת מרכז הרב שדוגלת רק בישיבות גבוהות והסדר[3]] ובראשם המכינה הקדם צבאית בני דוד בעלי ועוד). הישיבה מונה קרוב ל450 תלמידים כיום, רובם (כשני שלישים) הינם אברכים נשואים, ויחסית לשאר הישיבות, ממוצע הגילאים בישיבה הינו גבוה במיוחד. תלמידי הישיבה מתגייסים במסגרת של "הסדר מרכז".
מרבני הישיבה
- הרב צבי ישראל טאו - נשיא הישיבה.
- הרב עמיאל שטרנברג - ראש הישיבה.
- הרב מרדכי שטרנברג - ראש הישיבה.
- הרב עודד וולנסקי - מלמד לימודי אמונה.
- הרב יעקב לבנון - מלמד לימודי אמונה.
- הרב יהושע צוקרמן - מלמד לימודי גמרא ואמונה.
- הרב אלי בזק - מלמד לימודי אמונה.
- הרב אריאל אדרי - ר"מ בגמרא שיעור ג'. רב שכונת הר חומה בירושלים ודיין בבתי הדין הרבניים של הרבנות הראשית לישראל.
- הרב דוד ג'יאמי - ר"מ בגמרא ואמונה (שיעור ב' וכינוס), ומלמד ב'בית אמונה'.
- הרב ידידיה ריין - ר"מ בגמרא ואמונה שיעור א'.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ראה בחוברת 'לדרך הקודש', בה מובאים שיחות של רבני הר המור בתקופה זו.
- ↑ ראה: הרב אברהם שפירא, ראיון עיתונאי שהופיע בספר "מורשה" ח"א; הרב יוסף בדיחי, "יוסף לקח" עמ' 61-62.
- ↑ ראיון עם הרב שפירא מובא בסוף ספרו מורשה