ישיבת הר שלום: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת קטגוריה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ישיבת "הר-שלום"]] [[חומש]]-[[מצפה אשתמוע]] היא [[ישיבה גבוהה-הסדר]] ב[[דרום הר חברון]] על יד הישוב [[שמעה]]. הישיבה הוקמה במקור בישוב חומש שבשומרון. | [[ישיבת "הר-שלום"]] [[חומש]]-[[מצפה אשתמוע]] היא [[ישיבה גבוהה-הסדר]] ב[[דרום הר חברון]] על יד הישוב [[שמעה]]. הישיבה הוקמה במקור בישוב חומש שבשומרון. | ||
בשנת תשס"ב נרצחו בידי מחבלים 3 מתושבי [[חומש]] בשתי תקריות ליד הישוב. כתוצאה מכך היישוב התרוקן ממחצית תושביו. | בשנת תשס"ב נרצחו בידי מחבלים 3 מתושבי [[חומש]] בשתי תקריות ליד הישוב. כתוצאה מכך היישוב התרוקן ממחצית תושביו. | ||
הנשארים ,ראשוני היישוב , שאינם שומרים [[תורה ומצוות]] , נמצאים במצוקה. תושבים מהישובים הקורבים באים לחזק לאחר האירועים הקשים, אך היה זה כמאמר המשפט "באנו לחזק, ויצאנו". | הנשארים ,ראשוני היישוב , שאינם שומרים [[תורה ומצוות]] , נמצאים במצוקה. תושבים מהישובים הקורבים באים לחזק לאחר האירועים הקשים, אך היה זה כמאמר המשפט "באנו לחזק, ויצאנו". | ||
בכדי לחזק את הישוב הוחלט על הקמת [[גרעין דתי]] והקמת [[ישיבה גבוהה]] בכדי להציל את היישוב ולהעלות את רוח תושביו. | בכדי לחזק את הישוב הוחלט על הקמת [[גרעין דתי]] והקמת [[ישיבה גבוהה]] בכדי להציל את היישוב ולהעלות את רוח תושביו. | ||
ב-א' אלול תשס"ב [[הרב אליקים לבנון]] (ראש [[ישיבת אלון מורה]] ורב הישוב [[אלון מורה]]) מטיל על [[הרב מוטי גנירם]] מאברכי [[ישיבת אלון מורה]] להקים את הישיבה ולעמוד בראשה. בתחילת השנה הראשונה למדו בה כ-9 תלמידים. במשך שלוש שנות קיומה ב[[חומש]] הישיבה גרמה לשינוי גדול באווירה של היישוב ומשפחות דתיות רבות הצטרפו, כאשר השיא היה לפני [[הגירוש]] כשהגרעין מנה כ-15-20 משפחות. | ב-א' אלול תשס"ב [[הרב אליקים לבנון]] (ראש [[ישיבת אלון מורה]] ורב הישוב [[אלון מורה]]) מטיל על [[הרב מוטי גנירם]] מאברכי [[ישיבת אלון מורה]] להקים את הישיבה ולעמוד בראשה. בתחילת השנה הראשונה למדו בה כ-9 תלמידים. במשך שלוש שנות קיומה ב[[חומש]] הישיבה גרמה לשינוי גדול באווירה של היישוב ומשפחות דתיות רבות הצטרפו, כאשר השיא היה לפני [[הגירוש]] כשהגרעין מנה כ-15-20 משפחות. | ||
ב - א' אלול תשס"ג נרצח שולי הר מלך הי"ד מראשוני הגרעין הדתי בחומש, והישיבה נקראה על שמו- ישיבת "הר שלום". | ב - א' אלול תשס"ג נרצח שולי הר מלך הי"ד מראשוני הגרעין הדתי בחומש, והישיבה נקראה על שמו- ישיבת "הר שלום". | ||
ישיבת חומש-"הר שלום" מתייחדת בכך שהיא מיועדת לבחורים שמחפשים לימוד תורה עם יראת שמים ברמה גבוהה אבל אינם מסוגלים להשתלב במסגרת לימודית רגילה ולוחצת. ולכן בישיבת חומש-"הר-שלום" משלבים לימודים עם עבודת כפיים שבניהם: פרוייקטים חקלאיים, אחזקת הישיבה,וכד'. הישיבה מאמינה שדבר זה מכין אותם לחיים כאנשים בוגרים, אחראיים ויצירתיים יותר. | ישיבת חומש-"הר שלום" מתייחדת בכך שהיא מיועדת לבחורים שמחפשים לימוד תורה עם יראת שמים ברמה גבוהה אבל אינם מסוגלים להשתלב במסגרת לימודית רגילה ולוחצת. ולכן בישיבת חומש-"הר-שלום" משלבים לימודים עם עבודת כפיים שבניהם: פרוייקטים חקלאיים, אחזקת הישיבה,וכד'. הישיבה מאמינה שדבר זה מכין אותם לחיים כאנשים בוגרים, אחראיים ויצירתיים יותר. | ||
בתאריך י"ח אב ה'תשס"ה גורשה הישיבה מחומש יחד עם כל תושביה. הישיבה התמקמה לשנה בישוב אלון מורה. | בתאריך י"ח אב ה'תשס"ה גורשה הישיבה מחומש יחד עם כל תושביה. הישיבה התמקמה לשנה בישוב אלון מורה. | ||
במהלך השנה שלאחר הגירוש, נעשו מאמצים רבים למציאת מקום חדש לישיבה. הישיבה חיפשה מקום שמצד אחד יהיה בעל אידיאל ומצד שני מתאים מבחינת התנאים לקיום ישיבה. לאחר חיפושים רבים כשנה לאחר הגירוש מחומש הישיבה התמקמה במצפה אשתמוע - גבעה בדרום הר חברון - לאחר שגרעין המשפחות שהתגורר בה עזב והמקום ננטש. | במהלך השנה שלאחר הגירוש, נעשו מאמצים רבים למציאת מקום חדש לישיבה. הישיבה חיפשה מקום שמצד אחד יהיה בעל אידיאל ומצד שני מתאים מבחינת התנאים לקיום ישיבה. לאחר חיפושים רבים כשנה לאחר הגירוש מחומש הישיבה התמקמה במצפה אשתמוע - גבעה בדרום הר חברון - לאחר שגרעין המשפחות שהתגורר בה עזב והמקום ננטש. | ||
ישיבת חומש-"הר שלום" הוקמה כחלק ממוסדות ישיבת אלון מורה, ובכסלו התשס"ט ישיבת חומש הופרטה והפכה לישיבה עצמאית. | ישיבת חומש-"הר שלום" הוקמה כחלק ממוסדות ישיבת אלון מורה, ובכסלו התשס"ט ישיבת חומש הופרטה והפכה לישיבה עצמאית. | ||
כיום לומדים בישיבה 42 תלמידים ו - 8 אברכים. | כיום לומדים בישיבה 42 תלמידים ו - 8 אברכים. | ||
[[קטגוריה:ישיבות הסדר|ישיבות גבוהות]] | [[קטגוריה:ישיבות הסדר|ישיבות גבוהות]] | ||
גרסה מ־19:26, 30 באוגוסט 2009
|
|
ישיבת "הר-שלום" חומש-מצפה אשתמוע היא ישיבה גבוהה-הסדר בדרום הר חברון על יד הישוב שמעה. הישיבה הוקמה במקור בישוב חומש שבשומרון.
בשנת תשס"ב נרצחו בידי מחבלים 3 מתושבי חומש בשתי תקריות ליד הישוב. כתוצאה מכך היישוב התרוקן ממחצית תושביו.
הנשארים ,ראשוני היישוב , שאינם שומרים תורה ומצוות , נמצאים במצוקה. תושבים מהישובים הקורבים באים לחזק לאחר האירועים הקשים, אך היה זה כמאמר המשפט "באנו לחזק, ויצאנו".
בכדי לחזק את הישוב הוחלט על הקמת גרעין דתי והקמת ישיבה גבוהה בכדי להציל את היישוב ולהעלות את רוח תושביו.
ב-א' אלול תשס"ב הרב אליקים לבנון (ראש ישיבת אלון מורה ורב הישוב אלון מורה) מטיל על הרב מוטי גנירם מאברכי ישיבת אלון מורה להקים את הישיבה ולעמוד בראשה. בתחילת השנה הראשונה למדו בה כ-9 תלמידים. במשך שלוש שנות קיומה בחומש הישיבה גרמה לשינוי גדול באווירה של היישוב ומשפחות דתיות רבות הצטרפו, כאשר השיא היה לפני הגירוש כשהגרעין מנה כ-15-20 משפחות. ב - א' אלול תשס"ג נרצח שולי הר מלך הי"ד מראשוני הגרעין הדתי בחומש, והישיבה נקראה על שמו- ישיבת "הר שלום".
ישיבת חומש-"הר שלום" מתייחדת בכך שהיא מיועדת לבחורים שמחפשים לימוד תורה עם יראת שמים ברמה גבוהה אבל אינם מסוגלים להשתלב במסגרת לימודית רגילה ולוחצת. ולכן בישיבת חומש-"הר-שלום" משלבים לימודים עם עבודת כפיים שבניהם: פרוייקטים חקלאיים, אחזקת הישיבה,וכד'. הישיבה מאמינה שדבר זה מכין אותם לחיים כאנשים בוגרים, אחראיים ויצירתיים יותר.
בתאריך י"ח אב ה'תשס"ה גורשה הישיבה מחומש יחד עם כל תושביה. הישיבה התמקמה לשנה בישוב אלון מורה. במהלך השנה שלאחר הגירוש, נעשו מאמצים רבים למציאת מקום חדש לישיבה. הישיבה חיפשה מקום שמצד אחד יהיה בעל אידיאל ומצד שני מתאים מבחינת התנאים לקיום ישיבה. לאחר חיפושים רבים כשנה לאחר הגירוש מחומש הישיבה התמקמה במצפה אשתמוע - גבעה בדרום הר חברון - לאחר שגרעין המשפחות שהתגורר בה עזב והמקום ננטש.
ישיבת חומש-"הר שלום" הוקמה כחלק ממוסדות ישיבת אלון מורה, ובכסלו התשס"ט ישיבת חומש הופרטה והפכה לישיבה עצמאית.
כיום לומדים בישיבה 42 תלמידים ו - 8 אברכים.