ישיבת הר שלום: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ישיבת | {{ישיבות| | ||
|שם=ישיבת הר שלום | |||
|תמונה= | |||
|כתובית= | |||
|סוג=[[ישיבת הסדר]] | |||
|תאריך יסוד=תשס"ב | |||
|תאריך סגירה= | |||
|מיקום=מצפה אשתמוע | |||
|השתייכות=הציונות הדתית | |||
|מייסדים=[[הרב אליקים לבנון]] ו[[הרב מרדכי גנירם]] | |||
|ראש הישיבה=הרב מרדכי גנירם | |||
|מספר תלמידים= כ- 50 תלמידים ואברכים | |||
|ספרים= | |||
}} | |||
'''ישיבת הר שלום''' (הידועה גם כ'''ישיבת חומש''' או '''ישיבת מצפה אשתמוע''') היא [[ישיבת הסדר]] הממוקמת בישוב מצפה אשתמוע שבדרום הר חברון, על יד הישוב שמעה. הישיבה הוקמה במקור בישוב חומש שב[[השומרון|שומרון]]. | |||
==תולדות הישיבה== | |||
בשנת תשס"ב נרצחו בידי מחבלים שלושה מתושבי הישוב חומש בשתי תקריות ליד הישוב. כתוצאה מכך היישוב התרוקן מכמחצית מתושביו. | |||
בכדי לחזק את הישוב | הנשארים, ראשוני היישוב, שאינם שומרי תורה ומצוות נותרו במצקוה. בכדי לחזק את הישוב, שלח [[הרב אליקים לבנון]], ראש [[ישיבת אלון מורה]] ורב הישוב, את תלמידו [[הרב מרדכי גנירם]] להקים ישיבה בחומש ולעמוד בראשה. בתחילת השנה הראשונה למדו בה כ-9 תלמידים. במשך שלוש שנות קיומה בחומש, הישיבה גרמה לשינוי גדול באווירה של היישוב ומשפחות דתיות רבות הצטרפו, כאשר השיא היה בתקופה שקדמה לתכנית ההתנתקות, אז מנה הגרעין כ-15-20 משפחות. | ||
בא' באלול תשס"ג נרצח שלום (שולי) הר מלך, מראשוני הגרעין הדתי בחומש, והישיבה נקראה על שמו- ישיבת "הר שלום". | |||
בא' באלול תשס"ג נרצח שולי הר מלך | |||
הישבה מתייחדת בכך שהיא מיועדת לבחורים שמחפשים לימוד תורה עם יראת שמים ברמה גבוהה אבל אינם מסוגלים להשתלב במסגרת לימודית רגילה ולוחצת, ולכן בישיבה משלבים לימודים עם עבודות כפיים | הישבה מתייחדת בכך שהיא מיועדת לבחורים שמחפשים לימוד תורה עם יראת שמים ברמה גבוהה אבל אינם מסוגלים להשתלב במסגרת לימודית רגילה ולוחצת, ולכן בישיבה משלבים לימודים עם עבודות כפיים, בהן: פרוייקטים חקלאיים, אחזקת הישיבה, וכד'. | ||
בתאריך י"ח ב[[אב]] תשס"ה, | בתאריך י"ח ב[[אב]] תשס"ה, במסדגרת תכנית ההתנתקות, גורשה הישיבה מחומש יחד עם כל תושבי הישוב. הישיבה התמקמה למשך שנה בישוב אלון מורה. | ||
במהלך השנה שלאחר הגירוש, נעשו מאמצים רבים למציאת מיקום חדש לישיבה. הישיבה חיפשה מקום שמצד אחד יהיה בעל אידיאל ומצד שני מתאים מבחינת התנאים לקיום ישיבה. לאחר חיפושים רבים, בשנת תשס"ו, הישיבה התמקמה במאחז מצפה אשתמוע - גבעה בדרום הר חברון - לאחר שגרעין המשפחות שהתגורר בה עזב והיישוב ננטש. | |||
ב[[כסלו]] תשס"ט ישיבת חומש הופרטה והפכה לישיבה עצמאית. | |||
כיום לומדים בישיבה 42 תלמידים ו- 8 אברכים. | כיום לומדים בישיבה 42 תלמידים ו- 8 אברכים. | ||
[[קטגוריה:ישיבות| | [[קטגוריה:ישיבות| הר שלום]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות הסדר| | [[קטגוריה:ישיבות הסדר| הר שלום]] | ||
גרסה מ־14:27, 1 במרץ 2013
|
|
| ישיבת הר שלום | |
|---|---|
| סוג | ישיבת הסדר |
| תאריך יסוד | תשס"ב |
| מיקום | מצפה אשתמוע |
| השתייכות (זרם) | הציונות הדתית |
| מייסדים | הרב אליקים לבנון והרב מרדכי גנירם |
| ראש הישיבה כיום | הרב מרדכי גנירם |
| מספר תלמידים | כ- 50 תלמידים ואברכים |
ישיבת הר שלום (הידועה גם כישיבת חומש או ישיבת מצפה אשתמוע) היא ישיבת הסדר הממוקמת בישוב מצפה אשתמוע שבדרום הר חברון, על יד הישוב שמעה. הישיבה הוקמה במקור בישוב חומש שבשומרון.
תולדות הישיבה
בשנת תשס"ב נרצחו בידי מחבלים שלושה מתושבי הישוב חומש בשתי תקריות ליד הישוב. כתוצאה מכך היישוב התרוקן מכמחצית מתושביו.
הנשארים, ראשוני היישוב, שאינם שומרי תורה ומצוות נותרו במצקוה. בכדי לחזק את הישוב, שלח הרב אליקים לבנון, ראש ישיבת אלון מורה ורב הישוב, את תלמידו הרב מרדכי גנירם להקים ישיבה בחומש ולעמוד בראשה. בתחילת השנה הראשונה למדו בה כ-9 תלמידים. במשך שלוש שנות קיומה בחומש, הישיבה גרמה לשינוי גדול באווירה של היישוב ומשפחות דתיות רבות הצטרפו, כאשר השיא היה בתקופה שקדמה לתכנית ההתנתקות, אז מנה הגרעין כ-15-20 משפחות.
בא' באלול תשס"ג נרצח שלום (שולי) הר מלך, מראשוני הגרעין הדתי בחומש, והישיבה נקראה על שמו- ישיבת "הר שלום".
הישבה מתייחדת בכך שהיא מיועדת לבחורים שמחפשים לימוד תורה עם יראת שמים ברמה גבוהה אבל אינם מסוגלים להשתלב במסגרת לימודית רגילה ולוחצת, ולכן בישיבה משלבים לימודים עם עבודות כפיים, בהן: פרוייקטים חקלאיים, אחזקת הישיבה, וכד'.
בתאריך י"ח באב תשס"ה, במסדגרת תכנית ההתנתקות, גורשה הישיבה מחומש יחד עם כל תושבי הישוב. הישיבה התמקמה למשך שנה בישוב אלון מורה.
במהלך השנה שלאחר הגירוש, נעשו מאמצים רבים למציאת מיקום חדש לישיבה. הישיבה חיפשה מקום שמצד אחד יהיה בעל אידיאל ומצד שני מתאים מבחינת התנאים לקיום ישיבה. לאחר חיפושים רבים, בשנת תשס"ו, הישיבה התמקמה במאחז מצפה אשתמוע - גבעה בדרום הר חברון - לאחר שגרעין המשפחות שהתגורר בה עזב והיישוב ננטש.
בכסלו תשס"ט ישיבת חומש הופרטה והפכה לישיבה עצמאית.
כיום לומדים בישיבה 42 תלמידים ו- 8 אברכים.