ישיבת וולוז'ין

From ויקישיבה
Revision as of 19:45, 28 September 2014 by 85.250.60.145 (talk) (סדר הלימוד בישיבה)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search
ישיבת עץ חיים
Volozhin.jpg
בנין הישיבה
תאריך יסוד המאה ה-19
תאריך סגירה ה' בשבט תרנ"ב
מיקום וולוז'ין, רוסיה הלבנה
השתייכות (זרם) חרדים ליטאים
מייסדים רבי חיים מוולוז'ין

ישיבת וולוז'ין (נקראת גם ישיבת "עץ חיים") "אם הישיבות" שימשה אב טיפוס למבנה הישיבות הליטאיות שבאו אחריה. נוסדה במאה ה-19 בעיירה וולוז'ין אשר ברוסיה הלבנה, על ידי רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו המובהק של הגר"א.

תולדות הישיבה[edit]

הישיבה הוקמה על ידי רבי חיים בהדרכת רבו המובהק הגר"א, במטרה לרכז בתוכה את טובי הלומדים בליטא. בעיתונים שפורסמו באותה תקופה נכתב שלא ישלחו לוולוז'ין תלמידים שלא יודעים ללמוד לבדם דף גמרא, עם פירוש רש"י ותוספות.

סדר הלימוד בישיבה[edit]

פרטים מדויקים על דרכה הלימודית של הישיבה ישנם רק מימי ראש הישיבה האחרון הרב נפתלי צבי יהודה ברלין- הנצי"ב, ולפיהם שילבה הישיבה לימודי עיון ובקיאות ברמה גבוהה. בישיבה הקפידו על סדר לימוד בקיאות בו למדו את כל הש"ס בהספק של דף ליום בימי השבוע, וחזרה על כל דף שתים עשרה פעם בממוצע (לפי עדותו של הרב איסר זלמן מלצר). בימי שישי למדו את פירוש הרא"ש על חמשת הדפים שלמדו כל השבוע. יש לציין שלרוב התלמידים הייתה נקודת פתיחה טובה בלימוד ולפי עדות הרב ישראל מאיר הכהן מראדין- בעל החפץ חיים (שרבו היה מתלמידי הישיבה), הרבה מתלמידי הישבה כבר בגיל ארבע עשרה ידעו את כל הש"ס, דבר שהיוה בסיס לימודי רחב לקראת הלימוד בישיבה. על בסיס זה היוותה הישיבה את המוקד להתפתחות העיון האשכנזי המרכזי בישיבות עד היום, על בסיס שיטת הלימוד המחודשת של רבי חיים מבריסק.

הרב ברוך אפשטיין מספר בספרו "מקור ברוך" שראש הישיבה (בזמנו היה זה הנצי"ב- שהיה דודו) לא הרשה לתלמידים ללמוד מעבר לגמרא עם רש"י ותוספות כלימוד ראשוני. ישיבת וולוז'ין הייתה "ישיבה ללא הפסקה" והתקיימו בה משמרות לימוד עשרים וארבע שעות ביממה. בישיבה התקיים פולמוס בנוגע ללימוד המוסר וכאם הישיבות הליטאיות הנאמנת לדברי הגר"א התנגדו בישיבה זו לחסידות.

בתקופת כהונתו של הנצי"ב, שרחש אהדה רבה למפעל ההתיישבות בארץ ישראל, והיה חבר פעיל בתנועת חיבת ציון, הוקמו אגודות סתרים של חיבת ציון בישיבה. הראשונה נוסדה בתרמ"ה בשם "נס ציונה" (שהרוח החיה שבה היה הרב איסר זלמן מלצר), שלא בידיעת הנצי"ב ונסגרה לאחר שהמשטרה עלתה עליה, והשנייה בשם "נצח ישראל" שנוסדה בתר"ן בידיעתו של ראש הישיבה.

שקיעת הישיבה[edit]

לאחר שהנצי"ב ביקש למנות את בנו הרב חיים (שהיה הרב של מוסקבה) לראשות הישיבה במקומו, קבוצת יהודים חברי תנועת ההשכלה ניסו לגרום לסגירת הישיבה, ולשם כך הלשינו לשלטונות שבישיבה אין לימודי חול. שר ההשכלה שבדק את המצב, החל לתבוע שהישיבה תעמוד בעיקר בדרישה של לימוד של השפה הרוסית, אך לאחר שתביעה זו לא התממשה על פי רצונו, הוא הפעיל לחץ בלתי פוסק על הנצי"ב. דבר שהביא לסגירתה של הישיבה, בה' בשבט תרנ"ב.

הטענה הרווחת היא שהנצי"ב החליט לסגור את הישיבה, כדי שלא ילמדו בה רוסית. גרסה זו אף נהפכה למיתוס בעולם הישיבות החרדי על חשיבות ההתנגדות ללימודי חול בישיבות. אמנם, לפי מקורות מסוימים, הוא הסכים ללימוד של השפה הרוסית מחוץ לכתלי הישיבה, כפי שנעשה על פי עדויות שונות, וכפי שהוא כותב בספרו שו"ת משיב דבר (א, סי' מ"ד): "אם יצטרכו על פי המלכות ללמוד למודי חול גם כן, יהא בהשגחה מהרב וראשי ישראל, שיהא המורה ירא אלוהים", אך נתקל בהתנגדות עזה של ראשי הישיבה האחרים או שלימוד הרוסית שנעשה באופן רשלני, לא סיפק את שר ההשכלה הרוסי, שהכביד בתגובה את דרישותיו ודרש בנוסף:

  • להקדיש יותר ממחצית הלימוד ללימודי חול, משעה 9 ועד שעה 3,
  • שלא יתקיימו לימודים בערב,
  • שלא ילמדו יותר מעשר שעות ביום,
  • שכל אנשי צוות הישיבה יהיו בעלי דיפלומות רשמיות,

( ע"פ מקור ברוך עמ' תתר"ג), תביעות אלו סתמו את הגולל על הישיבה. 3 שנים לאחר סגירת הישיבה, בשנת תרנ"ה, היא נפתחה שוב. אך לא הייתה זו ישיבה ברמה ובמעמד של "ישיבת וולוז'ין" המקורית. במהדורתה החדשה נוהלה הישיבה על ידי חתנו של הנצי"ב הרב רפאל שפירא אשר נפטר בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. את מקומו מילא בנו הרב יעקב שפירא. יד הכורת בשואה שמה קץ מוחלט לישיבת וולוז'ין.

כולל בראדסקי[edit]

מסגרת לימודים שהתקיימה בוולוז'ין החל משנת תרמ"ו התקיימה בזכות בתרומתו של הנדיב הידוע ישראל ברודסקי, בעל בית חרושת לסוכר בקייב. במסגרת זו למדו עשרה מהמובחרים בתלמידי הישיבה שנקראו "הברודסקאים" לתקופה של חמש שנים, לרוב לא נשארו ברודסקאים כל חמש השנים, ולפני סיום מסלול הכולל נתמנו לרבני ערים. התלמידים התחייבו לכללים נוקשים יותר משאר תלמידי הישיבה.

ראשי הישיבה לדורותיה[edit]

מתלמידי הישיבה[edit]

בישיבת וולוז'ין למדו הרבה תלמידי חכמים שהתפרסמו אחר כך, ובהם:

כמו כן למדו בה גם כאלו שהתפרסמו בתחומים שונים (לא תורניים):

  • זאב קלונימוס ויסוצקי - כונה "מלך התה של רוסיה" למד בוולוז'ין ארבע שנים והתפרסם עסקנותו הציבורית ובחברת התה אותה הקים (ויסוצקי).
  • המשורר הידוע חיים נחמן ביאליק - למד בוולוז'ין שנה וארבעה חודשים.
  • הסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי- למד בוולוזין כשנתיים.

לקריאה נוספת[edit]

  • הישיבה הליטאית בהתהוותה - שאול שטמפפר.
  • ישיבות ליטא- פרקי זכרונות - עמנואל אטקס ושלמה טיקוצ'ינסקי.
  • תולדות בית ה' בוולוז'ין - ר' תנחום פרנק.
  • מקור ברוך - זכרונותיו של הרב ברוך אפשטיין מישיבת וולוז'ין.
  • מוולוז'ין עד ירושלים - הרב מאיר בר-אילן.
  • אבי הישיבות - דב אליאך.
  • 'הגדה של פסח וולוז'ין.
  • עץ חיים - תולדות ישיבת וולוז'ין - משה צינוביץ, תשל"ב.


קישורים חיצוניים[edit]