ישיבת נווה דקלים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 20: שורה 20:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''עולה מן המדבר- ישיבת ימית תשל"ה-תשמ"ה''' קובץ מאמרים, ראיונות, מסמכים וכד'.   
*'''עולה מן המדבר- ישיבת ימית תשל"ה-תשמ"ה''' קובץ מאמרים, ראיונות, מסמכים וכד'.   
{{מיון רגיל:ימית}}
[[קטגוריה:ישיבות]]
[[קטגוריה:ישיבות]]
[[קטגוריה:ישיבות הסדר]]

גרסה מ־21:34, 19 ביולי 2011

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה
מבנה הישיבה בנווה דקלים ת"ו בצורת מגן דוד. המבנה נחרב על ידי הערבים לאחר הגירוש מגוש קטיף בקיץ תשס"ה

ישיבת ימית היתה ישיבת הסדר בעיר ימית שבחבל סיני, ולאחר פינוי סיני עברה לישוב נווה דקלים שבגוש קטיף ולאחר גירוש גש קטיף נמצאת בעיר אשדוד.

תולדות הישיבה

הקמת הישיבה וראשית דרכה

לאחר מלחמת יום הכיפורים, בה נחל צה"ל ניצחון גדול בחבל סיני, נתכנסו ראשי מרכז ישיבות בני עקיבא בראשות הרב משה צבי נריה לפגישה בישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" בבאר שבע, ובה החליטו כי עליהם לייסד ישיבה בסיני או ברצועת עזה. כמו כן, שר הבטחון דאז משה דיין ביקש מהרצי"ה קוק לבדוק אפשרות של הקמת ישיבה בסיני או ברצועת עזה. הרצי"ה החל לפעול לקידום הרעיון בשיתוף עם הרב יוחנן פריד. את הקמת הישיבה הובילו הרב אברהם סילברט, ראש הישיבה בבאר שבע ומיוזמי הרעיון והרב ישראל אריאל, אז רב פיקוד צפון בצה"ל.

במקביל, הוחלט כי הגרעין הראשוני של הישיבה יורכב מבוגרי שתי ישיבות בני עקיבא בנגב- אהל שלמה של הרב סילברט ובית יהודה בכפר מימון של הרב יעקב אריאל. בישיבת באר שבע התקיים כנס לתלמידי השמינית (כיתה י"ב), בחודש שבט תשל"ה, ובו הוכרז על הקמת הישיבה, ותלמידיה נקראו לבוא ולהוות את הגרעין הראושני. אל הגרעין נוספו בחורים מישיבות תיכוניות נוספות. בתחילת דרכה של הישיבה, גויסו בחורים מישיבת מרכז הרב לחיזוק הגרעין הקבוע של הישיבה, ובסך הכל מנתה הישיבה במחזור הראשון 40 בחורים. צוות הישיבה כלל אז את הרב אביגדור שילה, הרב ישראל שחור, הרב ישראל אריאל,שמונה כממלא מקום ראש הישיבה, הרב יעקב אריאל (שהיה מגיע פעם בשבוע לשאת "שיעור כללי") והרב סילברט (שנתבקש על ידי הרב אברהם צוקרמן להשתתף בישיבות הר"מים ובניהולה החינוכי של הישיבה), ומנהלה היה חיים שמיר.

בראש חודש אדר א' תשל"ו נערכה הפתיחה הרשמית של הישיבה במשכנה הזמני בכפר דרום. באותה שנה, ביקר בישיבה הרב עובדיה יוסף. לאחר מאבק עיקש כנגד גורמים שחפצו שימית תישאר חילונית, הצילחו אנשי מרכז ישיבות בני עקיבא להקים את הישיבה דווקא שם. הרב א. צוקרמן הסביר את התעקשות המרכז להקמת הישיבה דווקא בימית:

" מקימי ימית הצהירו במפורש שאינם רוצים לתת דריסת רגל ליהדות הדתית. כדי לא ליצור בעיות של עימות. על כן אמרתי- לא יתכן שעיר בישראל תהיה ריקה מיהדות דתית. בגלל ההתנגדות עלינו להיאבק שישיבת הסדר תקום דווקא שם. הדרך שמרכז ישיבות בני עקיבא דבקה בה תמיד, הן בהקמת הישיבות התיכוניות, והן בהקמת ישיבות ההסדר, היא- לבוא להקים, כדי להשפיע. לא די בהקמת ישיבה סתם, לכן הלכנו לגולן, וכן למעלות, כדי להשפיע שם. לא נתפתינו לכל ההצעות שהוצעו למקומות חליפיים, ועמדנו על כך שמקומנו יהיה דוקא בימית. היה זה מאבק קשה מאד, ובסופו של דבר קבלנו את האישור להליכה לימית".


פריחת הישיבה בתקופת ימית

הגירוש מחבל סיני והמעבר לגוש קטיף

מבוגרי הישיבה

  • הרב משה ביגל- רב הישוב מיתר

לקריאה נוספת

  • עולה מן המדבר- ישיבת ימית תשל"ה-תשמ"ה קובץ מאמרים, ראיונות, מסמכים וכד'.